ארגון פעמונים, המלווה משפחות בתחום כלכלת המשפחה, מדווח שבשבועות האחרונים חל זינוק בכמות הפניות לסיוע וליווי כלכלי בהיקף של כ-35%, כ-900 משפחות נוספות בכל חודש. "החל מהקיץ אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית במספר הפניות", אומרת ל'דבר' שרון לוין, מנהלת ההסברה בארגון.

לוין מוסיפה כי גם אופי המשפחות הפונות לסיוע השתנה. "אם בעבר היו יותר פניות של משפחות עם הכנסות נמוכות, אנחנו רואים עלייה מאוד משמעותית בפניות של שתי אוכלוסיות- יש יותר פניות של נשים חד הוריות, ויש הרבה יותר פניות של משפחות במעמד הביניים משהיו בעבר". 

הסיבה לכך, טוענת לוין, היא כמובן עליית המחירים, ובעקבותיה גם עליית המודעות. "העלייה ביוקר המחיה והמחירים בסופר ובצרכנות היומיום, העלייה בריביות והחזרי המשכנתא שעולים, החשבונות שעולים – אנשים פחות מצליחים להתמודד עם זה. יותר משפחות נכנסות לבור כלכלי, וגם אלה שכן יותר שמים לב להוצאות ומבינים צריך אולי לעשות סוויץ' ולשנות התנהלות. אני חושבת שיש הרבה יותר מודעות לנושא הכלכלי, שעלה לסדר היום הציבורי בעקבות העלייה. זה גם העלה את המודעות, שזה מעולה, אבל גם את מפלס החרדה הכלכלית". 

שרון לוין, מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים להתנהלות כלכלית נכונה. "יותר משפחות נכנסות לבור כלכלי, וגם אלה שכן יותר שמים לב להוצאות ומבינים צריך אולי לעשות סוויץ' ולשנות התנהלות" (צילום: דודי מוסקוביץ')

לוין מוסיפה שגם אם לא מדובר על עוני ומצוקה של ממש, יותר אנשים מרגישים שהם במצב של 'חנק כלכלי'. "המחירים עלו, ההכנסות לא, ויותר ויותר אנשים צריכים לשים לב שהם יכולים להסתדר עם מה שיש. גם אלה שהם לא איזה מיליונרים, אבל אולי היו יכולים פעם להרשות לעצמי להיות טיפה יותר פזרנים, טיפה פחות לשים לב לכל שקל שהם מוציאים, מוצאים את עצמם צריכים יותר להדק את החגורה, לחשוב פעמיים לפני שקונים את הבגד או הצעצוע לילד ולהיות יותר מחושבים".

לדבריה, "המשפחות איתן אני בקשר נחושות ממש לצאת מהמצב. מגייסות כוחות ומיישרים מבט למציאות המאתגרת. זה ממש לא פשוט להם והרבה פעמים יש חילוקי דיעות בין שני הזוג והם צריכים להתפשר על דברים ולקבל החלטות כואבות. אבל הרצון לצאת מחובות ולחזור לחיות עם שקט נפשי ולחזור לשלוט בחיים שלהם, הרצון הזה, גובר ועם זה הם מצליחים להתמודד ולצלוח את התהליך."

"אין לנו תקצוב ממשלתי, יכול להיות שמשפחה תמתין יותר למענה"

עמותת פעמונים מדריכה משפחות להתנהלות כלכלית נבונה בכל הארץ ולכל המגזרים בהתנדבות כבר מעל ל-20 שנה בסוגים רבים של מענים: ליווי פרטני קצר וארוך, ליווי יועצים מקצועיים ומפעילה חינוך פיננסי והדרכות לקהל הרחב ותכניות שונות לאוכלוסיות ייעודיות בתמיכת משרדים שונים בממשלה, ועוד. לצורך הפעילות הענפה שלה, היא מפעילה קרוב ל-3,000 מתנדבים ומסייעת למעל 10,500 משפחות בשנה ומקיימת מעל 700 הדרכות בשנה. 

לאור העלייה החדה בביקוש, בעמותה מנסים להתמודד עם העומס. "אנחנו מנסים למצוא כל מיני פתרונות", אומרת לוין. "למשל, לתת סוגים שונים של שירותים ולתפור חליפה לכל משפחה לפי הצרכים, לתת מענה קבוצתי למשפחות שיש להן פחות או יותר אותן בעיות. אבל אנחנו עמותה, אין תקצוב ממשלתי לפעילות שלנו ואנחנו מתנהלים מתרומות. אנחנו בעומס מאוד גדול של פניות, ויכול להיות שמשפחה תמתין יותר עד שהיא תקבל מענה. אנחנו משתלים מאוד לתת מענה לכולם". 

על שולחנה של הממשלה החדשה, לדעתה של לוין, לצד התיקייה הכבדה של "התמודדות עם יוקר המחיה", מונח גם הצורך בתכנית לאומית לחינוך להתנהלות כלכלית נבונה. "צריך להסתכל בראייה רחבה ורוחבית. אנחנו רוצים שגם אלה שנמצאים על הסף שתהיה איזושהי הרמת דגל – מהרשויות, מהמערכת הבנקאית והעסקית ומהעולם החברתי". 

"אם יש לי איזושהי קריאה לממשלה זה לבנות תכנית לאומית להתנהלות כלכלית נבונה, משהו שקיים במדינות נוספות בעולם ומאוד חסר פה", היא אומרת. "וכדי להתמודד עם הבעיה באמת ולא לשים פלסטר יש צורך בהתגייסות, פניות ותקציבים".