ההסכם הקואליציוני של מפלגת ש"ס כולל תכנית מפורטת לחיזוק מערכת הבריאות, במסגרתה יתווספו לתקציב הבריאות מאות מיליוני שקלים, יורחב מספר הסטודנטים לרפואה, יוגדל היצע מיטות האשפוז ועוד. לצד זאת כולל ההסכם מהלכים משמעותיים לחיזוק העצמאות התקציבית של משרד הבריאות מול משרד האוצר.

התכנית שמובאת בהסכם מפורטת ביותר, וחסרת תקדים בהיקפה. על ההישגים שדרש שר הבריאות הנכנס אריה דרעי למשרד הבריאות יש טביעת אצבע ברורה של גורם שמבין היטב באתגרי המערכת, ככל הנראה מנכ"ל המשרד לשעבר שדרעי מנסה להחזיר לתפקיד, משה בר סימן טוב. חלק מהסעיפים התקציביים הם תיקונים הגיוניים, שבכירי המערכת מתחננים אליהם כבר שנים; חלק אחר הוא המשך של תכניות שבהן התחיל כבר השר היוצא ניצן הורוביץ; אך התכניות האופרטיביות של דרעי נוגעות לבעיות העמוקות ביותר של מערכת הבריאות – כוח אדם וגודל מערכת האשפוז.

תוכניותיו של דרעי להתמודדות עם האתגרים שאפתניות מאוד, וחובת ההוכחה תהיה עליו. 

יותר סטודנטים לרפואה, הגדלה משמעותית של מיטות האשפוז ושל תקציב סל הבריאות

אלו תוספות התקציב והמשאבים שעוגנו בהסכם הקואליציוני:

• קביעת יעד של 2,000 בוגרי רפואה ישראלים בשנה – השנה צפויים לסיים 910 בוגרי רפואה ישראלים, ושיעור הרופאים החדשים בישראל שהוכשרו בחו"ל הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD. נוסף על כך, משרד הבריאות מעריך שמספר הרופאים לנפש בישראל יצנח משנת 2026 בעקבות גל פרישות לפנסיה (מעל חצי מהרופאים בישראל מעל גיל 55) וצמצום המדינות שישראל תכיר בלימודי הרפואה בהן, שצפוי להיכנס לתוקף בשנה זו.
  סוגיית כח האדם הרפואי סומנה כמטרה אסטרטגית מרכזית של משרד הבריאות גם תחת כהונתו של שר הבריאות היוצא, ניצן הורוביץ, ותדרוש תוספת של כסארות בפקולטות לרפואה והרחבת השדות הקליניים שבהם מתנסים הסטודנטים לרפואה.
• תוספת של 360 מיטות אשפוז כלליות ו-40 מיטות אשפוז פסיכיאטריות כל שנה, לא כולל אשפוז בית – ההסכם כולל 400 מיליון ש"ח בשנה לבינוי ולכוח אדם למטרה זאת.
  אם ההתחייבות הזו תקרה, מדובר במהפכה. עם זאת, חשוב לזכור שהגורם המגביל לתוספת מיטות אשפוז, מעבר למימון, הוא כוח אדם רפואי וסיעודי. כלומר, יכולת התכנית הזאת להתממש תלויה בהצלחה מסחררת ביעד הגדלת מספר הרופאים בישראל.
• סל התרופות: עדכון טכנולוגי בסך 750 מיליון ש"ח כל שנה, ומקדם דמוגרפי בסך 150 מיליון ש"ח בשנה – המשמעות היא הגדלת העדכון לסל שעמד השנה על 550 מיליון ש"ח, בדומה לשנים האחרונות. מתוך 750 המיליון, חלק יופנה לעדכון טכנולוגיות בתחומים שבאחריות משרד הבריאות כמו גריאטריה, חיסונים וטיפות חלב שתקציבם נשחקו לאורך השנים.
  עוד כולל ההסכם עדכון דמוגרפי לסל הבריאות ב-150 מיליון ש"ח כל שנה, סכום דומה לסכום שקבעה הממשלה הקודמת.
  ההחלטה על סכום התוספת מתקבלת מחדש מדי שנה, ולמרות שבשנים האחרונות ניתנו תוספות, הן עדיין לא פיצו על השחיקה בתקציב סל הבריאות מאז 1995.

