כמעט חצי מהישראלים מתנדבים, מעורבים חברתית או אקטיביסטים, לפי נתוני המועצה הישראלית להתנדבות והמכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ל-2022, שהוגש לראשונה הבוקר (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג.

על פי הנתונים, בשנה החולפת 42.5% מהישראלים התנדבו, היו מעורבים חברתית או אקטיביסטים, כלומר יותר מארבעה מכל עשרה ישראלים מתנדב.

מלבד ההתנדבות, 51% תורמים כסף או ציוד, ו-37% משתתפים בפעילות אקטיביסטית לשינוי מדיניות או שינוי חברתי באמצעות אירוע קהילתי, קמפיין ציבורי, השתתפות בהפגנות, הובלת חרם צרכני וכדומה. "שיעורים אלה מציבים את ישראל במקום גבוה מבחינת פעילויות נתינה ביחס למדינות אחרות בעולם", כתבו מחברי השנתון.

יותר גברים, יותר דתיים וחרדים

מהסקר, שנערך באוגוסט-ספטמבר 2022 בקרב 503 משיבים בני 18 ומעלה, עולה ש-42.6% מהגברים מתנדבים לעומת 42.2% מהנשים. שיעורי ההתנדבות משתנים גם לפי גיל: בקרב צעירים (בני 34-18) מתנדבים 34%; בקרב בני 54-35 מתנדבים 47.9%, ובקרב בני 55+ מתנדבים 42.5%.

שיעור ההתנדבות בקרב אנשים בעלי השכלה אקדמית גבוה יותר (50.7%), ואנשים בעלי הכנסה מעל הממוצע מתנדבים יותר (60.3%). בפילוח מגזרי, יהודים מתנדבים מעט יותר (43.3%) מהאזרחים הערבים (37.4%). 42.2% מהחילוניים העידו שהם מתנדבים, לעומת 35.8% מהמסורתיים ו-59.9% מהדתיים והחרדים.

מרבית ההתנדבויות, 45.4%, נמשכות בין שנה לחמש שנים, ורק רבע מהמתנדבים השיבו שהם מתנדבים במשך שנה או פחות. תדירות ההתנדבות השכיחה ביותר היא פעם בשבוע, ואחריה פעם בחודש. לדברי עורכי הסקר, ניתן להצביע על עלייה בתדירות ההתנדבות ביחס לשנה שעברה, שייתכן שנובעת מהחזרה לשגרה לאחר מגפת הקורונה. כמו כן, נרשמה עלייה בקרב המתנדבים באירועים חד פעמיים, שעולה בקנה אחד עם העלייה בהתנדבות זמנית בעולם.

גם תחומי ההתנדבות מגוונים. בקרב משיבי הסקר, 43% התנדבו בתחומי הרווחה והסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, 24% בתחום החינוך, 20% בתחום הבריאות, 13% בתחומי הסביבה, 11% בתחום הדת, ו-10% בתחום הסנגור והשינוי החברתי. בהתנדבות בתחומי הבריאות, התרבות, הסביבה והדת נרשם גידול לעומת השנה שעברה, ובתחומי הסנגור והספורט נרשם גידול של פי יותר מ-2. לעומת זאת, ניכרת ירידה של 10% במתנדבים בתחומי הרווחה.

על פי תוצאות הסקר, נשים מתנדבות יותר בתחומי החינוך, לעומת גברים שמתנדבים יותר בתחומי סביבה, דת וסנגור. עורכי הסקר מאירים שבהשוואה בינלאומית ניתן לראות שישראל יוצאת דופן בתחומי ההתנדבות המובילים, כשהתנדבות בקטגוריית הפנאי היא הנפוצה ביותר במדינות ה- OECD המובילות בשיעורי ההתנדבות. למשל, בגרמניה התחומים הבולטים הם ספורט, תרבות ואומנות, ורק לאחר מכן רווחה. באוסטרליה, ניו-זילנד והולנד התחומים הבולטים הם ספורט, דת, חינוך והשכלה.

39.5% מהנסקרים השיבו שהם מבצעים את התנדבותם במרחב הציבורי, ורק כרבע (26%) אמרו שהתנדבותם מתבצעת בבתיהם. 23% נוספים מתנדבים בבתי המוטבים. 15% מבצעים את התנדבותם במרחב המקוון (מחשב או טלפון נייד), ושיעור דומה (14.8%) במשרדי או מתקני הארגון שהם מתנדבים בו.

הגמישות הפכה להיות ערך משמעותי בהתנדבות ב-2022 – 20.5% מהמשיבים אמרו שהיעדר אפשרויות גמישות הוא חסם מרכזי עבורם להתנדבות, לעומת 11.8% אשתקד.

כמעט רבע שמעו על ההתנדבות ברשת

רוב המתנדבים העידו שהם מונעים מרצון לתרום ולהשפיע על הקהילה ולקדם שינוי בתחומים החשובים להם. עם זאת, כמעט חמישית מהם ציינו גם שמקור ההנעה שלהם להתנדבות הוא למידה ופיתוח של מיומנויות חדשות, שיסייעו להם בהמשך, והרצון ללמוד על עצמם והחוזקות שלהם. רק 13.5% אמרו שמקור ההנעה שלהם להתנדבות הוא הרצון להעסיק את עצמם בשעות הפנאי.

