בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נתן החודש פסק דין תקדימי: הוחלט למחוק את כל חובותיה של אישה, בסך כמעט 300 אלף שקלים, שצברה בעקבות אלימות כלכלית קשה שהפעיל עליה בן זוגה לשעבר. ביטול החובות כלל גם גריעה של שם החייבת מהחובות הקיימים, ביטול צו כונס נכסים, ביטול צו איסור יציאה מהארץ וביטול צו מעצר שהוצא בגין חובות למע"מ.

ביטול החובות התאפשר בעקבות מדיניות חדשה של הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים, שייעודו שיקום נשים חייבות שצברו את חובותיהן בעקבות אלימות וכפייה כלכלית שהופעלו כלפיהן, כדי לתת להן את האפשרות לפתוח בחיים חדשים ובטוחים מחוץ למעגל האלימות והעוני.

"אותן נשים נכנסות אצלנו למודל ייחודי, שבמסגרתו רפרנטיות בכל מחוז ונאמנות ונאמנים ספציפיים מקבלים את התיקים", מסביר ל'דבר' עו"ד ורו"ח אשר (אשי) אנגלמן, הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים. "אותן הרפרנטיות והנאמנות בוחנות את התיקים ומלוות את הנשים הללו ברגישות הנדרשת, כדי שנוכל להבין איפה ניתן להקל עליהן, לסייע להן לקבל הפטר כמה שיותר מהר, מתוך מטרה לאפשר להן להשתקם".

עו"ד ענבל מנוצ'הרי כסיף, פרקליטה בממונה על חדלות פירעון מחוז ת"א והמרכז שמרכזת את המודלים הייעודיים לשורדות זנות ונפגעות אלימות במחוז, ליוותה את האישה לאורך כל ההליך המשפטי עד שהגיעו למחיקת חובותיה. לצדה, יוצגה האישה על ידי יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים במחוז תל אביב.

"פסק הדין הזה הוא תקדימי", היא מסבירה, "בכך שהוא מבין שיש מקום למצוא פתרונות אמיתיים לנשים שחוו אלימות פיזית וכלכלית במסגרת הסתבכותן בחובות."

"האישה, גרושה ואם לשני ילדים קטנים, סבלה מאלימות מצד בן זוגה לשעבר, שהכירה כשהגיעה כתיירת לארץ ובהמשך עלתה בעקבותיו ארצה, במשך שנים". בן הזוג לשעבר חייב אותה לרשום עסק על שמה, חילק צ'קים שלה והכריח אותה לקחת הלוואות והתחייבויות על שמה, כולל פתיחת תיקים ברשויות המס והתשתיות.

עו"ד ענבל מנוצ'הרי כסיף, פרקליטה בממונה על חדלות פירעון מחוז ת"א והמרכז, מרכזת את המודלים הייעודיים לשורדות זנות ונפגעות אלימות במחוז. "כדי להצליח בשיקום, צריך להבין לעומק את הרשויות והנושים" (צילום: משרד המשפטים)

"מדובר בניצול מחפיר של עולה חדשה, שנותרה ללא תא תומך בארץ, שבן זוגה הדריך אותה כיצד לבקש הלוואות והתחייבויות וחייב אותה לעשות כן", אומרת מנוצ'הרי כסיף. "בהמשך, האישה הגיעה למקלט לנשים נפגעות אלימות, טופלה במרכז לאלימות במשפחה, וכשביקשה לשקם את חייה ואת חיי ילדיה – מצאה את עצמה מתמודדת עם חובות של מאות אלפי שקלים לא לה, שנצברו על שמה. אי אפשר להישאר אדישים לדבר כזה כשמציגים אותו בבית משפט".

איזון עדין ודגש על שיקום

במסגרת הליכי חדלות פירעון, מאוזנים באופן תדיר המצאת הערך כלפי הנושים, שזכאים כמובן לתשלום החובות כלפיהם, ועניין חשוב לא פחות – שיקומו של החייב והשבת יכולתו להתנהלות כלכלית עצמאית. כשמדובר בנשים שצוברות חובות בעקבות אלימות כלכלית, סט השיקולים הזה חייב לבוא בחשבון.

"כדי להצליח בשיקום", אומרת מנוצ׳הרי כסיף, "צריך להבין לעומק את הרשויות והנושים. כשאישה מוחלשת חיה בפחד וטרור על בסיס יום-יומי, זה יכול לפעמים לבוא לידי ביטוי גם בחובות, ואנחנו נתקלים בזה ביום-יום שלנו. יש צורך לתת פתרון לאותן נשים, לתת אפשרות לצאת ממעגל האלימות ואת האפשרות לפתוח בחיים חדשים.

