שר החינוך החדש, יואב קיש, מקבל לידיו את מערכת החינוך לגיל הרך שהועברה למשרד בימי השרה הקודמת יפעת שאשא-ביטון. אך בפועל, מלבד החלפת המשרד האחראי, בעיות היסוד של החינוך לגיל הרך בישראל עומדות בעינן: מחסור חמור במטפלות, מיעוט סטנדרטים מחייבים לטיפול ולהכשרה (בייחוד במעונות שאינם מפוקחים), ומחירים גבוהים שמכבידים על ההורים ולעיתים מונעים מהם לצאת לעבוד.
הגיל שמוגדר על ידי ארגון ה-OECD כקריטי ביותר להתפתחות הילד לאורך כל חייו לא זכה לטיפול ראוי על ידי הממשלות האחרונות. כשברקע הבטחות נתניהו לחינוך חינם לגיל הרך, שר החינוך קיש יכול להפוך את המשוואה.
בדרך כלל, החינוך לגיל הרך מפציע בשיח הציבורי במקרים של התעללות בפעוטות. הפתרון שמוצג הוא בדרך כלל הגברת הפיקוח, מהלך שהחל לקרות עוד לפני שהתחום עבר למשרד החינוך, ושודרג עוד יותר עם המעבר אליו. אך המקרים האלו הם קצה הקרחון של מערכת חינוך שבה אין כל הכשרה מחייבת לעוסקות בתחום, והתגמול הנמוך שבו מביא אליו לעיתים מטפלות שאין להן אלטרנטיבה אחרת, ללא רצון או כלים להתמודדות עם האתגר שבליווי פעוטות בשנים הראשונות לחייהן. ללא התמודדות עם סוגיית כוח האדם, שכוללת השקעה ממשלתית בהכשרה ובשכר, לא תהיה בישראל מערכת חינוך איכותית לגיל הרך.
לזכותה של שאשא ביטון ייאמר שהיא חיזקה את מערך הפיקוח, ועיבתה אותו במערך של פיקוח פדגוגי על הגנים ורכזים בכל רשות מקומית, וכן יזמה תהליכי הכשרה והשתלמויות למטפלות. אבל, היא לא הצליחה לשנות את משוואת התקצוב וכוח האדם של התחום, שנותר במעין מאבק הישרדות.
עשרות אלפי מטפלות-מחנכות מחכות להעלאת שכר
עשרות אלפי מטפלות-מחנכות במעונות המפוקחים, בהם מטופלים כרבע מהילדים בגיל לידה עד שלוש, זועקות להעלאת שכר מאז 2019, ובייחוד מאז הקורונה. הארגונים שמפעילים את המעונות מדווחים על קושי חמור באיוש המעונות, ועל תחלופה גבוהה של נשות צוות, מה שבוודאי לא תורם לטיפול ראוי וטוב לתינוקות ולפעוטות. באוקטובר 2021 הם אפילו השביתו את המעונות למשך שבוע בדרישה להעלאת המחיר שמותר להם לגבות מההורים.
הממשלה הקודמת לא קיבלה את המלצות ועדת המחירים, שקובעת את המחירים במעונות אלו, להעלות אותם, מה שמנע מהארגונים להעלות שכר ולא אפשר להם להתמודד עם התייקרויות שונות. שר האוצר היוצא ליברמן לא רצה להכביד כלכלית על ההורים, אך סירב שהממשלה תכניס את היד לכיס ותממן בעצמה את העלאת המחיר. תפוח האדמה הלוהט הזה מתגלגל עכשיו לשר החינוך הנכנס קיש, וגם לשר האוצר החדש בצלאל סמוטריץ'.
בגנים הפרטיים, בהם מתחנכים רבע נוסף מהילדים, המצב אינו טוב יותר. עומס של דרישות רגולציה שהגיע ללא סבסוד או גיבוי ממשלתיים כלשהו מוליך רבים מבעלי הגנים לסגור אותם, או להעלות מחירים.
למרות המעבר למשרד החינוך, סוגיית הגיל הרך נותרה כילד חורג בין משרדי הממשלה השונים: התמחור באוצר, הסבסודים במשרד הכלכלה, והפיקוח והפדגוגיה במשרד החינוך. משרד החינוך לא הפעיל במשך שנים את המועצה לגיל הרך, שנקבעה בחוק, ובה חברים נציגים מכל משרדי הממשלה ואנשי אקדמיה. במקום לגייס עובדים שיטפלו במחקר ובקשר עם משרדי הממשלה והגופים השונים, פרסם המכרז בשנה שעברה מכרז לחברה חיצונית שתבצע את הפעילות השוטפת של המועצה.
בהסכמים הקואליציוניים נקבע שתוקם במשרד החינוך רשות לגיל הרך שתתכלל את הנושא. לא ברור כרגע מה יהיו סמכויותיה, בעיקר בתחום התקציבי.
