האם כשעובד שוהה בחופשה בחו"ל, מותר למעסיק לבקש ממנו לבצע מטלה קטנה באמצעות המחשב? איך צריך לחשב שעות עבודה בזמן עבודה מהבית? והאם לשליח וולט מגיעות זכויות סוציאליות של עובד שכיר? שאלות אלו ואחרות, שמעסיקות עובדים ומעסיקים רבים, לא הוסדרו בחוקי העבודה בישראל. חלקם הוסדרו בפסיקות בתי הדין לעבודה או בצווי הרחבה, אך עו"ד רעות שגיב גרטלר, מומחית בדיני עבודה ומשמעת, קוראת לחברי הכנסת החדשה להסדיר את הסוגיות בחקיקה כדי להגביר את הוודאות של המעסיקים והעובדים.

"הדינמיקה ביחסי עבודה משתנה מאוד מהר, וחקיקה היא הליך יחסית איטי", אומרת עו"ד שגיב גרטלר, שותפה מייסדת בפירמת דרור גל רעות שגיב עורכי דין, "דווקא בגלל זה, חלק גדול מהדברים המשמעותיים נקבעים בבתי הדין לעבודה עוד בטרם הם מוסדרים בחקיקה, וזה בסדר. אבל, גם ודאות חוקית היא גם דבר חשוב".

רוב חוקי העבודה בישראל חוקקו לפני שישה או שבעה עשורים, בין השנים 1951 ל-1960. רובם לא עודכנו מאז באופן משמעותי, ומתקשים לספק מענה הולם מלא לשינויים המהירים בעולם העבודה, בין אם מדובר בעבודה היברידית במשרד ומחוץ למשרד, כלכלת הפלטפורמה, צורך באיזון עבודה-חיים ופנסיה. עקב כך, עולם העבודה הלך והתעדכן עם השנים באמצעות פסיקות בתי הדין לעבודה, שחלקן זכו למעמד שמקביל לחוקים, כמו חובת שימוע לפני פיטורין או הכללת כספי הטיפים למלצרים בזכויות הסוציאליות.

עו"ד רעות שגיב-גרטלר (צילום: עדו רוזנטל)

לדבריה של עו"ד שגיב- גרטלר, למרות שבתי הדין לעבודה נותנים מענה מסוים, יש צורך דחוף לערוך התאמה בחוקי העבודה הקיימים, ולהבין שעולם העבודה השתנה ומשתנה, ואיתו גם צרכי העובדים- שכבר לא מחפשים רק ביטחון תעסוקתי, אלא גם איזון עבודה-חיים, הכרה, צמיחה ומימוש עצמי.

"יש הרבה מתיחות סביב איך בתי הדין יתייחסו למאזן הכוחות, שמשתנה כל הזמן, בשוק העבודה, ובגלל היעדר החקיקה אנחנו עדים לכך שבתי הדין לעבודה יוצקים המון תוכן, גם לעילות שאין להן מקור ייחודי בחוק, ומרחיבים אותן. רואים את זה גם לגבי פרילנסרים, גם לגבי התעמרות, וגם לגבי איסור אפליה בעבודה".

כשהגבולות בין עבודה לפנאי מיטשטשים

לדבריה של עו"ד שגיב-גרטלר, אחד הפערים הבולטים הוא בחוק שעות עבודה ומנוחה, שנחקק ב-1951. "בכל השנים שעברו מאז הוא עבר תיקון משמעותי אחד, ב-2009, יחד עם חוק הגנת השכר שנחקק ב-1958", היא מסבירה, "בתיקון הזה העבירו את הנטל אל המעסיקים ככל שאין דיווח מוסדר של שעות העבודה, אך מעבר לזה, הוא לא עודכן באופן משמעותי".

"החוק היום, כמובן, לא מותאם בכלל לעבודה מהבית", אומרת שגיב-גרטלר, "הוא לא מסדיר שום הסדר אחר לגבי עובדים שמבצעים עבודה מרחוק בשטח או מהבית. למעשה, כשעובד מבצע את עבודתו מהבית, באופן מלא או חלקי, אין שום יכולת לדעת מה היקף השעות האמיתי שהוא עשה. קשה מאוד לדעת, גם אם אני מול מחשב, אם אני עוסקת בעבודה או לא".

