תוקפו של החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירתם בהנחה פג בתחילת החודש הנוכחי, ולא ברור אם ומתי יחודש. החוק, אותו יזם והוביל ח"כ רן כהן ממרצ (מכונה גם כ'חוק רן כהן') ב-1998, נועד לאפשר את רכישת הדירות על ידי הדיירים בהנחה משמעותית. בעוד הנתונים לגביו נותרים עמומים, נשארים עשרות אלפי הדיירים שמבקשים לרכוש את דירתם אבל ידם אינה משגת בחוסר וודאות.
50 אלף דירות נמכרו, אך לא ברור כמה מהרווחים נותב לרכישת דירות חדשות
בעשרים וחמש השנים שחלפו מאז שנחקק, אפשר החוק את רכישתן של 50 אלף דירות. אך מכיוון שהיה מוקפא בעשור הראשון מאז חקיקתו, קיים קושי להשיג מידע מדויק על ביצועיו, ועל כן לא ניתן לוודא שאכן כל הרוכשים היו דיירי הדיור הציבורי. ידוע כי חלקם לפחות, היו בוודאות רוכשים חיצוניים, שרכשו את הדירות להשקעה או מטרות אחרות שאינן קשורות כלל לדיור הציבורי. כיום ישנם 52 אלף דיירים שגרים בדירה שאותה, פוטנציאלית, הם יכולים לרכוש וסביר להניח שאכן היו עושים זאת, אם יכלו לרכוש אותה בהנחה.
לפי דוח מרכז המחקר של הכנסת שהוגש לוועדת הכלכלה ב-2011, מאז חקיקת החוק ועד שנה זו נמכרו 37.5 אלף דירות, וזאת לאחר שחלק גדול מהזמן יישום החוק היה מוקפא. על פי הדו"ח, רק 7.5% מתקבולת ההכנסות עד אז, כ-2.75 מיליארד ש"ח, עברו לרכישת דירות בדיור הציבורי, וזאת בניגוד להוראת החוק, שדרשה שכלל ההכנסות ילכו לטובת רכישת דירות חדשות.
לדוגמה, מצא הדו"ח שהכספים הלכו למגוון פרויקטים שונים של משרד השיכון שאינם קשורים לדיור הציבורי, ובין היתר שימשו ככלי למימון סלילת כביש מעלה אדומים-ירושלים. ב-2014 קבע היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין, שאפשר להשתמש בכספי המכירות לכל צורך שהוא, וזאת בניגוד לדעת מבקר המדינה וללשון החוק.
ב-2013 בג"צ הורה לממשלה ולשר האוצר דאז, יאיר לפיד, להוציא את החוק לפועל. מאז נמכרו כ-15 אלף דירות נוספות, שאפשרו את קנייתן של כאלף דירות חדשות בלבד. ההנחה הממוצעת על הדירות עמדה בין 250-300 אלף שקלים, בדומה להנחת מחיר למשתכן, אך רוב הדירות שנמכרו היו בנות 50-60 שנה, ודרשו שיפוצים מקיפים בעלות של מאות אלפי שקלים מכיסם של הרוכשים, שבפועל שחקו את ההנחה שניתנה.
במרכז המחקר של הכנסת פרסמו באוקטובר האחרון מסמך מעקב, בניסיון להבין את מצב המכירות והתפלגות ההכנסות מאז 2011. אך משרד השיכון וחברת עמידר סירבו להעביר את המידע, והוא לא הוצג בדיון מיוחד שנערך בנושא בוועדת הכלכלה. 'דבר' שלח בקשה למשרד השיכון לקבל את הנתונים העדכניים ביותר למספר המכירות ולשימוש בכספי המכירות, אך לא התקבלה תשובה עד מועד פרסום הכתבה.
אף מפלגה לא דרשה את הארכת החוק בהסכמים הקואליציוניים
למרות התייחסות של שורת חברי כנסת לעניין, הארכת החוק לא הוכנסה להסכמים הקואליציוניים הנוכחיים. עם זאת, חבר הכנסת יינון אזולאי (ש"ס) ציין שיפעל לקדם אותו בחקיקה נפרדת, כך שיוארך לעשר שנים נוספות לפחות.
שר הביטחון, יואב גלנט (הליכוד), הצהיר לפני ארבע שנים כשכיהן כשר השיכון שהחוק חשוב וקרא להאריכו לשנים רבות. גם שר החוץ אלי כהן אף הוא חבר הליכוד, קרא בעבר בוועדת הכלכלה להגדיל את ההנחה עד 90%. אך מאז הבחירות האחרונות, אף חבר ליכוד לא התייחס לנושא באופן פומבי.
"הטענה שהחוק גורם לפגיעה במלאי הדירות היא שקר ומניפולציה"
בשבוע שעבר התייחס שר השיכון יצחק גולדקנופף (יהדות התורה) לסוגיה, בתשובה לשאילתה של חבר הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת). גולדקנופף טען שהמשך יישום חוק המכר יצטרך להיבדק אל מול המחסור במלאי הדירות. טענה זו נטענה עוד בשנות התשעים, בהקשר לחשש שהמכירות יחסלו את מלאי הדירות.
יו"ר פורום הדיור הציבורי, דני גיגי, אומר ל'דבר' שתשובת משרד השיכון מטעה. "הטענה שחוק המכר גורם לפגיעה במלאי הדירות, היא שקר ומניפולציה של משרדי האוצר והשיכון, שמנסים לגזול את התכנית היחידה שמסייעת לציבור העני לרכוש דירה. החוק היה אמור לתחזק את המלאי, ולהבטיח חזרה של כספים לרכישת דירות. בלעדיו הדירות היו ממשיכות להימכר במבצעי חיסול שהיו מכוונים לכל מי שרוצה, לא רק הדיירים".
גיגי מציין שבריטניה, שיצאה למהלך מכירות רחב היקף תחת שלטון תאצ'ר בשנות השמונים, מכרה עד היום 2.6 מיליון דירות לדיירים, אך היקף הדירות הציבוריות המשיך לגדול ומהווה כ-17% מכלל הדירות במדינה. בישראל לעומת זאת, הוא מהווה פחות מ-2.5%. "בריטניה הקפידה תמיד להיות במצב שבו היא רוכשת ובונה על ידי הקצאת משאבים ניכרים, כפי שמתבקש בכל מדינה מתוקנת שרוצה להבטיח קורת גג".
