בדרך לפריז 2024, דבר לא יעצור את נויה בר-עם וסער תמיר: לאחר שלא מצאו שותף בדגם ה-470, שתי השייטות המצטיינות לא מוותרות על החלום האולימפי שלהן, והחלו לגייס כספים בניסיון לפרוץ את הדרך ולהפוך לצמד הנשים הישראלי הראשון שמעפיל בדגם ה-49er.

בראיון משותף, מסבירות בר-עם ותמיר את הבחירה לעבור לדגם החדש. "אין עוד צוות בוגרות שמפליג על סירה מהדגם הזה", אומרת תמיר. "שתינו רוצות להגיע לאולימפיאדה ולזכות במדליה. אנחנו רוצות להיות הראשונות להגיע לאולימפיאדה בדגם הזה".

שתיהן בנות 26. הן גדלו והצטיינו בדגם ה-470. בר-עם כבר הופיעה פעם אחת במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 ב-470 נשים יחד עם שחר טיבי, ואילו תמיר זכתה ב-2021 באליפות אירופה הראשונה ב-470 מעורב יחד עם ניתאי חסון.

בשיא הקריירה שלהן, שתיהן עברו פציעות שהשביתו אותן לתקופות ארוכות. בר-עם סחבה במשך שנתיים פציעה, ורק בסיום הסייקל האולימפי עברה ניתוח. אחרי השיקום הארוך הבינה שאין לה שותף משמעותי במקצה המעורב. "הרגשתי שהגעתי לגמר במשחקים האולימפיים, והמטרה הבאה היא מדליה במשחקים האולימפיים", מספרת בר-עם. "הפסקתי להפליג, ואפילו חשבתי שנגמר העידן של הספורט והשיט בחיים שלי".

במרץ 2021 גם תמיר עברה פציעה שעצרה את תהליך ההתקדמות שלה. "סיימתי את השיקום", היא מספרת, "ולא היה לי עם מי לחזור להפליג את הקמפיין האולימפי". במהלך השיקום המשותף, החברות ביניהן פרחה. "תמכנו אחת בשנייה מבחינה מנטלית".

הן הכירו במהלך התחרויות המשותפות כנערות ומאז הפכו לחברות טובות. כחלק מתהליך ההחלמה, החברות הטובה ביניהן יצרה הזדמנות חדשה. "פניתי לנויה. הייתי צריכה פשוט לחזור למים, לא היה לי משנה עם מי. אז אמרתי לה: 'בואי לים', ויצאנו לאימון. תוך כדי האימון, הבנו שנינו שאנחנו באותה סירה, ואין לנו פרטנר להפליג איתו בדגם 470 המעורב".

"יצאנו להפליג ביחד והתנאים בים היו מושלמים", מספרת בר-עם. "אני זוכרת שפתאום הפלגתי אחרי כמה חודשים שלא הפלגתי, והרגשתי את התחושה הזאת בלב ובכפות הידיים, את הרגש הזה של הסירה. ממש אמרתי לעצמי איזה כיף זה, ואיך יכול להיות שזה לא מה שאני עושה בחיים, כשזה מה שאני רוצה לעשות. נולד הרעיון והחלטנו לקחת החלטה אמיצה ולהתחיל להפליג בסירה מדגם ה-49er".

מה ההבדלים בין הדגמים?
בר-עם: "קודם כל, ה-49er היא סירה יותר טכנית מ-470. שיט הוא שיט בכל סירה שקיימת בעולם. אך עדיין אנחנו צריכות ללמוד את הטכניקה הספציפית של הסירה".

כדי להגשים את החלום למציאות ולהעפיל לפריז, צמד השייטות הקימו הדסטארט. בכסף שיגייסו הן רוצות לקנות סירות לארץ ולחו"ל, לשכור מאמן זר ולצאת למחנות אימונים בחו"ל. לשם כך הן מגייסות 240 אלף שקלים.

"כיום אנחנו עושות את אימוני הים על סירת ה-470", אומרת תמיר. "אין לנו בארץ סירה מתאימה. התכנון המקצועי הוא שברגע שנגייס את הכסף, נצא למחנה אימונים עם מאמן זר שמביא ידע מבחוץ. נוכל ללמוד את הסירה, ואז להשתמש בשיט שאנחנו יודעות. הגיוס הזה קריטי בשבילנו, כדי שנוכל להתחיל את הפרויקט. זה הכול או כלום. עד כה השגנו מעל 65%, כל תמיכה תעזור לנו".

"מהר התאהבתי בים"

תמיר נולדה במושב צופר בערבה, והחלה את דרכה במועדון השיט באילת. "בגיל 10 אבא שלי לקח אותי לחוג שיט, במטרה לחשוף אותי ואת האחים שלי לעולם מחוץ לבועה של הערבה, ושנהיה יותר מחוספסים. מהר התאהבתי בים, בשיט וכל מה שקשור לזה. בגיל 16 עברתי למרכז, למכמורת, ואז עברתי להפליג במועדון השיט בשדות ים".

ב-2014 סיימה תמיר במקום השישי באליפות העולם לנערות, אך לקראת הגיוס לצבא החליטה לוותר על השיט ולהתגייס כלוחמת לחיל הים. "הבנתי שאני רוצה להתגייס לשירות משמעותי, אז הייתה לי הפסקה של כמה שנים מהשיט. התגייסתי ליחידת סנפיר בחיל הים, בהמשך השירות הייתי מפקדת צוות וסגנית מפקד היחידה".

