שר הכלכלה והתעשייה אחראי על זרוע העבודה ועל שוק התעסוקה בישראל ואוחז בתפקיד מפתח שנוגע לאוכלוסייה של יותר מ-4 מיליון עובדים ועובדות שמועסקים במשק. בשל המגמות בשנים האחרונות, בהן עלייה בהעסקה לא ישירה, מעבר לכלכלת פלטפורמות, גידול באוכלוסייה וגידול בבנייה, לפתחו של השר נערמות סוגיות אסטרטגיות שדורשות התייחסות מיידית.
אחד הצעדים הראשונים שעל השר הנכנס ניר ברקת לעשות הוא לחזק את זרוע העבודה, ולהעלות על סדר היום את נושא זכויות העובדים, ובפרט זכויות העובדים המוחלשים. לאחר שנים רבות של מעקב אחר המתרחש בשטח ומיפוי השטחים העיוורים, אלה 4 הסוגיות המרכזיות שדורשות התייחסות וטיפול דחוף.
- שיפור הרגולציה וכלי האכיפה הקיימים, והתאמתם למבני ההעסקה החדשים: עובדים שמועסקים במיקור חוץ הם בדרך כלל עובדים בשכר נמוך, רבים מהם מוחלשים, שחיים על קו העוני ומתחתיו. העסקה לא ישירה, ובעיקר העסקה קבלנית, מחייבת תיקון של החקיקה הקיימת כדי לוודא שחוקי המגן יבטיחו את זכויותיהם הסוציאליות של העובדים ויאפשרו אכיפה אפקטיבית – שתבלום את העמקת הפערים החברתיים ותעניק רשת ביטחון סוציאלית לעובדים.
גם תחום הבטיחות דורש עדכון, למשל חוק ארגון הפיקוח על העבודה המיושן, כחלק מהמאמץ להתאים חקיקה למבני ההעסקה החדשים ולהבטיח את יעילות מאמצי האכיפה של זרוע העבודה, עליה אמון השר.
- הבטחת זכויותיהם של עובדים מוחלשים: שיטת ההעסקה השעתית, הנפוצה במיוחד בקרב עובדים מוחלשים, גורמת לפגיעה אקוטית בשכר, ונדרש תיקון חקיקה שיצמצם את האפשרות להעסיק עובדים בצורה זו.
יש גם לבצע תיקון בדיני המגן ולבטל את אפליית העובדים השעתיים ביחס לזכויות סוציאליות כמו תשלום עבור חגים, הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. כמו כן, מהגרי עבודה ועובדים פלסטינים עובדים תחת רגולציות שתורמות לפגיעותם, וזקוקים להגנה מוגברת מכיוון שפעולות האכיפה ביחס למעסיקיהם דלות מאוד.
- התנעת תוכנית לאומית להתמודדות עם ריבוי תאונות העבודה בישראל: הדו"ח האחרון של קו לעובד מסכם את מצב הבטיחות בישראל ב-2022 ומצביע על ריבוי תאונות, פצועים והרוגים. בענף הבנייה, למשל, נהרגו 72 עובדים, 12.25 הרוגים ל-100 אלף מועסקים, פי שניים ויותר מממוצע ההרוגים בענף באיחוד האירופי (הנתונים לקוחים מדו"ח מבקר המדינה האחרון, שפורסם במאי). הגידול בשנים האחרונות במספר תאונות העבודה בענף הבנייה והגידול בהתחלות הבנייה, דורש התנעה בהולה של תוכנית לאומית להתמודדות עם התופעה.
תוכנית כזו צריכה לכלול את יישום המלצות דו"ח ועדת אדם, ובראשן הקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית; הארכת הוראת השעה לעוזרי בטיחות; יישום ההוראה שקובעת שחברות בעלות היסטוריית בטיחות לא טובה ישלמו דמי ביטוח גבוהים יותר; הטלת סנקציות משמעותיות על קבלנים שמפירים הוראות בטיחות; תגבור יחידת החקירות ושיפור תנאי ההעסקה המחפירים של המפקחים במינהל הבטיחות.
גם זרימת מידע היא חלק חשוב במשוואה, ולכן יש חשיבות גבוהה לפרסום כלל התאונות המדווחות לזרוע העבודה, ולא רק פרטי התאונות הקטלניות.
- הקצאת משאבים לשיפור הבריאות התעסוקתית: עקב ההזנחה המתמשכת של הנושא והנזק הכלכלי שנגרם למשק ומוערך ב-2 מיליארד שקלים לשנה, סעיף זה דורש מהפכה של ממש. על השר לטפל במחדל המתגלגל ולדרוש שיפור דרמטי בתהליך איסוף המידע על מחלות תעסוקתיות, לדאוג להנגשת שירותי הבריאות התעסוקתית לעובדים (בדגש על פריפריה גיאוגרפית וכלכלית), לקדם מחקר יישומי שבוחן את הקשרים בין מחלות מקצוע לגורמי סיכון בהתאם למשלח היד, להגביר אכיפה ולדחוף להטלת סנקציות על מעסיקים שמפרים הוראות גיהות ומסכנים את שלום עובדיהם.
הדו"ח השנתי של קו לעובד מדבר חד וברור, ומשתקף ממנו שוק עבודה שסובל מ"אקלים הפקרה": שוק לא בטוח, לא בריא, שלא מגן על העובדים וזכויותיהם. ברקת צריך להתבונן בשוק העבודה המורכב שקיבל לידיו דרך פריזמת ארבעת הסעיפים הרשומים כאן למעלה – ולפעול בהקדם. למעלה מ-4 מיליון עובדים מצפים לכך כבר הרבה מאד זמן.
עו״ד דיאנה בארון היא מנהלת מחלקת מחקר ומדיניות ציבורית בארגון קו לעובד
