דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
21.4°תל אביב
  • 20.2°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 21.5°חיפה
  • 22.9°אשדוד
  • 23.6°באר שבע
  • 32.6°אילת
  • 24.3°טבריה
  • 21.2°צפת
  • 22.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

פרשנות / בדלת הראשית: הסכמי הממשלה החדשה כוללים מהפך במעמד החינוך החרדי והממלכתי-דתי

סעיף אחר סעיף, ההסכמים מלמדים על המטרה ארוכת הטווח: במפלגות החרדיות והדתיות מעוניינים לבצר את מעמדם החוקי והתקציבי של מוסדות החינוך המגזריים, כך שיהיו פגיעים פחות לחילופי שלטון עתידיים

תלמידים בבית הספר החרדי 'תלמוד תורה אוהלי מנחם' בביתר עילית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
תלמידים בבית הספר החרדי 'תלמוד תורה אוהלי מנחם' בביתר עילית (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש 90)
מיכל מרנץ
מיכל מרנץ
כתבת חינוך
צרו קשר עם המערכת:

ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בשבוע שעבר סוללים את הדרך למהפכה חסרת תקדים במעמדם של שני זרמי חינוך: הממלכתי-דתי והחרדי. עשרות הסעיפים שהוקדשו לנושאים אלו בהסכמים של יהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית ונועם מתווים תכנית מפורטת שמכוונת לשני יעדי-על: האחד הוא תוספות תקציבים ומבנים, והשני הוא ביצור מעמדם החוקי והמשפטי של מוסדות החינוך החרדי ופעילויות מעטפת בחינוך הממלכתי דתי.

סעיף אחר סעיף, ההסכמים מלמדים על המטרה ארוכת הטווח: במפלגות החרדיות והדתיות מעוניינים להכניס את זרמי החינוך בדלת הראשית, כך שיהיו פגיעים פחות לחילופי שלטון עתידיים ותלויים פחות ברצונם הטוב של שרי החינוך, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות.

לצד זרמי החינוך המגזרי, ההסכמים כוללים גם סוגיות רוחב של מערכת החינוך, בהן התחייבות לקידום חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש והסדרת מעמד המטפלות במעונות לגיל הרך, הרחבת הזכאות לסבסוד צהרונים, והרחבת תקצוב ארגוני הנוער. עוד נקבע שתבוטל הרפורמה במקצועות מדעי הרוח והחברה בתיכונים, במסגרתה הוחלפו מבחני הבגרות בעבודת חקר בין-תחומית. הסוגיות של מערכת החינוך שבלטו בהעדרן היו החינוך בחברה הערבית החינוך המיוחד, ובעיקר התייחסות לחוק השילוב.

החינוך החרדי: השוואת תקציבי ה'מעטפת' וחיזוק העצמאות

מוסדות החינוך החרדיים אינם בפיקוח מלא של משרד החינוך, ומעמדם הוא 'מוכר שאינו רשמי' או 'מוסד פטור', שמשמעותם תקצוב של 55% או 75% ממשרד החינוך. התקצוב נקבע לפי אחוז לימודי הליבה במוסד החינוכי או ברשת החינוך. אבל לצד התקצוב החלקי לפעילות הבסיסית של המוסד החינוכי, סבלו מוסדות החינוך החרדי מאפליה בהקצאת משאבים נוספים שמגיעים לבית הספר: הזנה, צהרונים, יום חינוך ארוך, זכאות לטיפולים מקצועיים כמו קלינאיות תקשורת, הסעות, פעילות בית הספר של החופש הגדול, משאבים המיועדים למוסדות החינוך המיוחד וכן בינוי או הקצאת כיתות לימוד. בפועל, המוסדות לא זכו להקצאה שווה של משאבי המעטפת מצד משרד החינוך או הרשויות המקומיות, עקב מעמדם הייחודי שאינו בהפעלה ישירה של משרד החינוך.

