ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בשיעור ההוצאות על מו"פ עסקי בענפי המידע, דרום קוראה נמצאת במקום השני, ויפן – במקום השלישי, כך חושפת ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל", המשווה לראשונה בעברית בין המדינות המתפתחות לישראל בשלל מדדים.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2020, שיעור השקעות הון סיכון (מהתמ"ג) בחברות בענפי טכנולוגיית המידע בישראל עמד על כ-1.76%. זהו השיעור הגבוה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ואחריו בפער משמעותי נמצא השיעור של ארה"ב – 0.63%.

מתוך כלל הבקשות לאישור פטנטים שהוגשו בישראל בשנים 2018-2015, כ-27.1% היו בתחום טכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם השוואה, אחוז הבקשות לפטנטים בתחום זה עמד על 19.1% בממוצע במדינות ה-OECD, וסין ודרום קוראה היו במקומות הראשונים עם יותר מ-50%.

כ-17.2% מסך המועסקים בישראל עבדו במשלחי יד עם ריבוי משימות הקשורות בטכנולוגיות מידע ותקשורת (עתירי טכנולוגיית מידע), וישראל דורגה במקום ה-7 במדד זה. כ-69% מהמשרות בענפי תעשיות המידע בישראל הם עתירי ICT (מקום 7), וכ-12% מהמשרות בענפים שאינם בתעשיות המידע הם עתירי ICT (מקום 12).

שיעור המסחר במוצרי ICT (סחורות ושירותים) מסך המסחר הבין-לאומי (יבוא ויצוא) בישראל גבוה לעומת מדינות ה-OECD והיא דורגה במקום ה-5 במדד. ישראל בלטה גם אחוז הייצור של מוצרי טכנולוגיית מידע מתוך כלל היצוא והייתה במקום השני מבין מדינות ה-OECD אחרי אירלנד.

לראשונה: אתר מתורגם לעברית להשוואת ישראל למדינות המפותחות

ערכת הכלים "מתקדמים לדיגיטל" של ה-OECD מאפשרת למדינות החברות בארגון לבחון בצורה אינטראקטיבית את מצב הטרנספורמציה הדיגיטלית במדינתם גם בהשוואה למדינות אחרות. 

ערכת הכלים כוללת כיום 55 מדדים. רשימת המדדים מתעדכנת מעת לעת כדי לשקף שינויים בשוק הטכנולוגיה העולמי ועדכונים במתודלוגיה של מבנה המדדים ושל צורכי המדידה. 

המדדים מאורגנים לפי מתודולוגיה שפותחה ב-OECD ומחולקים לפי שבעה תחומים: גישה לתשתיות תקשורת, לשירותים ולנתונים, שימוש יעיל בנתונים ובטכנולוגיות דיגיטליות, חדשנות המבוססת על נתונים ודיגיטליזציה, משרות איכותיות, שגשוג חברתי, אמון בעידן הדיגיטלי ופתיחות שוק בסביבות עסקיות דיגיטליות.