לקראת יום העברית שחל היום (חמישי) הזמינה האקדמיה ללשון העברית את הציבור לבחור את החידוש האהוב מחידושי בן יהודה. המילה גְּלִידָה זכתה במקום הראשון: 31 אחוזים מן המצביעים תמכו בה.

אחריה באות המילים חיידק (12%), אופניים, בובה, כרובית (10% כל אחת), תאבדעי
(8%), מטרייה ועיתון (7% כל אחת) ואחרונה חביבה רכבת (5%).

לדברי האקדמיה, סיפורה של המילה גלידה מתחיל בתרגום הארמי העתיק לתורה (תרגום אונקלוס). את מילות הפסוק המתאר את המן שאכלו בני ישראל במדבר "דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז, יד) מתרגם אונקלוס: "כגלידא על ארעא". אם כן 'גליד' בארמית הוא קרח.

צילום של הערך "גלידה" מתוך "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה"

"אליעזר בן־יהודה מסביר את המילה גְּלִידָה במילונו: 'יקראו בא"י המדברים עברית ממתק עשוי מסכר וביצים ונקפא וקר כגליד'. כתבו אנשי האקדמיה "ומן הסתם לא מקרה הוא שהמילה 'גלידה' מזכירה בצלילהּ את גֵ'לָטוֹ – השם האיטלקי של המאכל האהוב. רבים הוגים גלידה במלעיל, אבל גלידה היא מילה עברית בסיומת ־ָה, והגייתה התקנית היא בהטעמת מלרע, בדיוק כמו המילה גבינה".

בן־יהודה הקדיש יותר מארבעים משנות חייו למפעל החייאת העברית. כידוע, העברית לא שימשה כלשון מדוברת יותר מאלף וחמש מאות שנים, והעברית שהשתמרה בטקסטים הקדומים לא התאימה למציאות החיים בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20.

אליעזר בן יהודה (צילום: שלמה נרינצקי)

"לפני מחיי השפה, ובראשם בן־יהודה, ניצב אתגר למלא את החֶסֶר הגדול במילים נחוצות לחיי היום יום, למלאכה, ללימוד בבתי הספר, למדע ולשאר תחומי החיים. בן־יהודה נרתם במרץ למילוי החיסרון הזה ותרם מילים חדשות רבות – יסודיות וחיוניות. יש שטבע משמע חדש במילים עתיקות בלשון, יש שהעלה מילים נשכחות מספרות ישראל לדורותיה, בהגדירו ובהגבילו את שימושיהן החדשים, ויש ששאל שורשים מן הערבית ויצק אותם לתבניות עבריות".

לרגל יום העברית תשפ"ג ובשנת המאה למותו של בן־יהודה חונכת האקדמיה ללשון העברית את הסכת הַמְּחַיֶּה, ובו שישה פרקים על הגיבורים שעשו את הלא ייאמן והחיו את השפה העברית. הפרק הראשון זמין להאזנה באתר האקדמיה ללשון העברית וביישומונים הייעודיים.