8,000 עגורים מתו באגמון החולה בשנה שעברה כתוצאה מהתפרצויות שפעת עופות, ויותר ממיליון עופות משק מתו או הושמדו בלולים בארץ. "שפעת עופות היא מחלה נוראית ומפחידה", אומר ד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

ד"ר גושן היה הווטרינר שהגיע בשנה שעברה לפקח על הטיפול בהתפרצות המחלה במושב מרגליות בחורף שעבר. "ביום שלישי ב-07:30 בבוקר הגעתי למרגליות. המושב היה אפוף בערפל, אבל קולות קרקור המטילות נשמעו בבירור מכל עבר. שבוע לאחר מכן, שוב עליתי למרגליות וכבר הייתה דממת מוות".

כיצד טיפלתם בהתפרצות?
"את שתי החוות הגדולות במושב ניסינו לבודד. הגדרנו אותם כיחידה אפידמיולוגית נפרדת. לאחר מספר ימים המחלה אובחנה גם בהם. כשנכנסנו ללולים המראה היה מחריד. כל העופות נכחדו. מתו. נשאר לנו רק להוציא אותם ולחטא את הלול. זאת מחלה נוראית. גם לבריאות בעלי החיים וגם לרווחתם, וכמובן לבני האדם, סכנה בריאותית ופגיעה כלכלית איומה. החיים של אנשים רבים קרסו בבת אחת".

ישראל אינה היחידה שמתמודדת עם המחלה, אלפי התפרצויות במוקדים שונים ברחבי העולם נרשמו בשנה האחרונה והביאו לתמותה המונית של עופות בר ועופות משק. אלפי קורמורנים בדרום אפריקה, עופות חוף באירופה, שקנאים בפרו וסולות (עופות ימיים) בקנדה. אוכלוסיית השקנאים ביוון הושמדה כמעט לגמרי והפגיעה בנשרים בדרום ארצות הברית הייתה אנושה.

"מגמה עולמית מדאיגה"

נגיף שפעת עופות מזן H5N1 מוכר כבר למעלה מ-20 שנה ונחשב כגורם לתחלואה כבדה. הנגיף שהתפתח במזרח אסיה הגיע עם עופות מים נודדים לאזורי ריבוי ומשם התפשט ברחבי העולם. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה ברורה של עלייה בהדבקה ובתחלואה בהשפעת הנגיף.

לפי נתוני הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים, מאז אוקטובר 2021 ועד היום נרשמו אלפי התפרצויות של הנגיף בקרב עופות וחיות בר ברחבי העולם. 56% מהאירועים תועדו בארצות הברית שבה הפגיעה הייתה כל כך קשה שמחירי הביצים נסקו לשיא של כל הזמנים.

עובדי משרד החקלאות מטפלים בהתפרצות שפעת העופות. "כשנכנסנו ללולים המראה היה מחריד" (צילום ארכיון: משרד החקלאות)

"ההתפרצות של זני שפעת עופות אלימים שאנחנו חווים בשנים האחרונות היא חלק ממגמה העולמית מדאיגה", אומר ד"ר גושן, "היא קשורה לשינויים בדפוסי הנדידה ולצפיפות של עופות בר ומשק". לדבריו, התמונות הקשות והעצובות שנגלו בפניו ופני הצוות שלו שעליהם הוטל לאסוף את פגרי העגורים בחולה, לצד המתה וקבורה של למעלה ממיליון עופות משק בחורף שעבר, לא ימחו מזיכרונם בקרוב.

האם שפעת העופות מסוכנת לבני אדם?
"בעולם מוכרים מעל 850 מקרי הדבקה או מוות של בני אדם. רובם המכריע כרוך במגע הדוק עם עופות נגועים, מרביתם במדינות העולם השלישי כמו סין, אינדונזיה, תאילנד, וייטנאם ומצרים. אבל הדבקה של בני אדם בשפעת עופות לא קורית בקלות. צריך ממש לחיות עם העופות, לשאוף כמויות גדולות של הנגיף, לבוא במגע עם לשלשת".

כיצד אתם מיישמים את המסקנות מההתפרצות הקודמת?
"וידאנו שאנחנו כשירים לתת מענה מהיר. מוקד התפרצות הוא מפעל לייצור הנגיף. ההסתברות להתפשטות גדולה מכיוון שיש עופות מסביב. אם העופות האלה באים במגע עם אנשים וציוד, הסיכון גדל".

"מהירות התגובה קריטית, מהרגע שמתקבלת הודעה על חשד לנגיעות, דרך האבחון ועד להמתה של העופות וסיום הטמנה וניקיונות של האתר. אני שמח שהמערך לבריאות העוף יודע לתת תגובה מהירה, גם לעומת הנעשה באירופה וגם בקנה מידה עולמי. בדרך כלל תוך 24 שעות מהרגע שמתקבל העדכון, כבר אין עופות במשק הנגוע".

כמו בקורונה – את העופות בודקים בעזרת מטושים

עם קבלת הודעה על חשד לתחלואה או תמותה מתחיל הליך של בדיקת העופות בעזרת מטושים בבדיקת PCR, ממש כמו בקורונה. במקרה של זיהוי אנטיגן 5H מוטל הסגר על המשק ומשרד החקלאות מכריז על אזור נגוע ברדיוס של 10 ק"מ. כל מה ומי שבא במגע עם העופות מוגבל, מחוטא ומנוטר ומוקד האירוע נסגר במחסומים של יחידת הפיצו"ח כדי למנוע כניסה של בני אדם וכלי רכב.