"כמובן שעבודה מהבית לא מתאימה לכל התפקידים והמקצועות, אבל באלה שכן, הרבה מעסיקים מאפשרים אותה, ונוצר ערבוב מסוים בין פנאי לבין עבודה, קשה לבחון את היקף ההפסקות, במיוחד כשאין קורלציה ישירה בין התפוקות לשעות העבודה", היא מדגישה.

היסטורית, החוק מחריג מתחולתו עובדים שלא ניתן לפקח על שעות עבודתם ועובדים שעבודתם מכילה מידה מסוימת של אמון אישי, ובמשך השנים פסיקות בתי הדין לעבודה צמצמו מאוד את ההחרגות האלה. עם התפתחות העולם הדיגיטלי, היעדר הפיקוח בגלל קושי לדעת או לראות איפה נמצא העובד הלך והצטמצם.

אך לדברי שגיב-גרטלר, התוצאה היא התגברות הפיקוח על העובדים, באופן שלעיתים אינו מוסדר. "הטכנולוגיה יותר ויותר מאפשרת למעסיקים לעקוב ולנטר את העבודה של העובדים שלהם, בצורה שלפעמים פוגעת בפרטיות. יש שורה ארוכה של מנגנונים דיגיטליים שמאפשרים לראות אפילו תנועות עכבר. יש כמובן את הנושא של מצלמות, וזה מעורר המון אי נוחות."

לכן לדבריה, יש צורך למצוא הסדר מאזן. "אני חושבת שנכון לבצע שינוי כלשהו במנגנון הדיווח הזה לגבי שעות שמבוצעות מהבית, וגם בנטל שמוטל על המעסיק. זה מתחבר להרבה מאוד תופעות בשוק, כמו 'ההתפטרות השקטה' למשל. עובדים היום זקוקים לגבולות בין העבודה לבין הבית, בין עבודה ללא-עבודה, ויש מקום לעגן זאת בחקיקה".

סוגיה 'אפורה' נוספת היא חופשות. בחברות רבות הנהיגו בשנתיים האחרונות חופשות גמישות, או 'חופשה ללא הגבלה', או אפשרות לעבוד מחו"ל. לדעתה של שגיב-גרטלר, גם המצב הזה דורש התייחסות בחקיקה. "צריך להבין איך סופרים ימי חופשה למי שלא נמצא במשרד, מה ההגדרה של חופשה, ומה מותר ומה אסור. האם כשאני בחופשה בחו"ל, לגיטימי מצד המעסיק לבקש ממני לעשות משהו רגע מהמחשב? ומה דין עובד ששוהה עם המשפחה בתאילנד ביולי-אוגוסט, אבל ממשיך לעבוד משם?"

"המחוקק חייב לתת את הדעת גם על עובדי כלכלת הפלטפורמה"

עו"ד שגיב גרטלר מתייחסת לפסיקה עומדת ותלויה בעניין ההכרה בשליחי וולט כעובדים,  שגם היא לא הוסדרה בחוק. "אנחנו בהחלט רואים התקדמות מסוימת גם בזכויות של עובדי כלכלת הפלטפורמה, סוגיה חשובה בשיח משפט העבודה. עם זאת, לא יכול להיות שאין התקדמות בחקיקה בנושא בישראל. בשאר העולם אנחנו רואים התקדמות משמעותית בנושא לכל מיני כיוונים, והמחוקק חייב לתת את הדעת על התופעה הזו".

גם חוק פיצויי פיטורים לא עבר התאמות לעובדה שכיום כל עובד מבוטח בביטוח פנסיוני ומבוצעות לו הפרשות. גם עצם ההסדר של פנסיה חובה מתבסס על צו הרחבה להסכם מ-2008 בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ללא הסדרה בחוק.

