"מדד הדמוקרטיה הישראלית" שפרסם היום (ראשון) המכון הישראלי לדמוקרטיה, מעלה הבדלים גדולים מאוד באמון שמעניק הציבור לבית המשפט העליון. לשמאל יש אמון רב בבית המשפט העליון (84%), ולימין אמון נמוך מאוד (24%). ואילו המרכז נמצא בתווך, כשבעת הזאת, הוא קרוב יותר לשמאל (61%).

השנה נרשם בקרב הימין שיעור האמון הנמוך ביותר עד עתה. זאת ועוד, בשמאל לא רואים שחיקה באמון בשנים האחרונות, אך במרכז ובימין כן ניכרת מגמה כזאת.

נותנים אמון בבית המשפט העליון (% לפי מחנה פוליטי, יהודים

לפי פילוח המכון הישראלי לדמוקרטיה של תשובות מדגמי הערבים, לפי עדות דתיות וגיל, נמצא שלאורך השנים האמון בבית המשפט העליון בקרב המוסלמים נמוך בהשוואה לנוצרים ולדרוזים.

גם כאן שיעורי האמון במדידה הנוכחית של כל העדות נמוכים יותר מהממוצעים הרב-שנתיים שלהן. בממוצעים הרב-שנתיים לפי גיל, כמעט לא נמצאו הבדלים.

מצבה הכלכלי של ישראל

לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של המרואיינים סבורים שהעיקרון הדמוקרטי של הזכות לקיום בכבוד נשמר פחות מדי. בארבע המדידות בעשור האחרון יש עלייה מתונה בשיעור החושבים כך בקרב המרואיינים היהודים (מ-45% ב-2013 ל- 58% ב-2022).

עד כמה נשמרים כיום בישראל העקרונות של הדמוקרטיה (גרף: המכון הישראלי לדמוקרטיה)

כלומר, בעשור האחרון מתגברת התחושה בקרב היהודים שהזכות לקיום בכבוד נשחקת. בקרב הערבים תחושה זו התחזקה אף יותר: מפחות מרבע שסברו כך בשנת 2013 ל-56% הסבורים כך כיום.

פילוח לפי מחנה פוליטי בקרב יהודים מעלה שלאורך השנים הצטמצמו הפערים בין יהודים המגדירים עצמם כשמאל או ימין בעניין זה. מ-22% בין השמאל לימין בשנת 2013 ל-14% ב־2022.

אמון במוסדות המדינה

הסקר בדק גם את אמון הציבור במוסדות המדינה וגם שם ניכרת ירידה משמעותית מ-61% בשנת 2012 ל-33% בשנת 2022.  בתחתית אמון הציבור נמצאים התקשורת (23%), הכנסת (18%) והמפלגות (9%). לעומת זאת, עלייה באמון הציבור בצה"ל (85%) ובנשיא המדינה (62%) בהשוואה לשנה שעברה.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר עם קבלת הדו"ח לידיו: "מרגע שנבחרתי לנשיא המדינה, הצבתי את המחלוקות והשסעים בחברה הישראלית, כאחד הנושאים הדחופים ביותר עבורי. בדו" ישנם נתונים קשים שמשקפים את המתחים הפנימיים בתוכנו. במילים אחרות, הלכידות שלנו נחלשת, וחייבים לעשות הכול כדי לבנות אותה מחדש".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "מדד הדמוקרטיה מלמד בבירור: אין רוב בציבור לשינויים שמטרתם החלשת בית המשפט העליון וריסוק מערכת המשפט. מכלול היוזמות שמקדם שר המשפטים יביא, במצטבר, לריסוק עיקרון הפרדת הרשויות, לשליטה של הרשות המבצעת ברשות השופטת ולסירוס היכולת של בית המשפט העליון להגן על הפרט מפני שרירות ליבו של השלטון. אזרחי ישראל ומנהיגי הציבור מכל הסקטורים מחויבים לעשות כל שביכולתם כדי לבלום את היוזמות החד צדדיות המסוכנות הללו".