את המצב הזה המפלגות החרדיות חותרות לשנות: הן חותרות להגדרה ברורה בחוק של תקצוב החינוך החרדי, כך שלא תהיה נתונה לפרשנות או תלויה בחסדי רשות מקומית או משרד ממשלתי זה או אחר. בהסכמים נקבע שיוקם צוות שיגבש מתווה מפורט להשוואת כלל תקציבי המעטפת למוסדות החינוך החרדי. עקרון התקצוב החלקי של פעילות בתי הספר יישמר, אך שורה ארוכה של תקציבים תושווה, ובמידת הצורך ייקבע בחוק במפורש שהתקציב צריך להיות שווה.

בתחום בינוי מוסדות החינוך נקבע שמוסדות חרדיים יתועדפו בבניית מוסדות חינוך, כדי לתקן את החוסר הגדול שקיים כיום, והוצב יעד לבינוי 700 כיתות חדשות.

מהלך נוסף בהשוואת התנאים הוא הכללתם של המורים בחינוך החרדי להסכמי השכר של המורים בחינוך הממלכתי 'אופק חדש' של המורים והגננות בגנים ובבתי הספר היסודיים, ו'עוז לתמורה' לבתי הספר העל יסודיים. הסכמי שכר אלו אינם עוסקים רק בגובה השכר אלא במבנה התפקיד של עובד ההוראה שמשפיעים על המוסד החינוכי כמו למשל סיום יום הלימודים, שעות שהייה ופרטני ועוד. בהסכמים נקבע שהתקצוב בסך 75% למוסדות המוכר שאינו רשמי יגלם בתוכו גם 75% מעלויות ההעסקה באופק חדש, שהן גבוהות יותר ממתכונת ההעסקה שלפני הרפורמה.

מהלך נוסף הוא קביעה שלחינוך החרדי יהיה מעמד עצמאי במשרד החינוך שיכלול מערך פיקוח משלו. לצורך כך, תוקצה לרשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני תוקצה תקינה של פיקוח והנחיה המיועדות להן בלבד, במפתח הנהוג במשרד החינוך. דוגמה שניתנת בהסכם היא זרם החינוך ההתיישבותי שיש לו מערך ניהול ופיקוח משלו, אם כי בהסכמים מצוין שסיעת יהדות התורה מתנגדת לנוסח זה.

ההסכמים מחזקים גם את ההגנה על המוסדות משלילת תקציב או רישיון על ידי משרד החינוך. הוסכם שהממשלה 'תשקול' את ביטול התקנה שמאפשרת לשר החינוך לשלול תקציב ממוסד פטור אם אינו מקיים אחר התקנות, ושבמקרים של חריגות תקציביות, המשרד יימנע מעצירת כספי תמיכות לפני שיתקיים שימוע למנהל המוסד. נקבע שייבחן גם ביטולו של נוהל הקיים כיום לחידוש רישיון של מוסד חינוכי מדי שנה.

עוגן תקציבי נוסף שמטרתו חיזוק החינוך החרדי ה'גבוה' הוא הכנסת תקציב הישיבות לבסיס התקציב, כלומר, הישיבות לא יהיו גופים נתמכים אלא גופים מתוקצבים, ונקבע בו גם תוספת לסכום התמיכה בתלמיד ישיבה והצמדתו למדד. הכניסה לבסיס התקציב משמעותה שהמפלגות לא יצטרכו להיאבק מדי שנה על התקציב, ושהתקציב יהיה מוגן יחסית משינויים פוליטיים או קיצוצים. ההסכמים קבעו שיוקם צוות שיגבש המלצות לעדכון מבחני התמיכה בתוך 90 יום מהקמת הממשלה.

ההסכמים מחזקים גם את עצמאות שני זרמי החינוך – ה'עצמאי' (חרדי אשכנזי, המזוהה עם אגודת ישראל ודגלת התורה) וה'תורני' (חרדי ספרדי, המזוהה עם ש"ס). מעבר לקביעה שיוקצו להן מפקחים משלהן, נקבע גם שבמקומות בהם פועלים שני בתי ספר האחד של החינוך העצמאי והשני של החינוך יוכר כל אחד מהם כ"בית ספר אחד ביישוב".