למה בחרת להתגייס לשירות קרבי ואיך עזר לך השיט?
"אני באה ממשפחה שכולם בה מתגייסים לשירות קרבי משמעותי. הספורט והשיט נתנו לי מלא, אני בטוחה שהתקבלתי ליחידה לתפקיד פיקודי, כי הייתה לי הבגרות שלמדתי מהשיט. ידעתי להתמודד בתנאי לחץ כמו שיש בשיוט. לשמור על קור רוח בתנאי מזג האוויר קשים או להסתכל בפרופורציות על כל דבר.

סער תמיר. "לזכות באליפות אירופה נתן לי דרייב. הבנתי כמה אני עוד יותר רוצה את זה" (צילום: ג'ואו קוסטה פררה)

"אז כשהייתי בגיבוש או בקורס, הכול היה בפרופורציה, כי הרגשתי שכבר חוויתי כמה דברים בתור ספורטאית צעירה. בזכות זה שהכרתי את הים, הייתה לי ראיית ים ובאתי מהרקע, השתלבתי מהר מאוד ביחידה. הרגשתי בנוח להיות בים, הרגשתי בנוח להיות בצוות כמו בצוות בסירה. לא הרגשתי שזה זר לי".

בסיום השירות הצבאי הרגישה תמיר שהחלום להגיע למשחקים האולימפיים עדיין בוער בה. היא החלה להתחרות ב-470 מעורב, ובמרץ 2021 זכתה באליפות אירופה. "זה היה מרגש בטירוף. אני עבדתי מאוד קשה, רק השתחררתי, הייתי צריכה להדביק הרבה פערים. היה כיף לקטוף את הפירות וזה בעיקר נתן לי דרייב. הבנתי כמה אני עוד יותר רוצה את זה".

"הייתה לי מחלת ים, אבל אהבתי להפליג"

גם בר-עם החלה את דרכה בענף השיט בגיל צעיר מאוד. "השיט הגיע מאבא שלי. הוא גם הפליג בעצמו כשהוא היה נער. הוא היה בחיל הים, וכל החיים שלו היו קשורים בים. אחי המבוגר ממני בארבע שנים החל להפליג לפני, אז כבר מגיל 4 הייתי בים בסירה של המאמן.

"בגיל 8 התחלתי להפליג בעצמי. בתור ילדה הייתה לי מחלת ים, לא יודעת איך נשארתי בספורט. מאוד אהבתי את זה, מספיק כדי לרצות לחזור לים כל פעם מחדש". רגע השיא הראשון שלה היה בגיל 16, כשזכתה במדליית הארד באליפות העולם לנערות. "זה היה רגע שריגש אותי מאוד, והיה לי כיף לעשות את מה שאני עושה. זה די התווה את מסלול החיים שלי מאז".

נויה בר-עם. "הרגשתי גאווה ענקית שדגל ישראל מודבק על הסירה" (צילום: ניקוס אלברומיטיס)

כבר באותה שנה החלה את הקמפיין האולימפי הראשון שלה. "הפסדנו את ההתמודדות על כרטיס לריו. הייתי ילדה וזאת הייתה התמודדות מאוד קשה. החלום שלי התרחק, ולא הצלחתי לעמוד במטרה". את חוויית התיקון היא יצרה בקמפיין לטוקיו 2020, שסיימה אותו במקום ה-8 בעולם.

איך הייתה התחושה להשתתף באולימפיאדה?
"זאת הייתה חוויה מדהימה. אולימפיאדה זה לא כמו כל תחרות אחרת. זאת הייתה גאווה ענקית. זה המאני טיים, אני חושבת שהייתי הכי מפוקסת והרגשתי גאווה ענקית שדגל ישראל מודבק על הסירה".

לאן אתן מכוונות?
"לאליפות העולם באוגוסט ולאליפות אירופה בנובמבר".

איגוד השיט והוועד האולימפי תומכים בכן?
"איגוד השיט תומך בנו גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מקצועית. הם מאוד מאמינים בנו. פשוט המעבר לדגם חדש דורש סכומים מאוד גבוהים, כי הידע צריך להגיע מבחוץ עם מאמן זר. הסירה חדשה, אין ציוד וצריך לקנות כמה סירות. זה מגיע לעלויות גבוהות יותר ממה שהאיגוד יכול כרגע לתמוך בנו".

תמיר: "זה גם פקטור של זמן. אנחנו רוצות להתחיל עכשיו, לתקציבים לוקח זמן להגיע. אנחנו לא יכולות לחכות, אנחנו צריכות עכשיו להתחיל להתאמן, לבנות לו"ז ולעשות כל מה שצריך".

אתן מרגישות שאתן פורצות דרך?
בר-עם: "חד משמעית כן. למה שאנחנו עושות יש חשיבות ענקית, וזה גדול מאיתנו שזה יתווה את הדרך לעוד שייטים ולאיגוד השיט. לי זה חשוב כי את הידע שאצבור על הסירה הזאת יהיה לי מאוד חשוב להעביר הלאה. כדי שבפעם הבאה שספורטאים ירצו להפליג על הסירה הזאת, הם לא יצטרכו לחפש רחוק כדי להביא את הידע".

תמיר: "זה בטוח יקל למי שיהיה אחרינו. לשם עולם השיט הולך. אנחנו לגמרי נתווה את הדרך".