170 ראשי רשויות מקומיות פנו היום (ראשון) במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ ולשר החינוך יואב קיש במחאה על כך שההסכמים הקואליציונים מעדיפים את החינוך החרדי על פני זרמים אחרים.

"עקבנו בדאגה אחר ההסכמים הקואליציוניים בכל הנוגע לנושאי החינוך", כתבו ראשי הרשויות, "בהסכמים ישנן דרישות הנוגעות לשלטון המקומי – חובות המימון המוטלות על הרשויות המקומיות ופגיעה באוטונומיה הניהולית שלהן – באופן אשר יביא לפגיעה בניהול, בפיקוח ובתקצוב שירותי חינוך לתושבינו באשר הם, דבר לו איננו יכולים להסכים".

במכתב הם הביעו התנגדות להרחבת "חוק נהרי" שמחייב את הרשויות המקומיות לתקצב מוסדות חינוך שאינם מוסדות חינוך רשמיים. "מלכתחילה החוק סותר את עקרון היסוד של אי מעורבות השלטון המקומי בנושא חינוך במערכת החינוך הלא רשמית. הכרה במוסדות החינוך שאינם רשמיים (לרבות רישוי מוסדות פטור) נעשית על ידי המדינה, ועל כן המדינה, היא שצריכה לתקצב מוסדות אלו". כתבו והוסיפו "לא נסכים להשתת נטל מימוני עצום זה על הרשויות המקומיות, הנדרשות לממן מתקציביהן השוטפים את שירותי החינוך הרשמיים בתחומיהן".

עוד כתבו ראשי הרשויות שהם מתנגדים להעברת תקציבי גפ"ן הרשותיים לכל גורם זולת הרשות המקומית, "לא נסכים להעדפת אוכלוסייה אחת על פני אחרת, תוך עקיפת שיקולי הרשות המקומית וראש רשות החינוך המקומית מתוקף חוק, ביצירת המענים המותאמים לתושבי הרשות".

לעניין בניית מוסדות חינוך שאינם רשמיים כתבו, "כבר היום קיים חסר עצום בכיתות לימוד של מוסדות החינוך הרשמיים, והרשויות המקומיות נדרשות לפתרונות יצירתיים על מנת
לספק מבנים בהם יוכלו ללמוד תלמידי החינוך הרשמי. לא נסכים ליצירת 'מסלול ירוק' עוקף רשות מקומית, לטובת הקמת מוסדות חינוך שאינם רשמיים, על חשבון מוסדות החינוך הרשמיים".

על המכתב חתומים ראש המועצה האזורית מרחבים, שי חג'ג', ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס ו-170 ראשי רשויות בהן חיפה, ראשון לציון, באר שבע, רמלה, עפולה, קרית ביאליק, מגדל העמק, דימונה, יישובים ערביים ומועצות אזוריות.

השר במשרד החינוך, חיים ביטון (ש"ס): "מצפה מראשי הרשויות לפעול יחד איתנו במהלך שנועד לצמצם את חוסר השוויון"

המכתב עורר תגובות סוערות מצד השר במשרד החינוך חיים ביטון (ש"ס) וחברי הכנסת החרדים. השר ביטון אמר: "ערך השוויון בחברה הישראלית הוא ערך עליון. הייתי מצפה מראשי הרשויות לפעול יחד איתנו במהלך שנועד לצמצם את חוסר השוויון בתקצוב ילדי החינוך החרדי ותנאי הלימוד שלהם. הגיע הזמן שילד בחינוך החרדי הסובל מתקצוב חסר בכל התחומים, דבר המשפיע גם על התפתחותם הפדגוגית, יהיה שווה ערך וזכויות לילד בחינוך הכללי. זו הסיבה שש״ס התעקשה להכניס את סעיף השוויון בחינוך להסכם הקואליציוני וכך ייעשה".

יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני אמר: "אני מתכוון להעלות את הנושא הזה בישיבת הסיעה מחר. מי שסבור שהילדים החרדים אינם זקוקים לחינוך, לתקצוב, לבינוי ולכל השירותים הניתנים לכלל התלמידים, נשקול את שותפותינו איתם בבחירות הקרובות".

החינוך החרדי מקבל פחות משאבי מעטפת

מוסדות החינוך החרדיים אינם בפיקוח מלא של משרד החינוך, ומעמדם הוא 'מוכר שאינו רשמי' או 'מוסד פטור', שמשמעותם תקצוב של 55% או 75% ממשרד החינוך. התקצוב נקבע לפי אחוז לימודי הליבה במוסד החינוכי או ברשת החינוך.

אבל לצד התקצוב החלקי לפעילות הבסיסית של המוסד החינוכי, סבלו מוסדות החינוך החרדי מאפליה בהקצאת משאבים נוספים שמגיעים לבית הספר: הזנה, צהרונים, יום חינוך ארוך, זכאות לטיפולים מקצועיים כמו קלינאיות תקשורת, הסעות, פעילות בית הספר של החופש הגדול, משאבים המיועדים למוסדות החינוך המיוחד וכן בינוי או הקצאת כיתות לימוד.

בפועל, המוסדות לא זכו להקצאה שווה של משאבי המעטפת מצד משרד החינוך או הרשויות המקומיות, עקב מעמדם הייחודי שאינו בהפעלה ישירה של משרד החינוך.