החינוך הממלכתי-דתי: עיגון תוספות בבסיס התקציב

בניגוד למוסדות החינוך החרדי, החינוך הממלכתי-דתי פועל כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך ומתוקצב בהתאם. אך גם בתוכו ישנם תחומים 'אפורים': תכניות לימוד תוספתיות או צרכים שאינם נכללים בתקצוב הקבוע של משרד החינוך, ומתוקצבים לעיתים בתשלומי הורים או בתקנות תמיכה. גם כאן, בדומה לחינוך החרדי, ההסכם עם הציונות הדתית חותר לעגן אותם בבסיס התקציב, כך שיהיו חסינים משינויים פוליטיים.

שינויים אלו זכו לביקורת מאחר שהם מעגנים תקצוב-יתר למוסדות שחלקם הם מוסדות אליטיסטיים, שאינם פותחים את שעריהם לכל תלמיד או תלמידה, ויוצרים ריבוד בתוך מערכת החינוך.

ההסכם מגדיר תוספת תקציב בסך 637 מיליון שקלים ל"מענים ומאפיינים ייחודיים של החמ"ד", בהם בין היתר גודל ופריסת המוסדות, אורח חיים דתי, אפשרות להפרדה מגדרית, מוסדות פנימייתים, חינוך על יסודי בבעלויות חינוך אשר אינן רשויות מקומיות, מערך שפ"י, קליטת עלייה, חינוך חברתי וחינוך מיוחד.

ההסכם קובע גם תקציב של 100 מיליון שקלים לצמצום תשלומי ההורים בחינוך הממלכתי דתי, שהם גבוהים יותר משאר זרמי החינוך. רבים ממוסדות החינוך העל יסודיים בעלי מרכיב פנימייתי או בעלי יוקרה. התוכנית תתבסס על תקרת חינוך למשפחה ותהיה בעלות של 100 מיליון ₪ ותוכנס לבסיס התקציב. אופי מוסדות אלו שכאמור חלקו הוא פנימייתי גרם להסכמה על חקיקת חוק הפנימיות המוצגת בהסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית. בהסכמה כתוב כי חוק הפנימיות יגדיר קריטריונים לזכאות לתקצוב, שכר לימוד מקסימלי וסוגית הפיקוח. במסגרת החוק תוכר גם עליית הנוער כיחידה עצמאית, ותקבל תקצוב ותקינה מתאימים.

עוגן תקציבי נוסף שמטרתו לבסס את החינוך הממלכתי דתי הוא הכנסת תקצוב ישיבות ההסדר לבסיס התקציב.

מועצה חדשה לחינוך הממלכתי דתי והכפפת המינויים לסמוטריץ'

קיומו של החינוך הממלכתי דתי שעון על חוק החינוך הממלכתי מ-1953. החוק קובע כי את החינוך הממלכתי דתי תוביל מועצת חמ"ד, שהרכב חבריה נקבע לפי מנגנון המשלב את מינויים של שר החינוך ושר הדתות מתוך מחשבה על שמירת מתח בין החינוכי לפוליטי. הסמכויות הניתנות למועצה הן נרחבות, אך היא כפופה בסופו של דבר לשר החינוך.

בשנה שעברה מינתה שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון מועצה שנכתב עלייה בהסכם כי המינוי נעשה ב'חטף' והמועצה תפוזר לאלתר ותמונה מחדש לפי המנגנון החדש עליו הוסכם בנספח התפקידים. עיקר השינוי הוא בהענקת המנדט ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ והפחתה מכוחו של שר החינוך. למרות הסכמה דרמטית זו על מנת לפזר את המועצה ולשנות את המנגנון המורה על מינוי המועצה יש לשנות את חוק החינוך הממלכתי.

שינוי החוק נכתב בהסכם, אך בנוסח כללי יותר: "הממשלה תקדם את תיקון חוק החינוך הממלכתי לצורך חיזוק וייצוב מעמדו ועצמאותו של החינוך הממלכתי דתי". עוד נכתב כי תיקון זה ייעשה בוועדה מיוחדת המשלבת את וועדת החינוך וועדת החוקה של הכנסת. ובראש הוועדה יעמוד סמוטריץ.