מחוק עבודת נשים לחוק זכויות הוריות

שגיב גרטלר מצביעה גם על הצורך בעדכון של חוק עבודת נשים לשינויים בתחום המשפחה וההורות. "כשיש לנו חוק שהכותרת שלו הוא 'חוק עבודת נשים', יש הנצחה מסוימת של המצב, ואני חושבת שצריך להתחיל לדבר באופן מובהק בחקיקה על זכויות הוריות, ולא רק על זכויות נשים".

היא מציינת שלחוק עבודת נשים נוספו סעיפים משמעותיים בשנים האחרונות, כמו הכרה בטיפולי פוריות, או סעיפים שמתייחסים לאבות. לצדם היו גם פסיקות משמעותיות, כמו פסיקה בנושא חוקי אם עובדת לאבות, שרלוונטית גם לאבות וגם לזוגות חד מיניים. עם זאת היא מדגישה ש"אולי יבוא יום בו לא נצטרך את החוק הזה בכלל כי המצב ישתנה בשטח, אבל עוד לא הגענו לשם".

"כשאין חקיקה, המצב המשפטי לא ברור עד הסוף לעובדים"

שגיב גרטלר מציינת שלמרות נסיונות שעולים מדי פעם, חוקי העבודה נדחקים לפינה בעבודת הכנסת. "יש הצעות חוק שעולות על הפרק מדי פעם, אבל זה גם לא ממש נושא שבראש סדרי העדיפויות של רוב חברי הכנסת. מעבר לכך, זה גם נושא שיש לו משמעויות תקציביות, וזה גם כמובן תלוי באג'נדה כלכלית."

לשאלה מדוע נדרשת חקיקה אם סוגיות רבות מוסדרות בבתי הדין לעבודה, אומרת שגיב גרטלר ש"אני לא חושבת שבית הדין לעבודה זה דבר רע, או שהוא פוסק רע. בתי הדין לעבודה מאוד חשובים. מטרת בית הדין לעבודה היא לאזן את הכוחות ולקדם זכויות ושוויון, בין גברים ונשים, צמצום פערי שכר, מניעת התנכלות והתעמרות במקומות העבודה והתאמת זכויות לאוכלוסיות מיוחדות. הדינמיקה ביחסי עבודה משתנה מאוד מהר, חקיקה היא הליך יחסית איטי, ודווקא בגלל זה חלק גדול מהדברים המשמעותיים נקבעים בבתי הדין לעבודה עוד בטרם הם מוסדרים בחקיקה, וזה בסדר. אבל, גם ודאות חוקית היא גם דבר חשוב".

לפי שגיב-גרטלר, חוסר הוודאות פוגע גם במעסיקים וגם בעובדים. "ודאות חוקית משרתת גם את העסקים הקטנים, שלא בהכרח מקבלים יעוץ משפטי, וכמובן גם את העובדים. אם למשל משתרשת זכות כל כך חשובה, כמו למשל חובת שימוע, בצורה של הלכה משפטית, יכול להיות שצריך לא להשאיר הרבה סימני שאלה לגבי איך עושים את זה, מה משך הזמן שצריך לתת לשימוע ועוד.

"גם מצד העובדים, המצב המשפטי לא ברור עד הסוף. עובד שנפגע יכול לתבוע ולצפות למאות אלפי שקלים בסיום ההליך בגלל כותרת כזו או אחרת, אבל בפועל לא לקבל את זה".

גרטלר-שגיב מצפה מחברי הכנסת החדשה לפעול ולהגביר את הוודאות. "ההסדרה בחקיקה היא אינטרס משותף של המעסיקים והעובדים. העובד קם בבוקר ורוצה להגשים את עצמו ולהתקדם, וכמובן גם להתקיים, מעסיק רוצה שהעסק שלו יפרח, ובגלל זה הוא צריך את העובד. כשהמצב עמום ולא ברור בחקיקה, וכל הזמן אנחנו כפופים לפסיקות של בתי הדין לעבודה, זה לא משרת אף אחד מהצדדים".