אילנית דעדוש קלפון ממושב גורן, מנכ"לית אגודת "עזיזה" – ארגון מגדלי עזים בישראל, נחשבת לאישה החזקה בענף הצאן בישראל. דעדוש קלפון, בת 47, היא מנכ"לית האגודה כבר 5 שנים, אבל מאחוריה 23 שנה של עבודה קשה בתחום. היא הקימה עם בעלה דורון את משק העזים שלהם במושב גורן בגליל המערבי, ומאז היא מהקולות הבולטים בתחום. השבוע תקבל פרס "פורצת דרך בחקלאות" בוועידת ישראל לחקלאות.
"עמדתי באתגר של להשתרש בעולם גברי", היא אומרת ל'דבר'. "ענף העזים והצאן הוא גדול, ואני רואה את הפוטנציאל בו. מיום כניסתי לענף, העלינו את המכסה הארצית מ-6.5 מיליון ליטר חלב ל-17 מיליון ליטר. קידמתי את הענף ופיתחתי אותו בדגש של שמירה על פריסה ארצית בפריפריה, מגדלים קטנים לצד גדולים, יחדיו, והתמקצעות של הענף כולו".
דעדוש קלפון היא מהנשים המעטות שנושאות תפקידי מפתח בחקלאות הישראלית. היא מראשי ענף הצאן בישראל, שנמצא בצומת דרכים. לצד היותה בעלת חווה ומשק חקלאי במושב גורן, היא מנכ"לית אגודת "עזיזה", הארגון היציג של ענף העזים והצאן. נוסף על כך, היא מייצגת ומלווה אגודות צאן אחרות שפועלות בענף.
"עזים הן חכמות ואינטליגנטיות"
דעדוש קלפון היא נצר למייסדי נהריה. אחרי שנישאה למושבניק, התאהבה בחקלאות. ב-23 השנים האחרונות היא מנהלת את "חוות דורון", משק עזים במושב גורן. דורון הוא דור שלישי למשפחת חקלאים ממושב גורן שעסקה במשך שנים בענף הנשירים. "החלום שלו מאז ומעולם היה להיות נוקד. חשבתי שזו בדיחה", אומרת דעדוש קלפון בחיוך, "אבל לימים, כשהחלטנו לצאת לעצמאות, קנינו משק עזים. מכיוון שאנחנו אנשים יסודיים מאוד, דורון נכנס לעומק העניינים המקצועיים, ואני צללתי עמוק לניהול המשק. בחנו דוגמאות של דירים בארץ ובעולם, כתבנו לעצמנו תוכנית עסקית".
את המשק הקימו מאפס. "עבדנו הרבה שעות בכל יום בזיעת אפינו, קנינו את כל הציוד, לקחנו התחייבויות, וברוך השם הגשמנו את החלום. הייתי מוכנה לעבודה קשה. כשפנו אלי מאגודת 'עזיזה' להיות מזכירת הארגון ולהביא מהניסיון הניהולי שלי, שמחתי על ההזדמנות לקדם את הענף. חקלאות בעיניי זה הצורך הבסיסי שלנו כבני אדם, כדי להצליח להתקיים בביטחון מדיני ותזונתי".
לדבריה, התאהבה יותר מכל בשליחות שבחקלאות. "התאהבתי בעבודה שהחקלאים עושים עבור עם ישראל ומדינת ישראל, ומצאתי את הייעוד שלי. מעבר לזה, אנחנו פשוט אוהבים את מה שאנחנו עושים. התאהבתי בחיים האלה. אנחנו עובדים עם עזים, שהן בעלי חיים מאוד מיוחדים עם אינטליגנציה".
את ילדיה היא מגדלת לאור ערכי העבודה שאותם היא חיה. "הילדים ינקו את הערכים שאהבנו, את הקשר שלנו למדינה. אני שמחה שהצלחנו לחבר אותם למורשת. בכל שבוע הבנים שלנו יושבים עם סבא, לשמוע סיפורים על העלייה לארץ והקמת המושב. ההורים של בעלי הקימו את מושב גורן שנה לפני קום המדינה. הם עיבדו את האדמות האלה לפני שהיו פה גבולות. כשאני רואה את הילדים שלי יושבים ושומעים את הסיפורים של סבא על הקמת המדינה, אני גאה שזה מחלחל לדור הבא. הם לומדים את ערכה של פרנסה בכבוד ושמירה על האזור הזה. זה מפתח בהם אהבה לבעלי חיים, לאדמה ואנשים".
מבחינתה, ההוכחה להטמעתם של הערכים בילדיה היא הבחירות שלהם והנושאים שמעסיקים אותם. היא מתרגשת, למשל, מהצטרפותו של בנה הבכור עומר לתפעול המשק. "הוא משתחרר בקרוב מהצבא וכבר רואה את עתידו במשק, יחד איתנו. הוא דור ההמשך שלנו".
לדבריה, הדבר החשוב ביותר שקיבלו הילדים הוא הורים 'מורעלים לחקלאות והתיישבות'. "העדות הכי טובה בעיני לזה היא שהילד שלי, בן 14, שואל היום שאלות על הרכבת הממשלה. הם גדלו על ערכים של ציונות, אהבת הארץ ועבודת האדמה. זה פיתח להם את התודעה האזרחית והאחריות. אפילו כשאנחנו נוסעים לחו"ל, אנחנו כמעט לא הולכים לקניונים. מעדיפים לטייל בטבע, בשטחים הפתוחים, מסתכלים על החקלאות המקומית.
"עם הערכים האלו צמחנו, ועם הערכים אלה נמשיך. במחשבה על עתיד החקלאות וההתיישבות, אני בטוחה שהילדים שלי יהיו שגרירים לא פחות ממני בחיבור העם לפריפריה, לעבודת החקלאות ולגליל".
פרס "פורצת דרך בחקלאות" יוענק לדעדוש קלפון בוועידת ישראל ה-13 לחקלאות שתתקיים בימים רביעי-חמישי 5-4 בינואר במעלה החמישה. הוועידה היא הזירה המרכזית לשיח רב-תחומי ובמה לדיוני עומק בחקלאות הישראלית. הוועידה השנה תפגיש בין מקבלי החלטות ומובילי דעה בחברה הישראלית, מנהיגי ההתיישבות העובדת, ראשי הארגונים החקלאיים, אנשי ממשל, בכירי המשק והכלכלה, יצואנים, משווקי תוצרת חקלאית, רשתות שיווק, יצרני ומשווקי תשומות חקלאיות, חקלאים מובילים, חוקרים, אנשי פיתוח, אנשי תקשורת ואקדמיה ועוד.