חינוך מלידה עד שלוש: הקמת רשות, התחייבות אמורפית לחינוך חינם

חינוך חינם מלידה עד שלוש היא הסכמה שמוצגת בכלל הסכמים הקואליציוניים. בניגוד לתכניות המפורטות לחינוך החרדי והדתי, ההסכמה אינה מגיעה עם תיאור מפורט של המהלך, מקור תקציבי או תאריך יעד ולכן בהסכמים השונים עם המפלגות החרדיות יש הסכמות הנוגעות לתחום זה. בהסכם עם ש"ס מוצגת הסכמה כללית הגורסת כי יש להקים רשות לחינוך לגיל הרך במשרד החינוך האחראית על מעונות היום. הסכמה זו אינה מפרטת או מתוקצבת.

בהסכם עם יהדות התורה יש הסכמה על הסדרה חוקתית על אופן העסקתן ומעמדן של המטפלות מחנכות במשפחתונים המפוקחים. המשפחתונים המפוקחים הם מסגרות פרטיות לגיל הרך שמתוקצבות ע" המדינה והן כלולות במסגרות שהמדינה מסבסדת את ההרשמה אליהן. תקצוב המשפחתונים נקבע לפי וועדת מחירים בממשלה הקודמת שקבעה כי יש להעלות את שכר המטפלות מחנכות אך מסקנותיה לא אושרו בממשלה הקודמת. המשפחתונים בעלי הסמל נמצאים בשימוש  בעיקר בחברה החרדית והערבית.

בשנים האחרונות ישנה מחלוקת סביב התבחינים לזכאות לסבסוד המעונות. אחת הסוגיות היא הקביעה האם לימודי ישיבה הם תבחין לקבלת סבסוד או לא ולכן ההסכמה עם יהדות התורה היא שלא משנים את התבחינים אלא באישור כלל הקואליציה.

חינוך בלתי פורמלי ונוער נושר

אחת ההסכמות בהסכם של יהדות התורה נוגעת בהשוואת תקציבים של ארגוני הנוער לתנועות הנוער והכנסתם לבסיס התקציב דרך הקמת צוות של משרד החינוך . ארגוני נוער הם ארגונים המפעילים פעילות-חברתית-התנדבותית לבני בנוער כמו נוער מד"א וחוגי סיירות. בחברה החרדית רווחת הפעילות של ארגוני הנוער ועל כן יהדות התורה מעוניינת בהשוואת התקציב לתנועות הנוער החל מתקציב 2023, עם מנגנון חישוב דומה לתנועות הנוער הגוזר את גודל התקציב ממספר החניכים. עוד בהצעה כי ההכרה כי ארגון שפעל בעבר לא יצטרך להוכיח פעילות של שנתיים של פעילות לצורך הפעלתו מחדש.

בהסכמים הקואליציונים יש התייחסות לגרעינים משימתיים, גרעינים תורניים וגרעינים משימתיים. אחת ההתייחסויות הבולטות היא מינוי של ח"כ חיים ביטון מש"ס לאחראי על התקנה של גרעינים אלו. בהמשך לתקנה זו נכתב כי הממשלה תתקצב קהילות משימתיות, גרעינים משימתיים ותורניים ותתקצב את זה החל מהתקציב הקרוב.

הסכמות נוספות בחינוך הבלתי פורמלי הן החזרת המסעות לפולין, הקמת חמישה מרכזי מוזיקה שאחד בנגב ואחד בגליל ובניית תוכנית חומש למגרשי ספורט רב תכליתיים. אחת הטענות העולות מההסכמים הקואליציונים היא שהמענים הניתנים היום לנוער נושר דתי או חרדי אינם מספקים. לכן אחת ההסכמות של עצמה יהודית הייתה פיתוח תוכניות ומענים לנוער נושר דתי או חרדי במשרד הרווחה. הסכמה נוספת של יהדות התורה היא הרחבת התקצוב של 'חנוך לנער' שהם רשת מוסדות חינוך חרדית- טכנולוגית.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!