שיעור הגברים החרדים העובדים הגיע ב-2022 ל-53.5%, הגבוה ביותר מזה 25 שנה – כך עולה משנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשני האחרון. גם בקרב נשים חרדיות הנתונים מצביעים על שיעור תעסוקה של 80%, הגבוה אי פעם. עם זאת, גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים ב-2021 היה 61% מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא-חרדים.

מהנתונים עולה פער מגדרי ניכר בהכנסה של חרדים מעבודה: ההכנסה הממוצעת של גברים חרדים עובדים עומדת על 53% מזו של יהודים לא-חרדים, בעוד בקרב נשים חרדיות עומדת ההכנסה על 73% מהכנסתן של יהודיות לא-חרדיות.

לצד הנתונים מעבודה, מצביע השנתון על מספר מגמות בחברה החרדית, בהן הגברת השימוש באינטרנט ועלייה בקרב דוברי העברית ברמת שפת אם, ירידה במספר הילדים הממוצע לאישה חרדית בתוך שני עשורים, גידול במספר האברכים בכוללים ורמה גבוהה של שביעות רצון מהחיים.

שיעור התלמידות שניגשו לבגרות הוכפל בתוך עשור, אך ירד בקרב התלמידים הבנים

בשנת הלימודים תשפ"ב (2021/22) למדו במערכת החרדית, היסודית והעל־יסודית, כ־373,000 תלמידים. החינוך החרדי מהווה כיום 19.5% ממערכת החינוך הישראלית.

בשנת הלימודים תש"ף (2019/20) נבחנו 59% מהבנות החרדיות בבחינת בגרות אחת לפחות, לעומת 31% בלבד עשור קודם לכן. לעומת זאת, באותן שנים נרשמה ירידה קלה בשיעור הנבחנים בקרב הבנים – מ-16% ל-15%. בסך הכל שיעור הזכאיות והזכאים לתעודת בגרות במגזר החרדי בשנת הלימודים תשע"ט היה 14% בלבד, לעומת 83% מהתלמידים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.

גידול במספר האברכים

בשנת 2021 עלה מספר האברכים הלומדים בכולל (ישיבה לגברים נשואים) ב-2.4% ועמד על 96,561 איש.

מספר הסטודנטים החרדים בשנת תשפ"ב (2021/22) עמד על כ-15,600 שהם כ-4.5% מכלל הסטודנטים. לפי השנתון, הסטודנטים החרדים בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה אליהן נמוכים יחסית, ופחות מעשירית מהם לומדים באוניברסיטאות, לעומת כשליש בקרב יהודים לא-חרדים.

שניים מכל שלושה חרדים משתמשים באינטרנט

העלייה שנרשמה בהיקף השימוש באינטרנט בקרב חרדים בשנת 2020 כתוצאה ממשבר הקורונה, נמשכה גם בשנת 2021, גם אם בקצב איטי יותר. בממוצע של שתי השנים הללו, 66% מהחרדים משתמשים באינטרנט, לעומת 94%  מהיהודים הלא-חרדים.

שיעור החרדים באוכלוסייה גדל, לצד מגמת ירידה במספר הילדים לאישה

האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1,280,000 נפשות. קצב הגידול שלה הוא כ-4% בשנה, והוא המהיר ביותר בקרב המדינות המפותחות. חלקם היחסי של החרדים מכלל האוכלוסייה לית גדל בעשור האחרון: החרדים מהווים כיום כ-13.3% מהאוכלוסייה הישראלית, לעומת 11% בשנת 2015, ו-10% בשנת 2009.

60% מהחברה החרדית הם צעירים מתחת לגיל 20, לעומת 31% בלבד באוכלוסיה הכללית. לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תהווה האוכלוסיה החרדית 16% מכלל החברה הישראלית עד שנת 2030. עם זאת, ניכרת ירידה בשיעורי הפריון מ-7.5 ילדים לאישה בשנים 2005-2003 ל-6.5 בשנים 2019–2021, לעומת 2.5 ילדים לאישה באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

42.6% גרים בבני ברק ובירושלים, 23.7% בערים החרדיות

נכון ל-2020, 42.6% מהחרדים גרים בירושלים ובבני ברק. 23.7% מהחרדים גרים בערי הפרבר החרדיות: בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. בית שמש הפכה להיות העיר החרדית השלישית בגודלה לאחר ירושלים ובני ברק, הן מבחינת מספר תושבים (כ-95,000 נפש) והן מבחינת מספר מצביעים למפלגות החרדיות (כ-31,000). קבוצה שלישית של ריכוזי חרדים היא ערים גדולות וּותיקות כמו אשדוד, פתח תקווה, חיפה, רחובות, ונתניה, בהן מתגוררים כ-12.4% מהאוכלוסייה החרדית. בשלושת סוגי הריכוזים הללו, חיים 77.8% מהאוכלוסייה החרדית בישראל.