"במקרה המדובר בוטל צו מאסר בגין חובות למע"מ, כי מע"מ הבינו את הנסיבות. זה דורש המון תשומות שמשקיעים מתוך המערכת. האיזון הוא תמיד מאוד עדין, ויש צורך להסתכל על התמונה הרחבה".

עו"ד אנגלמן מציין שיחידת הממונה על חדלות פרעון נוקטת בגישה הזו כלפי נשים מוחלשות רבות, לצד נשים בכל שכבות האוכלוסיה "אלימות בכלל, ואלימות כלכלית בפרט, הן לא נחלתן של נשים מאוכלוסיות חלשות בלבד."

מודל הפעילות פותח על רקע קריאה שעלתה מהשטח, דרך עורכי הדין של יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, שהחלו לפגוש יותר ויותר תיקים כאלו בשנים האחרונות ולייצג את הנשים. לדברי אנגלמן, "בתחילה המודלים שפיתחנו יועדו לנשים שורדות ונפגעות זנות, ולאחר מכן הותאמו גם לנשים נפגעות אלימות. המודלים שאנחנו מציגים לציבור הרחב מנסים לתת להן פתרון".

באמצעות המודלים, הממונה שואף לאפשר לנשים שהחוב שלהן נוצר בעקבות אלימות לקצר את ההליכים במקומות הנכונים והרלוונטיים, כדי שיצאו לדרך חדשה כמה שיותר מהר.

"בסופו של דבר, שליחותנו מטעם המדינה היא לראות אנשים", מסביר אנגלמן, "זה כולל גם את החייבים וגם את הנושים. במארג השקלולים והאינטרסים הזה, צריך תמיד לבחור איפה שמים את הדגש. במקרה הזה, אנחנו שמים דגש על שיקום – תוך התחשבות בנסיבות החיים הקשות של נשים נפגעות אלימות כלכלית. משרד המשפטים הוא משרד חברתי, והוא צריך לדאוג לחברה בישראל לא פחות ממשרד הרווחה. אנחנו אחראים לזהות את הנקודות והכשלים שקיימים בחברה הישראלית, ולהבין איך אנחנו מתאימים את עצמנו ונותנים מענה על אותם כשלים".

יש עוד דרך ארוכה

אבל כשזה מגיע ליכולת לסייע לנשים נפגעות, גם כשהכוונה טובה – יש עוד דרך ארוכה לעבור. השיח בנושא אלימות כלכלית כלפי נשים הוא שיח חדש יחסית במובן המדיני, החקיקה בנושא אלימות כלכלית היא חדשה מאוד, וכך גם פסקי הדין בתחום. בהתאמה, המודל הייחודי של חדלות הפירעון לשורדות ונפגעות מעגל הזנות קיים רק כשנתיים, והותאם גם לנפגעות אלימות כלכלית לפני כשמונה חודשים בלבד. המודל לא מתוקצב, ונמצא עדיין בתהליכי בנייה והתהוות.

"יש לא מעט פניות, ומטבע הדברים אנחנו נדרשים לבדוק את הדברים בצורה קפדנית, יסודית ואחראית", מספר אנגלמן. "אישה שתבוא ותגיד שהיא נפגעת אלימות כלכלית, זה משהו שלצערי לא יספיק היום עבור המודל הזה. אנחנו נצטרך אישור מגורם חיצוני, כמו משרד הרווחה, כדי שנוכל להכיר בה כמתאימה. לצערי, יש סינון בדרך. נוסף על כך, אם יש לאישה מקורות כספיים לתשלום, הם נבדקים במסגרת אותו תהליך.

"אין לנו תקציב חיצוני שמייעד כספים לפעילות הזו, לא ברמת תקנים ולא ברמת תשלום לנושים. אנחנו רואים בזה ערך, ולכן לקחנו את הנושא הזה על עצמנו מעבר למשימות הרגילות של הממונה, כי זה משמעותי לדעתנו. אבל יש נשים שלוקחות חלק במודל הזה, ואני מקווה שעם הזמן היכולת שלנו לסייע תגדל. אנחנו משתדלים מאוד לראות את המגמות החברתיות ולראות איך אנחנו יכולים להקל".