חוקרים מתריעים: הענקת חינוך חינם באופן מיידי אינה מבטיחה חינוך איכותי, ועלולה להחריף את המשבר
הבטחת הבחירות של נתניהו לחינוך חינם מגיל לידה עד שלוש יכולה לשנות את כללי המשחק של המשק הישראלי. מדובר בהקלה אדירה על הכיס של משפחות צעירות, וסלילת הדרך להשתתפות בשוק העבודה של נשים רבות. תהיה לה גם השפעה על שוק העבודה, בכך שתפתח מקומות עבודה רבים למטפלות-מחנכות.
אך הדרך לשם אינה פשוטה כל כך. נייר עמדה שפרסם לאחרונה צוות החינוך לגיל הרך במרכז טאוב מציע להימנע מפתיחה מיידית של חינוך חינם לגיל הרך, ולהתמקד בשיקום וייצוב המסגרות הקיימות בענף.
לדברי החוקרים בצוות, מתן חינוך חינם לשלוש שנים נוספות ללא הגדלה משמעותית של היצע העובדים בתחום יגדיל עוד יותר את הביקוש ורק יחריף את המשבר הנוכחי. "כבר היום קיים מחסור אקוטי באנשי ונשות חינוך וטיפול במעונות לגילאי לידה עד שלוש, הן במעונות הפרטיים והן במעונות הציבוריים שמופעלים על ידי ויצ"ו, נעמת וארגונים אחרים. בהשוואה בין-לאומית, רמת ההשכלה של צוותי החינוך-טיפול בישראל נמוכה יחסית וקשה למצוא נשות צוות בעלות הכשרה מתאימה או אפילו הכשרה כלשהי. המהלך להקניית הכשרה בסיסית לצוותי החינוך והטיפול שמשרד החינוך החל בו לאחרונה הוא מהלך מבורך כשלעצמו, אך הוא עדיין רחוק מלספק פתרון לבעיה."
במרכז טאוב מתריעים גם על המחסור במבנים ראויים למעונות יום, בייחוד עם כניסתן לתוקף של תקנות הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, שקובעות סטנדרטים (מתבקשים) של בטיחות ואוורור במעונות היום. "מצוקת כוח האדם והמחסור במבנים, לצד הריבוי הטבעי הגבוה בישראל, הובילו לידי כך שהיצע המעונות נמוך בהרבה מהביקוש. התוצאה העגומה היא מסגרות צפופות עם יחס גבוה בין מספר הילדים למספר חברות הצוות – יחס אשר נופל מהסטנדרט המקובל במדינות המפותחות".
החוקרים מדגישים את הברור מאליו: "הענקת חינוך חינם אינה מבטיחה חינוך איכותי, וללא תכנון קפדני והגדלת משאבים ניכרת היא אף עשויה לפגום באיכות". לכן, לדבריהם, " קודם שיוחלט על הרחבת החינוך חינם מתחת לגיל שלוש, ראוי להתמקד בשיפור התשתית הקיימת, הן מבחינת מבנים והן מבחינת כוח אדם – הכשרה וחיזוק מיומנויותיהם של הצוותים, לצד שיפור משמעותי בשכרם ובתנאי העסקתם במטרה להעלות את יוקרתו של המקצוע ולהפוך אותו לאטרקטיבי. בד בבד יש לפעול ליצירת מעטפת מקיפה לגיל הרך, ברמת הרשות המקומית והמדינה."
את הבטחתו של נתניהו לחינוך חינם צריך לתרגם להקצאת משאבים מיידית לשיפור איכות החינוך
בשורה התחתונה, את הבטחתו של נתניהו לחינוך חינם בגיל הרך צריך לתרגם להקצאת משאבים מיידית לשיפור מערכת החינוך לגיל הרך. הממשלה צריכה לחתום באופן מיידי על המלצות ועדת המחירים ולהעלות את מחירי ההשתתפות במעונות, ובמקביל להגדיל את הסבסודים להורים כך שאף הורה לא ישלם שקל יותר. בהמשך ניתן ואף רצוי להגדיל עוד יותר את הסבסודים להורים, ולהשקיע בהכשרה משמעותית למטפלות-מחנכות ובבניית מבנים מתאימים למעונות יום שיגבירו את זמינותם. במקביל יש ליצור מנגנוני תמיכה בגנים הפרטיים שיאפשרו להם לפעול בצורה מאוזנת כלכלית, וליצור בהדרגה גם מערכת ואוצ'רים אליהם, כפי שהמליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח האחרון שלו.
כל אלו צריכים להיות מלווים בתכנית לאומית ארוכת טווח, שבסופה, בעוד חמש או עשר שנים, ישראל תעניק חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, שיהיה מפוקח ואיכותי, כפי שמגיע לכל ילד, וגם להוריו.