שטח הסגר בעקבות שפעת העופות. "אנחנו מחזיקים במחסנים כמות גדולה של מטושים לאבחון שפעת עופות" (צילום ארכיון: ChameleonsEye/Shutterstock)

"בחודשים האחרונים הגדלנו את המלאים של ציוד המגן לאנשים שפועלים במוקד התפרצות ואת ערכות הדיגום והבדיקה. אגב, אנחנו מחזיקים במחסנים כמות גדולה של מטושים לאבחון שפעת עופות. בתחילת מגפת הקורונה כשכולם חיפש מטושים, אנחנו נתנו כמעט את כל המטושים שלנו למשרד הבריאות. ההיגיון היה שחיי אדם קודמים חיי העופות".

אתם זוכים לשיתוף פעולה מצד החקלאים?
"כבר בספטמבר פרסמנו חומרים להעלאת המודעות בקרב המגדלים והרופאים שמתעסקים עם שפעת עופות. לאורך הזמן אנחנו רואים יותר שיתוף פעולה והקפדה מצד השטח. לא תמיד מאמינים שזה יגיע אלינו. אחרי המקרה הראשון בארץ, כשרואים את הפגיעה שיש להתפרצות בלול, זה כבר יושב טוב טוב בתודעה של כולם".

שטח חקלאי בהסגר בשל שפעת העופות. "אנחנו בדרך כלל לא רואים מעבר של הנגיף מחווה לחווה, בניגוד למה שרואים בעולם" (צילום: משרד החקלאות)

"העובדה שאנחנו מצליחים השנה לבלום התפשטות היא גם בזכות שיתוף הפעולה של המגדלים וההבנה של המצב. אנחנו בדרך כלל לא רואים מעבר של הנגיף מחווה לחווה, בניגוד למה שרואים בעולם. לכל הנוגעים בדבר, יש תפקיד ואחריות בשמירת הבטיחות הביולוגית ואנחנו עובדים בשילוב כדי לשמור על הלולים. כמו שלמדנו מהקורונה, בטיחות ביולוגית זו גם תודעה, דרך חיים".

מה לגבי אגמים מלאכותיים כאגמון החולה?
"יתכן שהאגמים האלו מגבירים את ההדבקה. ההתקבצות הזו, כמו שלמדנו מהקורונה, מעלה את סיכויי ההדבקה, בגלל שבעת ההאכלה הם חשופים יותר זה לזה, וחשופים יותר ללשלשת. העגורים גם ישנים במים שמהם הם שותים, ומכיוון שהיו עופות שמתו במים כנראה שעיקר ההדבקה הייתה מהסיבה הזו. אי אפשר לפסול את האפשרות שלהאכלה היה קשר".

אתם רואים השנה יותר שיתוף פעולה בניטור ומניעת התפשטות?
"רשות הטבע והגנים, גם אם חשבו אחרת מאיתנו, יישמו את הוראותינו ושיתפו פעולה. השנה היו מקרים בודדים של עופות בר ואנחנו מקפידים לאבחן ולנטר יחד איתם. אחד הדברים שאנחנו מאוד רוצים להפעיל זו תוכנית ניטור מחלות בחיות בר. לאו דווקא לשפעת עופות".

עגורים באגמון החולה. "ההתקבצות הזו, כמו שלמדנו מהקורונה, מעלה את סיכויי ההדבקה" (צילום: עינבר שלומית רובין, קק"ל)

"מאוד יעזור לנו ניטור אקטיבי של שחפת בקר בצבאים ובחזירי בר, איתור עכברת באופן מסודר ולא רק באופן וולונטרי, נגיעות הפה והטלפיים. אם יהיה לנו מערך מסודר שבודק אחוז מסוים מאוכלוסיית חזירי הבר בצורה שמייצגת את כל הארץ, יהיה לנו ניטור יותר מדויק של מחלות שפוגעות בחיות משק. זה יעזור לנו להבין את הפיזור הגיאוגרפי של מחוללי הדבקה בארץ ולטייב את השמירה על חיות בית ומשק, וגם לנהל את הסיכונים בבני אדם."

את התפשטות המחלה אפשר לצמצם, אבל מה עם פיצויים למי שנפגעו?
"אני חושב שההתפרצות האחרונה, שכללה את האירוע במרגליות, טלטלה את הענף. התפרצות כזו יכולה לפגוע ביישובי ענף ההטלה, וההשלכות על הכלכלה של מדינת ישראל כולה, לביטחון התזונתי של כולנו, מבחינת אספקת ביצים הן קשות. אני כולל בזה גם את הכלכלה והבריאות של בעלי הלולים, זה לא דבר של מה בכך. המדינה יודעת לפצות רק על נזקים ישירים, כלומר על תמותת העופות".

שמואל תורג'מן, מנכ"ל קרן נזקי טבע (קנ"ט), הגיש למשרד האוצר תוכנית מקיפה להרחבת הביטוח למגדלי עופות בכל הנוגע לנזקים עקיפים של שפעת העופות. "כרגע אין מנגנון ביטוחי שמפצה על הנזקים העקיפים על פי חוק. זה עלול לקרות שוב ולכן זה אינטרס של כולנו לשמור כמה שיותר. קיווינו שהאוצר יזדרז לאשר את התוכנית לפני תחילת החורף, די שנהיה מוכנים לפצות חקלאים שיגעו, אבל לצערנו זה לא קרה ואנחנו מקווים שהם יתעשתו בקרוב".