שכר המינימום יעלה מאפריל ב-272 שקלים, ויעמוד על 5,572 שקלים לחודש ו-30.62 שקלים לשעה, לעומת 5,300 שקלים לחודש ו-29.12 שקלים לשעה כיום. זו תהיה העלייה הראשונה בשכר המינימום מזה חמש וחצי שנים, אחרי שנה של אינפלציה משמעותית שעומדת על 5.3% בשנה נכון לנובמבר 2022.

שכר המינימום יעודכן בעקבות עדכון נתון השכר הממוצע במשק ל-2023 על ידי הביטוח הלאומי, בהתאם לנתוני השכר הממוצע בסוף 2023. עם זאת, שכר הבכירים, שמושפע אף הוא מעדכון השכר הממוצע, צפוי לעלות בשיעור גבוה אף יותר משיעור העלייה בשכר המינימום – 12.5% לעומת 5.1%.

חוזרים לעדכון אוטומטי, לאחר שנים של הקפאה

חוק שכר המינימום כולל מנגנון עדכון אוטומטי מדי שנה באפריל, כך שיעמוד על לפחות 47.5% מנתון השכר הממוצע כפי שהוא מוגדר בסעיף 1 בחוק הביטוח הלאומי. אך במהלך תקופת הקורונה, בשנים 2021 ו-2022, הקפיאה הממשלה את עדכונם של מרבית התשלומים שמוצמדים לשכר הממוצע, מכיוון שהוצאתם של עובדים רבים לחל"ת עיוותה למעלה את נתון השכר הממוצע. אך גם עם חזרת התעסוקה לשיעורים שלפני הקורונה המשיכה העלייה בשכר הממוצע, כך ששכר המינימום כיום עומד על 45.18% מהשכר הממוצע.

ב-2023 פג תוקפה של ההקפאה, ולכן שכר המינימום צפוי להתעדכן בהתאם לחוק באפריל הקרוב, ולעמוד על 47.5% מהשכר הממוצע.

השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי מחושב לפי ממוצע חודשי אוגוסט עד אוקטובר של השנה הקודמת. בשנת 2023 יעמוד סכום זה על 11,730 שקלים, לעומת 10,428 ב-2020, סכום שנשאר בתוקף גם ב-2021 וב-2022 בעקבות הקפאת נתון השכר הממוצע בחקיקה.

בהסתדרות דורשים להאיץ את העלייה בשכר המינימום

בעסקת החבילה שנחתמה בנובמבר 2021 על ידי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים, ובסופו של דבר לא יצאה לפועל, כללה מתווה להעלאת שכר המינימום. הצדדים סוכמו ששכר המינימום יעלה באפריל 2022 ל-5,400 שקלים, באפריל 2023 ל-5,500 שקלים, ושלוש פעימות נוספות שיביאו אותו ל-6,000 שקלים בדצמבר 2027. אך בסופו של דבר ההסכמות לא עברו בחקיקה בכנסת, וכתוצאה מכך שכר המינימום נותר על 5,300 שקלים.

כעת, בהתאם למנגנון שנקבע בחוק, שכר המינימום באפריל יהיה גבוה ב-72 שקלים מהסכום שסוכם בעסקת החבילה. עם זאת, עסקת החבילה היתה אמורה להעלות את שכר המינימום ב-100 שקלים כבר באפריל 2022.

כעת, בעקבות עליית המחירים בחודשים האחרונים, דורשת ההסתדרות העלאה מהירה יותר של שכר המינימום. בתכנית למאבק ביוקר המחיה שפרסמה ההסתדרות, קורא הארגון לממשלה להעלות את שכר המינימום ל-6,000 שקלים באופן מיידי, ובשבועות האחרונים מובילה ההסתדרות הפגנות עובדים וגמלאים ברחבי הארץ בדרישה מהממשלה החדשה לאמץ את סעיפי התכנית.

לעומת העלייה של 5.1% בשכר המינימום,  שכר הבכירים יעלה בשיעור זהה לעליית השכר הממוצע, 12.5%, כבר בשכר ינואר הקרוב. כך למשל, צפוי לזנק שכרו של נשיא המדינה מ-64.6 אלף שקלים בחודש ל-72.7 אלף שקלים, שכר ראש הממשלה יקפוץ מ-56.3 אלף שקלים ל-63.4 אלף שקלים, שכר השרים יעלה מ-50.7 אלף שקלים לכ-57 אלף שקלים, ושכר הח"כים מ-45.3 אלף שקלים ו-50.9 אלף שקלים.

ועדת אלבשן לבחינת שכר חברי הכנסת צפויה להמליץ על העלאה של 2% בלבד בשכר חברי הכנסת ויתר הבכירים, אולם המלצותיה עדיין לא הוגשו לכנסת, בעוד העלייה בשכר הבכירים מתעדכנת אוטומטית כבר במשכורת ינואר הקרובה.

גם קצבאות הנכות יעלו בעקבות העלייה בשכר הממוצע

על פי פרסום הביטוח הלאומי, גם קצבת הנכות, שהוצמדה לשכר הממוצע בעקבות מאבקי הנכים ב-2018-2017, צפויה לעלות ב-9.82%. אמנם השכר הממוצע עלה ב-12.5%, אבל מופחתים משיעור זה 2.45%, לאחר שב-2022, כשלא היה תקציב מדינה, הוחלט בהסכמה עם ארגוני הנכים היציגים על העברה של 2.45% מהשכר הממוצע שהוקפא להרחבת זכאויות בקצבאות הנכות.

בהסכם המדובר מול משרד האוצר ובחוק ההסדרים ל-2022 נקבע שה-2.45% יופחתו כשעליית השכר הממוצע תתקיים לאחר "הפשרת" ההקפאה בשנתיים האחרונות.

בניגוד לקצבאות הנכות, רוב קצבאות הביטוח הלאומי, בהן קצבאות הזקנה, צפויות לעלות ב-5.3% בלבד, מכיון שאינן מוצמדות לשכר הממוצע, אלא למדד המחירים לצרכן. בימים אלו מנהלת ההסתדרות מאבק להצמדת קצבאות הזקנה לשכר הממוצע.