שיעור החרדים דוברי העברית ברמת שפת אם עלה ל-75%

בעשור האחרון ניכרת עלייה בשיעור דוברי עברית שפת אם בקרב חרדים (75% בשנת 2021 לעומת 69% בשנת 2011). 10% בלבד מהחרדים מדווחים כי שפת האם שלהם היא יידיש – ירידה לעומת 13% בשנת 2011. אנגלית היא השפה הנוספת המובילה, אם כי רק 37% מהחרדים דיווחו על שליטה באנגלית, לעומת 68% בקרב יהודים לא-חרדים.

עניים פי שניים, אך מאושרים יותר

שיעור העוני בחברה החרדית ב-2019 עמד על 44%, פי שניים משיעורו בכלל האוכלוסיה. ההכנסה החודשית לנפש בחברה החרדית עמדה על 3,486 שקלים, לעומת 7,342 שקלים בקרב יהודים שאינם חרדים. פער זה נגרם ככל הנראה מכיוון שרבים ממשקי הבית החרדים מתבססים על מפרנסת יחידה, העובדת במשלח יד שרמת ההכנסה בו נמוכה.

ההוצאה הכספית לנפש עמדה בחברה החרדית על 2,866 שקלים, לעומת 5,497 בקרב יהודים שאינם חרדים. פער המוסבר בין היתר בהבדלים בתרבות הצריכה, כשהחברה החרדית דוגלת בחיסכון, ונעזרת במבנים חברתיים כגון רכישות מרוכזות, מרכזי צריכה ייעודיים לחברה החרדית וגמ"חים.

למרות השיעורים הגבוהים של עוני כלכלי, 82% מהחרדים דיווחו שמצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% לא-חרדים. גם במדדי שביעות רצון, החרדים מציגים שיעורים גבוהים יותר: 61% מהחרדים דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון מהחיים (בסולם של 1–10), לעומת 24% מהיהודים הלא-חרדים, ו-51% מהחרדים מרוצים מהקשרים האישיים שלהם, לעומת 32% לא-חרדים.

החרדים מדווחים גם על פחות על תחושות שליליות לעומת שאר החברה: 18% מהם דיווחו על תחושת בדידות, ו- 29% על תחושת דיכאון, לעומת 32% ו-45% אצל היהודים הלא-חרדים בהתאמה.

"הפערים בין חרדים ללא חרדים בתחומי התעסוקה לא הצטמצמו"

עורכי השנתון, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, אמרו שהוא מאפשר  לקבל תמונה ראשונה של החברה החרדית לאחר הקורונה, ובזמן כהונתה של ממשלה ללא חרדים. לדבריהם, "הטלטלה שיצרה הקורונה בתחום השימוש באינטרנט, שהביאה לקפיצה בהיקף הגולשים החרדים, נותרה בעינה, ושני שליש מהחרדים כיום מחוברים לרשת. ניכרת גם עלייה בשיעור הנשים העובדות ונתונים לא מלאים לשנת 2022 מצביעים על עלייה בשיעור הגברים העובדים. עם זאת, אתגרי העומק של שילוב איכותי בעולם התעסוקה נותרו בעינם: הפערים בין חרדים ללא חרדים בתחומי התעסוקה לא הצטמצמו בשנים האחרונות וחרדים עודם מתרכזים בתחומי החינוך והרווחה ונמצאים בהיקפים נמוכים בתחומי התעשייה וההייטק."

כהנר ומלאך הוסיפו שגם במבט הצופה פני עתיד, השנתון מציג מגמות מעורבות: "מצד אחד עלייה במספר האקדמאים, אך רובם זכאים לתואר בתחום החינוך, ומצד שני עלייה מהירה במספר הזוכים להכשרות טכנולוגיות, שעשויה להשפיע גם על תחומי התעסוקה והשכר של בוגריהם בעתיד. ימים יגידו כיצד תשפיע כניסתה של ממשלה חדשה, בנוכחות המפלגות החרדיות על מגמות אלו".