תוספת תקציב של מיליארד שקלים למערכת הבריאות הציבורית, ואיסור על ביטוחי בריאות פרטיים להציע שירותים שכלולים בשירותי הבריאות הנוספים (שב"נים) של קופות החולים – אלו שתי ההמלצות המרכזיות של ועדה לבחינת הקשר בין הרפואה הפרטית למערכת הבריאות הציבורית, שבראשה עמד מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופ' נחמן אש. לפי הערכת הוועדה, שינויים אלה יחסכו כ-1,300 שקלים בשנה לכל משק בית המחזיק בביטוח בריאות פרטי, וישפרו את שירותי הבריאות עבור משקי בית שאינם מחזיקים בביטוח כזה.

בוועדת אש, שהוקמה במרץ 2022 על ידי שר הבריאות היוצא ניצן הורוביץ, היו חברים בין היתר ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופ' נדב דוידוביץ', ונשיא המדינה לשעבר ראובן (רובי) ריבלין. דו"ח הוועדה היה מוכן כבר בקיץ, אך עקב הבחירות פרסומו עוכב והמתין לחילופי השרים במשרד הבריאות. בשבוע שעבר הוצג הדו"ח לשר הבריאות הנכנס אריה דרעי, שיבחן את ההמלצות. משרד הבריאות העלה אתמול (ראשון) את דו"ח הוועדה לאתר האינטרנט שלו, אך לא פרסם על כך הודעה לתקשורת.

הוועדה בחנה את שירותי הבריאות שמעבר לסל הבריאות הממלכתי, שאותו זכאי כל תושב לקבל בחינם (או בתשלום השתתפות עצמית נמוכה) על פי חוק. את השירותים שאינם כלולים בחוק ניתן לרכוש בשני ערוצי מימון מרכזיים: תכניות שירותי הבריאות הנוספים (שב"נים) של קופות החולים, המכונות גם 'ביטוחים משלימים', וביטוחי בריאות פרטיים של שמשווקות חברות הביטוח.

לפי הדו"ח, ההוצאות של משקי הבית על ביטוחי בריאות גדלה ב-8% בכל שנה, וב-2020 היא עמד על 4.6 מיליארד שקלים. ההוצאה על ביטוח בריאות מתחלקת באופן לא אחיד בקרב קבוצות שונות באוכלוסייה. רק 6% מהיהודים הלא-חרדים בישראל אינם מחזיקים בביטוח בריאות פרטי או שב"ן, לעומת 46% מערביי ישראל ו-13% מהאוכלוסייה החרדית. מנגד, משפחות רבות משלמות גם על ביטוח בריאות פרטי וגם על שב"ן. משפחות אלה נמצאות בכפל בביטוח שאינו משתלם להן, כי אי אפשר לתבוע את שני הביטוחים עבור פעולה רפואית אחת.

 בין הכשלים בשוק ביטוחי הבריאות שנבחנו בוועדה:

• שלושה גורמים שונים מתחרים על שירותיהם של אותם הצוותים הרפואיים: מערכת הבריאות הציבורית, תכניות השב"ן, וחברות הביטוח הפרטיות. תחרות זו גורמת לעלייה בשכר הרופאים, ומקשה על המערכת הציבורית, שתקציביה מוגבלים, לגייס רופאים. 
• שעת שכר של רופא מנתח במסגרת שב"ן עולה 25% יותר מאשר שעת מנתח במסגרת המערכת הציבורית, ושעת שכר של רופא מנתח במסגרת ביטוח פרטי עולה 50% יותר מאשר במסגרת הציבורית. לפי הערכת הוועדה, ניתן היה לחסוך 200-150 מיליון שקלים בשנה אם כל הניתוחים שהתבצעו דרך ביטוח פרטי היו מתבצעים דרך תכניות השב"ן.
• הישראלים משלמים 3.5 מיליארד שקלים בשנה בפרמיות ביטוח, אבל מקבלים רק 1.94 מיליארד שקלים של שירותי בריאות מאותם הביטוחים. זהו פער של מיליארד וחצי שקלים שהציבור מוציא אך לא חוזר אליו. זאת לעומת תכניות השב"ן של קופות החולים שמתפקדות כמעגל סגור, כלומר, עודף בקופת השב"ן יכול להיות מתועל להרחבת השירותים למבוטחים או להוזלת התשלום לכל מבוטח.
• החלשת המערכת הציבורית מעמיקה פערי בריאות חברתיים-כלכליים, בין משפחות שמשלמות על שירותי בריאות בתכניות השב"ן או בביטוח פרטי, לבין משפחות שאין להן תכנית ביטוח בריאות נוספת.

כפתרון לבעיות אלה המליצה הוועדה להורות לקופות החולים להרחיב את רשימות הרופאים המנתחים והמייעצים שלהן בתכניות השב"ן מצד אחד, ולהגביל את הביטוחים הפרטיים למימון ניתוחים ושירותים שאינם כלולים בשב"ן בלבד. הוועדה הציעה שהשינוי יחל על פוליסות חדשות החל מ-2023, ולתמרץ לקוחות ותיקים לעבור לפוליסות חדשות וזולות יותר.

לצד זאת המליצה הוועדה להשקיע מיליארד שקלים במערכת הבריאות הציבורית לצורך תכניות קיצור תורים, ולמסד בסל שירותים שלא נמצאים היום בסל הבריאות.

לפי הערכת הוועדה, השינויים צפויים לחסוך לציבור 1.4 מיליארד ש"ח בפרמיות ביטוח.

הוועדה הציעה גם הצעה חלופית, למקרה שיהיה קושי ליישם את המלצותיה: לא להגביל בחוק את הביטוחים הפרטיים ואת השב"נים, אלא להטיל תשלומים נוספים על מערכת הרפואה הפרטית.

ד"ר אייל שפירא, יו"ר ארגון הרופאים העצמאיים המייצג 10,000 רופאים, כתב אתמול לשר הבריאות אריה דרעי כי לדעתו יישום המלצות הוועדה יעמיס מטופלים על מערכת בריאות הציבורית והשב"נים, שלא ערוכים לקבל מטופלים נוספים. לדברי ד"ר שפירא,  השינויים יובילו לעלייתת מחירי השב"נים ולהארכת זמני ההמתנה לתורים, הן עבור מבוטחי ביטוח פרטי והן עבור מטופלי המערכת הציבורית.