שיעור העניים בישראל ב-2021 עמד על 21%, שהם 1.95 מיליון בני אדם, לעומת 20.5% בשנת 2020 – כך עולה מדו"ח מימדי העוני והפערים החברתיים של הביטוח הלאומי שפורסם הבוקר (חמישי). זוהי הפעם הראשונה מזה חמש שנים ששיעורי העוני בישראל עולים, ולפי הביטוח הלאומי נגרמה מהסרת רשת הביטחון הסוציאלית למשבר הקורונה על ידי ממשלת בנט-לפיד במחצית השנייה של 2021. עם זאת, בביטוח הלאומי מעריכים שצעדים שנקטה הממשלה הקודמת בסוף 2021 הובילו לצמצום שיעורי העוני ב-2022.

לפי הדו"ח, בין 2020 ל-2021 עלתה תחולת העוני בישראל בקרב משפחות מ-20.6% ל-21%; בקרב נפשות מ-20.5% ל-21%; ובקרב ילדים מ-27.2% ל-28.0%. ב-2021 חיו בישראל 1.95 מיליון נפשות עניות, בהן 853.8 אלף ילדים, ו-212.4 אלף אזרחים ותיקים.

שיעורי העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

גם מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסות רשם עלייה של 0.8%, לראשונה מזה חמש שנים, מה שמעיד על העמקת הפערים במשק. המדד לפי הכנסה נטו עמד על 0.375 (0 משמעותו שוויון מוחלט ו-1 משמעותו אי שוויון מוחלט). זאת לעומת שנת 2020, שנת התפרצות הקורונה, שבה מדיניות הסיוע החברתי הורידה את ממדי אי השוויון.

דו"ח העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

קו העוני נקבע לפי 50% מההכנסה החציונית, ועמד ב-2021 על 2,849 שקלים בחודש לנפש תקנית (חישוב שמייחס משקל שונה למספר הנפשות בכל משק בית). המשמעות היא שקו העוני לאדם יחיד עומד על 3,561 שקלים בחודש, לזוג על 5,698 שקלים לחודש, ולמשק בית בן ארבע נפשות על 9,117 שקלים בחודש.

קו העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

ההחמרה במצב העוני התבטאה גם בעומק העוני וחומרתו שעלו ב-2021 בהשוואה ל-2020. יחס פער העוני לפי ההכנסה נטו, המבטא את הפער בין הכנסת העניים וקו העוני, עלה אף הוא, ב-0.7 נקודת אחוז – מ-38.7% ל-39.4% בין 2020 ל-2021. כלומר, ב-2021 המשפחות העניות היו עניות יותר בהשוואה ל-2020.

דו"ח העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

בהשוואה בינלאומית, ישראל נותרת ברמת עוני מהגבוהות ביותר במדינות המפותחות (שנייה מלמעלה אחרי קוסטה ריקה בכל השנים שנמדדו לישראל – 2021-2019, ואחרי טורקיה וארה"ב). זאת למרות רמת סיוע גבוהה יחסית (ממוצעת בהשוואה בינלאומית) שניתנה כתוספת לסיוע הרגיל בתקופת הקורונה ב-2020 וב-2021. מצב האי-שוויון בהשוואה בינלאומית פחות קיצוני, אולם עדיין גבוה יחסית.

ההכנסה החציונית נטו: 5,698 ש"ח בחודש

הדו"ח מצביע על גידול מתון של 1.3% בהכנסה החציונית נטו, שממנה נגזר גם קו העוני. ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית עמדה על 5,698 שקלים בחודש.

גידול חד בהכנסה החציונית לפני מסים וקצבאות: "ביטוי להתאוששות הכלכלית"

ההכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, זו שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה דרך מיסים ותשלומי העברה, עלתה בשיעור חד של 7.9%, ועמדה על 4,737 שקלים בחודש.

לפי הביטוח הלאומי, ההבדלים בעליית ההכנסה הכלכלית וההכנסה נטו משקפים את ההתאוששות המהירה של הכלכלה ושוק העבודה ב-2021 מחד (הכנסה הכלכלית), לצד צמצום התמיכה של המדינה בהכנסות משקי הבית והעסקים מאידך (ההכנסה נטו).

במדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה המגמות היו דומות: המדד לפי ההכנסה נטו עלה ב-0.8%, אך ירד בחישוב לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור של 1.4% בין 2020 ל-2021.

מהדו"ח עולה שתחולת העוני של משפחות לפי הכנסה כלכלית, כלומר ללא התערבות הממשלה, ירדה מ-37.4% ל-35.5% בשנת 2021, תחולת העוני של נפשות ירדה מ-33.9% ל-32.1%, ותחולת העוני של ילדים ירדה מ-39.0% ל-37.0%. ירידות אלה מיוחסות להתאוששות המהירה בשוק העבודה בשנת הדו"ח. אך כאמור, לאחר תשלום מסים והעברת קצבאות, שיעורי העוני עלו במקצת, או במילים אחרות, גדל שיעור הנפשות שנמצאות ברובד התחתון של ההכנסה.

עוד מציינים בביטוח הלאומי ש"העליות המתונות יחסית בממדי העוני ב-2021, למרות הפסקת מרבית התמיכות המיוחדות שהוענקו בתקופת הקורונה, החל מאמצע השנה, משקפות את ההתאוששות המרשימה בשוק העבודה ובכלל זה הגידול בתעסוקה."

