15 הצבעות נדרשו עד שמיעוט קיצוני במפלגה הרפובליקנית הסכים להצביע בעד קווין מקארתי ליו"ר בית הנבחרים החדש. כעת גוברים החששות שאותם קיצוניים עלולים להביא לתוהו ובוהו פוליטי וכלכלי לקראת הגעתה הקרובה של ארצות הברית לתקרת החוב.

תקרת החוב היא הגבלה על סך החוב הציבורי של הממשל הפדרלי בארצות הברית. כשהחוב מגיע לתקרה, נדרש אישור של הקונגרס כדי שהממשלה תמשיך בהוצאותיה. הליך זה לא עורר בעיות מיוחדות בעבר – עם ההגעה לתקרת החוב, ההצבעות אישרו את הרחבתו. אבל מאז 2011, אז ברק אובמה היה הנשיא ובית הנבחרים נשלט על ידי המפלגה הרפובליקנית, משמשת תקרת החוב אמצעי פוליטי להשגת קיצוצי תקציב.

הנציגים האולטרה-שמרניים במפלגה הרפובליקנית, הגרסה הנוכחית של "מסיבת התה", סירבו בשבועות האחרונים להצביע יחד עם מפלגתם בסוגיית יו"ר בית הנבחרים. הסקנדל הפוליטי מדאיג כלכלנים ואנליסטים רבים בארצות הברית לקראת הקיץ הקרוב באירופה, שבו הקונגרס יצטרך להצביע על הגדלת תקרת החוב.

המשמעות של כישלון בהרחבת התקרה לא ברורה מפני שהיא מעולם לא התרחשה, אבל הצפי קטסטרופלי, ומדבר על תוהו ובוהו בכלכלה העולמית עקב חוסר אמון ביציבות הדולר, המטבע החשוב בעולם, ובכלכלה האמריקנית, הכלכלה הגדולה בעולם.

ההגעה לתקרת החוב היא דבר שבשגרה, מכיוון שהוצאה גרעונית של הממשלה היא רגילה, וברוב המקרים חיונית. כדי להניע את הכלכלה וליצור עודף במגזר הפרטי, הממשלה נדרשת לקיים הוצאה גרעונית ולממנה באמצעות גיוס חוב. מאחר שתקרת החוב היא אבסולוטית, כלומר נקובה בדולרים, וגודל הכלכלה והחוב נמצאים במגמת עלייה תמידית בטווח הארוך, ההגעה אליה בלתי נמנעת.

תקרת החוב עמדה בתחילת שנות ה-90 על כ-3 טריליון דולר, ומאז הורחבה פעמים רבות עד שהגיעה לרמתה היום – 31 טריליון דולר – שהם גם היקף החוב הציבורי. אלא שבעשור וקצת האחרונים, השתמשו נציגי המפלגה הרפובליקנית באיום שמספקת תקרת החוב לדרישת קיצוצים בהוצאה הציבורית.

הדאגה בארצות הברית מבוססת. רלף נורמן, נציג המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים מדרום קרולינה ואחד מהנציגים הבולטים בקבוצת הקיצון במפלגה, הבהיר שוב שקיצוץ מאסיבי בהוצאות עומד בראש סדר העדיפויות, ושלקבוצה הזו אין עכבות פוליטיות בהשגתו. הוא אמר בשבוע שעבר לכתבים שמקארתי "יצטרך להתחייב לסגירת הפעילות הממשלתית במקום הרחבה של תקרת החוב", והוסיף ש"ההוצאות המשוגעות לא יכולות להימשך".

קולות אחרים טוענים שהמפלגה הרפובליקנית, במיוחד מאז עלייתו של דונלד טראמפ, מחולקת בנוגע לנושא הפיסקלי, ולכן הדמוקרטים לא יתקשו להשיג את הסיוע הנחוץ בקיץ הקרוב. בקמפיין הבחירות ב-2016 התחייב טרמאפ לא לפגוע בתוכניות הביטוח הלאומי והמדיקייר, ובמהלך כהונתו התרחב הגירעון משמעותית, בין השאר בגלל הקלות מס וההוצאות שנדרשו עם פרוץ מגפת הקורונה. בהשראת טראמפ, התפתחה במפלגה הרפובליקנית קבוצת נבחרים מתונה מבחינה פיסקלית.

אחת הסיבות לכך היא המתח במפלגה הרפובליקנית בין השמרנות ההיסטורית לבין האלקטורט, לפי אנדרו ביגס, חוקר ממכון המחקר AEI בוושינגטון. "היסטורית, הרפובליקנים הם המפלגה של הממשלה הקטנה", הסביר ביגס בראיון למגזין סלייט. "אבל יותר ויותר, הרפובליקנים הם המפלגה של אנשים שמרוויחים מתוכניות הביטוח הלאומי והמדיקייר".

מצד אחד, לאור הניסיון מהשנים האחרונות והעובדה שהחוב הציבורי הגיע כבר לתקרה, צפוי עימות פוליטי בקיץ הקרוב. מצד שני, הרבה דברים יכולים לקרות בחצי שנה שמפרידה בין ההווה לבין ההצבעה הנחוצה על הרחבת תקרת החוב.