• עיגון של 4.7 מיליארד ש"ח כספי תמיכה לקופות החולים בבסיס התקציב, כולל תמיכות קורונה – כל ארבעת קופות החולים היו מסיימות את שנת 2021 בגרעון שנתי אם לא היו מקבלות תמיכות ייחודיות וחד פעמיות מהממשלה. הקופות מסתמכות על התמיכות האלו כדי לסגור את התקציבים שלהן, מה שגורם לחוסר ודאות תקציבי ומונע תכנון לטווח הארוך. ההסכם קובע שהכספים שניתנים לקופות ממילא כתמיכות, יינתנו להן בבסיס התקציב באופן קבוע.

• 3 מיליארד ש"ח לתכניות לאומיות, ביניהם חיזוק טיפות החלב ו-1,000 תקנים חדשים במערכת האשפוז הפסיכיאטרית, 300 תקני רפואה לשיפור השירות בחדרי המיון, והיערכות להזדקנות האוכלוסיה.

• 100 מיליון ש"ח במענקי עידוד לרופאים בפריפריה – המענקים בוטלו ב-2019 בטענה שהם לא יעילים ולא הביאו לפריפריה רופאים שלא תכננו לעבוד בה ממילא.

בלי צורך באישור מהאוצר: תחומים בהם עצמאות משרד הבריאות תוגבר

ניהול כוח אדם ומיטות במערכת האשפוז – לפי ההסכם, משרדי הבריאות והאוצר יגבשו במשותף תכנית רב-שנתית למיטות וכוח אדם במערכת האשפוז הממשלתי, אך משרד הבריאות ינהל באופן עצמאי את המשאבים. מדובר מלא פחות ממהפכה מהמצב הקיים, בו משרד האוצר מנהל מקרוב את משאבי בתי החולים הממשלתיים, וכל החלטה ביצועית של משרד הבריאות לשיפור בתי החולים דורשת שיתוף פעולה מלא של משרד האוצר.
ההמחשה להשלכות הבעייתיות של שליטת האוצר בכוח האדם היא ההתנהלות שלו בתכנית לקיצור תורנויות הרופאים המתמחים, שלא יצאה לפועל עקב סירוב של האוצר , שהתנגד לתכנית, לשחרר את התקנים. ניהול עצמאי של משאבי מערכת האשפוז יאפשר למשרד הבריאות לנהל את מערכת הבריאות עליה הוא אחראי.

התחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים: היום מערכת היחסים הפיננסית המורכבת של קופות החולים ובתי החולים נקבעת על ידי משרדי האוצר והבריאות יחד, כשהאוצר מפעיל כוח רב כדי לעכב את התפתחות בתי החולים. המטרה הזו מושגת דרך חיוב בתי החולים לתת הנחות לבתי החולים, מה שמציב אותם בגירעון מובנה ומתמשך. דרעי השיג בהסכם עם הליכוד סמכויות בלעדיות למשרד הבריאות על מנגנון ההתחשבנות.

מכשירים רפואיים – הסמכות לאשר לבית חולים להפעיל מכשירים רפואיים מתקדמים כמו MRI, PET-CT ועוד תופקע ממשרד האוצר ותישאר בידי משרד הבריאות בלבד.

נראה שהרבה מתכניותיו המוצלחות של השר היוצא הורוביץ ימשיכו תחת דרעי. למשל, נראה כי דרעי יקדם את קיצור תורנויות המתמחים על בסיס המתווה שגיבש משרד הבריאות במרץ השנה, וצפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2023. דרעי דרש בהסכם את אותם 174 תקני המתמחים שנדרשים למימוש השלב הראשון של התכנית, ושמשרד האוצר של ליברמן סירב לשחרר.