35% אמרו ששמעו על מקומות ההתנדבות באמצעות חברים או משפחה, אבל בולטת ההגעה דרך האינטרנט והרשתות החברתיות, שעליה העידו 24.4% מהנסקרים, רובם צעירים עד גיל 35, שמגיעים להתנדב באמצעות האינטרנט והרשתות החברתיות בשיעורים גבוהים ממתנדבים מבוגרים יותר.

65% מהמתנדבים העידו שהם מרוצים מאוד מהתנדבותם. 69.4% ציינו שהם מרגישים שלפעילותם ההתנדבותית יש משמעות רבה ושהיא משפיעה בצורה משמעותית על אחרים. יותר אנשים דתיים, חרדים ומסורתיים חשו שלפעילותם ההתנדבותית יש משמעות רבה. כשליש מהאזרחים בני 55+ העידו שההתנדבות תורמת לבריאותם, וחצי מהמתנדבים בגילים אלו חשו שההתנדבות מסייעת למצב רוחם.

דפוסי ההתנדבות משתנים

נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר שהנתונים מוכיחים שערבות הדדית ונתינה הן אבני יסוד בחברה הישראלית. "היום, אולי יותר מתמיד, מוטל עלינו להגביר את המעורבות החברתית, לראות בה ערך מוסף הכרחי ולבחור באחדות. לבחור לראות את המחבר והמקרב, ולא את המפלג והמפריד. אלה הדברים שבונים אותנו כעם וכמדינה. חוסן לאומי קשור ביכולת של הפרטים והקבוצות בתוך האומה לראות אחד את השני, להאמין זה בזה ולעשות אחד למען השני.

"המתנדבים הם הגיבורות והגיבורים שלנו, אנשים מופלאים שעושים לילות כימים למען העם והחברה הישראלית. אני רוצה להודות לכם בשם כל עם ישראל, על עשייתכם החשובה, למען החוסן שלנו".

רונית בר, מנכ"לית המועצה הישראלית להתנדבות: "התנדבות ונתינה חברתית הן מאבני היסוד החשובות לקיומה של חברה דמוקרטית בריאה וצודקת. אלו משאבים חברתיים חשובים לכל חברה ובפרט לחברה הישראלית, שנדרשת לחוסן וסולידריות חברתית של תושביה באופן עקבי, גם בשגרה וגם בחירום, כפי שבאה לידי ביטוי בהתנדבות בעת המלחמה באוקראינה וההתגייסות בסיוע לפליטים.

"היקפי ההתנדבות מצביעים על מגמת התפתחות והתרחבות הנתינה בישראל. עם זאת, ניצבים בפנינו אתגרים רבים לעידוד ולניצול מרבי של פוטנציאל ההתנדבות לרווחת החברה הישראלית, דבר שדורש מאמץ מערכתי משולב של גורמים בממשלה, בשלטון המקומי, בחברה האזרחית, בפילנתרופיה ובמגזר העסקי למימוש הפוטנציאל הגלום בעולם ההתנדבות".

דליה לב-שדה, מנהלת אגף משאבי קהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, אמרה שההתנדבות במדינת ישראל מהווה אבן שואבת לחיזוק החוסן החברתי ורוח מלכדת של סולידריות בין קהילות. "שירות ההתנדבות במשרד פועל באמצעות למעלה מ-300 רכזי התנדבות במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ומסייע לאוכלוסיות נזקקות באופן זמני או קבוע באמצעים רבים ומגוונים. מרגש לראות, כפי שמשתקף מתמונת ההתנדבות בשנתון, שעיקר הפעילות של יחידות ההתנדבות מתמקדת בסיוע לאזרחים ותיקים ולאוכלוסיות יעד של שירותי הרווחה. מדובר במינוף משמעותי של שירותי הרווחה, לטובת מקבלי השירות ואזרחי המדינה".

לדבריה של פרופ' מיכל אלמוג-בר מהמכון לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, צומח כיום על סוג חדש של התנדבות – התנדבות אפיזודית שמותאמת לצרכים של הדור החדש. "בשנים האחרונות חלו שינויים משמעותיים בפעילויות ההתנדבות, הנתינה, המעורבות החברתית והאקטיביזם בחברה הישראלית. מדובר בהתנדבות שמתחילה ונגמרת, ממוקדת באירועים חד פעמיים, קצרי טווח, שמאפשרים בחירת הזמן והמקום".

היא מוסיפה שלמשבר הקורונה יש עדיין השפעה על עולם ההתנדבות, כמו גם לשינויים הדוריים. "עם הדורות מושג הנתינה משתנה, ויש גם השפעה לעליית הרשתות החברתיות, כניסת טכנולוגיות חדשות, שינויים בעולם התעסוקה, הארכת תוחלת החיים, שינויים בדפוסי הבילוי בשעות הפנאי, הרחבת המצוקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות והמשבר הפוליטי שפקד את ישראל בשלוש השנים האחרונות, שהגביר את המעורבות החברתית של האזרחים והאקטיביזם שלהם".