המחצית השנייה של 2021: רשת הביטחון צומצמה, והעוני גדל

את שנת 2021 ניתן לחלק לשתי מחציות שהיו כמעט הפוכות במאפייני הפעילות הכלכלית ובקווי המדיניות החברתית. השנה התחילה בעיצומו של גל קורונה שכלל סגר, השבתה חלקית של מערכת החינוך והשבתה מלאה או חלקית של ענפים רבים במשק בהם תיירות, תעופה, תרבות ועוד. במחצית הראשונה של השנה נמשכה רשת הביטחון החברתית למשבר הקורונה שכללה תשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת, מענקים מיוחדים לקשישים עובדים, מענקי סיוע סוציאליים לעצמאים וביטול כפל קצבאות. ב-2020, שנת התפרצות הקורונה, מהלכים אלו הצליחו להוריד את שיעור העוני ביחס ל-2019 ולהביא גם לירידה באי השוויון לפי מדד ג'יני.

במחצית השנייה של 2021 החלה ירידה בהיקף תחלואת הקורונה והושבעה בישראל ממשלה חדשה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. מדיניות הממשלה כללה הימנעות מסגרים והמשך שגרת הפעילות במשק, גם בגל הקורונה הרביעי שהחל בחודשים יולי עד אוקטובר. שר האוצר אביגדור ליברמן ביטל בהדרגה את מרכיבי רשת הביטחון, תוך ביטול מיידי של דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת או באבטלה ממושכת (מלבד בני 45 ומעלה, שעבורם הוארכו ההקלות עד אוקטובר 2021) וביטול המענקים לקשישים שפוטרו.

חישוב מיוחד שנערך בביטוח הלאומי לגבי שתי המחציות של שנת 2021 מעלה כי תחולת העוני של משפחות לפי ההכנסה נטו גבוהה בכמחצית נקודת האחוז במחצית השנייה של 2021 (בהשוואה למחצית הראשונה). זאת בעוד שתחולת העוני הכלכלית נמוכה בכ-2 נקודות האחוז בהתאמה בין המחציות.

העלייה הגבוהה ביותר בשיעור העוני: בקרב אזרחים ותיקים

העלייה הגבוהה ביותר בתחולת העוני (נטו) נרשמה בקרב אזרחים ותיקים – מ-16.4% ב-2020 ל-17.6% ב-2021. זאת לנוכח והפסקת המענקים המיוחדים שניתנו ב-2020 מחד והשתתפותם המועטה בשוק העבודה מאידך.

דו"ח העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

תחולת העוני של משפחות עובדות נותרה כמעט ללא שינוי ומשקפת מגמות מנוגדות בין שכירים לעצמאים: תחולת העוני של משפחות שכירים עלתה במעט ואילו תחולת העוני של משפחות העצמאים ירדה מ-13.4% ל-12.1% בין שתי השנים.

גם בקרב משפחות צעירות שראשיהן בגילאי 29 ומטה שרבים מהם שבו לשוק העבודה ב-2021, נרשמה ירידה בתחולת העוני מ-42.0% ל-41.0% אולם רמת העוני נותרה גבוהה פי 2 ויותר מאשר בכלל האוכלוסייה.

ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות מגיעה ל-36.7%, 23.6% ו-24.6% בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.

הקצבה היעילה ביותר בחילוץ מעוני: קצבת זקנה

ב-2021 הקצבה הניתנת לאזרחים ותיקים היא הגבוהה ביותר מבחינת יעילותה בצמצום העוני ולאחריה קצבת הנכות. גם לדמי האבטלה ניכרה השפעה גדולה יחסית ב-2021, שכן ההקלות בדמי האבטלה נמשכו עד אמצע השנה (ולגבי בני 45+ עד אוקטובר 2021).

דו"ח העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

29.1% מהישראלים מעריכים שהם בסיכון לעוני

במוסד לביטוח לאומי מפרסמים גם ממצאים ראשוניים מסקר על עוני סובייקטיבי שנערך לראשונה במינהל המחקר ב-2022 מעלים ש-29.1% מהמשיבים מעריכים שהם כבר נמצאים בעוני או שהם בסיכון לעוני. שיעור זה קרוב לשיעור הנמצאים בסיכון לעוני לפי הגישה היחסית האובייקטיבית (הנמדד כמי שהכנסתו נמוכה מ-60% – ולא רק 50% – מחציון ההכנסה), המגיע ל-27.4% ב-2021. שיעורי העוני הסובייקטיבי של ערבים גבוהים מאלה שלפי המדידה היחסית, ואילו אלה של חרדים נמוכים יותר, בהתאמה.

דו"ח העוני 2021 (נתונים: המוסד לביטוח לאומי)

סמנכ"לית המחקר בביטוח הלאומי: "בשנים הבאות נראה את פירות העלאת השלמת הכנסה לקשישים והעלאת קצבת הנכות"

סמנכ"לית המחקר והתכנון בביטוח הלאומי, ניצה קסיר, מעריכה שצעדים שנקטה ממשלת בנט-לפיד בסוף 2021 יובילו לצמצום בשיעורי העוני בעתיד, אך מדגישה את הצורך בהגדלת ההוצאה על רווחה. לדבריה "בשלהי 2021 לצד הקיצוצים בתמיכות המיוחדות, הוכנסו תיקוני חקיקה שברובם הופנו לתמיכה באוכלוסיות חלשות – כמו תיקונים בהשלמת הכנסה לאזרחים ותיקים ובקצבאות הנכים. את פירות הצעדים אנו צפויים לראות בשנים הבאות."

עם זאת, קסיר מציינת ש"למרות השינויים החיוביים שהוכנסו, ההוצאה על מדיניות רווחה בישראל עדיין נמוכה משמעותית בהשוואה בינלאומית. בפרט נדרשים שינויים בקרב אוכלוסיות נזקקות בגיל העבודה, לצד הגדלת היקף התקציבים לצעדים אקטיביים לעידוד תעסוקה."