משרד החקלאות לא עמד בלב המשא ומתן הקואליציוני: הוא לא משרד עתיר תקציבים והכוח הפוליטי שלו צנוע. אבל האחריות שלקח על עצמו השר הנכנס אבי דיכטר אדירה: למשרד שהוא עומד כעת בראשו יש אחריות מרכזית להבטחת רצף האספקה של תוצרת חקלאית איכותית ומזינה לאזרחי ישראל. העיתוי שהוא נכנס בו לתפקיד ידרוש ממנו לקבל החלטות שישפיעו על החיים בישראל עשורים קדימה.
אחרי קדנציה קצרה וסוערת של קודמו בתפקיד עודד פורר, דיכטר יורש משרד במצב רעוע מאוד. פורר התנגש חזיתית לא רק בציבור החקלאים, אלא גם באנשי משרדו. מדיניות המשרד בשנה וחצי האחרונות הייתה של גוף שתוקף את עצמו, והתחום כולו מצוי במצב של חוסר אמון וחשדנות.
המשא ומתן על הרפורמה בחקלאות היה מופת למשא ללא מתן, ובלט בו היעדרם של גורמי המקצוע, המחקר והפיתוח במשרד החקלאות. קרע גדול התפתח בין הנהלת המשרד הבכירה לבין אנשי המקצוע של המשרד והחקלאים.
ההחלטה להסיר את המכסים על ייבוא ירקות ופירות בלי תמיכה ישירה לחקלאים קירבה את הענף לפשיטת רגל. גם במטרתה המוצהרת של הורדת מחירים לצרכן הגישה הזו לא עמדה.
מחירי התשומות החקלאיות בישראל גבוהים מאוד. ההיטלים על העסקת עובדים זרים גבוהים, מחירי המים לחקלאות מאמירים ומחירי הגרעינים שמרכיבים מזון לבעלי חיים גבוהים. לא רק שהממשלה היוצאת לא הפחיתה את עלות התשומות, היא העלתה את תעריפי המים לחקלאות וגררה רגליה בנוגע להפחתת היטלי העובדים הזרים.
הדרך לשיקום: עבודה מקצועית ודיאלוג עם החקלאים
כדי להתחיל לתקן את המשבר, על השר הנכנס להקיף עצמו בצוות מקצועי, מנכ"ל ויועצים מקצועיים בעלי ניסיון וידע. טוב יעשה אם ייפרד לשלום מהמנכ"לית הנוכחית, נעמה קאופמן פס, שהובילה את הקו התקיף נגד החקלאים, וימנה מנכ"ל חדש, מקצועי ומנוסה בתחום. זו תהיה הצהרה חשובה לכל הנוגעים בדבר. בעזרתה, אולי, תתפוגג החשדנות, והשר יזכה לשיתוף פעולה מהנהלת המשרד, אנשי המקצוע ועובדיו, החקלאים, ארגוני החקלאים, התעשיינים וכל המעגלים הרחבים סביבם.
כפי שכבר עלה בהסכמים הקואליציוניים, יש להקפיא את הרפורמה שגיבשה הממשלה היוצאת, בדגש על עצירת הפעימה השנייה של הורדת המכסים על תוצרת חקלאית, הקפאת תעריפי המים לחקלאות, עדכון לוחות הזמנים של תקנת צער בעלי חיים בלולי ההטלה והורדת המכס על ייבוא דבש בצנצנות.
תיקון הרפורמה בחקלאות דורש איזון מחדש של המקלות והגזרים: צריך לעצור את ירידת המכסים ולטפל בתמיכה הישירה לענפים החשופים לייבוא, כדי להבטיח תחרות הוגנת עבור הייצור המקומי. הרפורמה צריכה תקציב אמיתי, שייקבע באמצעות דיאלוג פתוח ורציני עם החקלאים. בניגוד לתדמית שטיפח השר פורר, ארגוני החקלאים יכולים להיות פרטנרים לרפורמה, ומאמינים שהיא נדרשת, כל עוד תיעשה על בסיס שיח מקצועי וראייה רחבה של הענף.
הרפורמה צריכה לגעת במחיר לצרכן, אבל גם בשאלות הליבה של הענף: איך אפשר לשפר את הייצור, להתאים את המשק החקלאי לשינויי האקלים ולצמיחה הדמוגרפית, לייעל את השימוש במים ובקרקע, לגשת לסוגיית כוח האדם והטמעת טכנולוגיות שישפרו, יחזקו ויוזילו את התוצרת.
נוסף על כך, על השר לטפל במרווחי השיווק במקום שבו הם נמצאים: לשלב ידיים עם שר הכלכלה ולדרוש מרשות התחרות לטפל ברשתות השיווק. בהקשר זה, דחוף לבצע שני צעדים משלימים: הקמת שוק סיטונאי גדול ומתקדם, וקידום חוק סימון תוצרת חקלאית טרייה. עבודת העומק על החוק כבר נעשתה על ידי אנשי משרד החקלאות והרשות להגנת הצרכן. אפילו לא נחוץ שינוי חקיקה, אלא רק חתימה על צו. חוק זה יחזק את הייצור המקומי בפועל.
דיכטר לקח על עצמו אתגר חשוב לקיומה של מדינת ישראל ולהבטחת עתידה. לא בטוח שהוא יראה ממנו רווח אקלטורלי בטווח הקצר, אבל ההחלטות שיקבל ישפיעו על פרנסתם של עשרות אלפי ישראלים, ועל ביטחונם התזונתי של מיליונים במשך שנים קדימה. עכשיו העיניים נשואות אליו.
