ועדת הכספים החליטה אתמול (שני) להעניק פיצוי לחקלאים בענף הבטטות עקב הפסדים שספגו במהלך משבר נגיף הקורונה. זו הפעם השלישית שהוועדה קובעת שלמגדלים מגיעים פיצויים, אבל קביעת הסכום התעכבה בשל חילופי השלטון. הוועדה דרשה מנציגי האוצר לדון עם נציגי משרד החקלאות ולהשיב בימים הקרובים מהו גודל הפיצוי.

גלעד קצב מאגף התקציבים באוצר דבק בעמדת משרדו שלפיה אין להציב קריטריונים נפרדים לענפי חקלאות מסוימים, אף שחישוב מחזור ההכנסות שלהם שונה משאר ענפי המשק. "זה קפקאי", אמר יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "אין ויכוח שצריך לפצות אותם".

בניגוד לדיונים הקודמים, הפעם נכחו בדיון אנשי המקצוע של משרד החקלאות, שהציגו עמדה חד משמעית שלפיה יש לפצות את מגדלי הבטטות, ואף הציגו נייר עמדה מנומק בנושא שנכתב לבקשת הוועדה. "נייר העמדה המקצועי של משרד החקלאות אומר שמגדלי הבטטות זכאים לפיצוי", אמר גפני. "לא יכול להיות שמדינה מתוקנת תעמוד מנגד כשמדובר באנשים שאיבדו את פרנסתם, במקום שאחרים קיבלו פיצוי. המצב כרגע מבחינת כספי קורונה סביר. כספים שיועדו לפיצויי הקורונה חזרו לאוצר. אין סיבה לא לפצות אותם".

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים. "יחליט משרד האוצר שלא להתחשב, ואנחנו נשקול את צעדינו" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גפני תקף את האוצר. "המציאות היא שהחקלאות קורסת. במשרד האוצר אפשר לשבת רגל על רגל, להגיד שלא יינתן פיצוי למגדלי הבטטות. זה לא בסדר. לא נוכל להסכים עם המציאות הזאת. יש החלטה של הוועדה הזאת לתת פיצוי בהתאם לנייר של משרד החקלאות. יש רצף שלטוני ואנחנו דורשים שהאוצר ימצא את המימון לכך".

הוא איים שאם האוצר לא יפעל לפיצוי, הוועדה תעכב צעדים שהוא מקדם, כמו הסרת מס הבלו על הדלק, שצפויה להגיע לשולחן הוועדה בעוד ימים ספורים. "יחליט משרד האוצר שלא להתחשב, ואנחנו נשקול את צעדינו".

"ספגנו נזקים אסטרונומיים"

ענף הבטטות בישראל מניב 65-60 אלף טון יבול בשנה. מרבית התוצרת משווקת בארץ, וערך הייצור השנתי של הענף מגיע ל-150-130 מיליון שקלים.

יבול הבטטה מגוון בגודלו: משקלן של בטטות כשהן נאספות מהאדמה נע בין 250 גרם ל-1 ק"ג. 65% מהיבול מיועד לשוק הקמעונאי ולשווקים, שצורכים בטטות בגדלי הביניים (650-150 גרם), ואילו הבטטות הקטנות והגדולות מאוד מנותבות לשוק המוסדי. כ-35% מהתוצרת מיועדת לשוק המוסדי שכולל חברות הסעדה, אולמות אירועים, מלונות, מסעדות ותעשייה.

במהלך משבר הקורונה עלתה צריכת המזון הביתית, אבל רשתות השיווק סירבו להרחיב את טווח הגודל של בטטות שרכשו מהמגדלים. התוצאה היתה הצטברות מלאי בטטות קטנות וגדולות מאוד שיועדו לשוק המוסדי, ולא נמצא להן קונה. המגדלים נאלצו להשמיד 35% מהתוצרת ולספוג נזק שמוערך ב-35 מיליון שקלים בשנה. סך הנזקים במהלך כל התקופה עד חזרת השוק המוסדי לפעילות מוערך ב-42.8 מיליון שקלים.

לדברי גיא דוד, יו"ר שולחן מגדלי הבטטות בישראל, ניתן לשמר בטטות בקירור במשך 9-8 חודשים, אבל כמו כל תוצרת טרייה, יש להן חיי מדף מוגבלים. "לא יכולנו לשמור תוצרת שיועדה לשוק המוסדי, כי לא ידענו מתי ייפתחו המסעדות ובתי המלון. בשנה הראשונה של הקורונה ספגנו נזקים אסטרונומיים. משרד האוצר לא רוצה לתת לנו פיצוי, אף שחישוב ההכנסות שלנו לא מתבצע לפי שנה קלנדרית אלא פר דונם".

את דבריו חיזק סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות צביקה כהן. לדבריו, במהלך משבר הקורונה נפגעו שתי קטגוריות גידולים ספציפיות: גידולי ייצוא, כמו תבלינים, פרחים ודגי נוי, וגידולים שמבוססים על השוק המוסדי, ואין באפשרותם להסב את התוצרת לשוק הקמעונאי.

כהן הסביר בוועדה שאת ענף החקלאות לא ניתן לפצות כמו ענפים אחרים במשק, ולכן דרש בעבר מרשות המסים שתיצור מסלול מיוחד לפיצויי משבר הקורונה עבור הענף. לדבריו, בעוד עסקים בענפים אחרים יכלו להוציא את עובדיהם לחל"ת, ולשלם רק הוצאות קבועות כמו חשמל וארנונה, בענף החקלאות קיימת הוצאה שוטפת על הגידול, כמו מים, דשנים וכו'. נוסף על כך, בעלי המשקים לא יכלו להוציא את עובדיהם לחל"ת, ונאלצו להמשיך לשלם משכורות, למרות ההפסדים.

עמדתו של כהן לא התקבלה ברשות המסים, והפיצוי ניתן לפי מסלול אחיד לכל העסקים. "פנינו למשרד האוצר והסברנו את הבעיות", אמר כהן, "ואכן, משרד האוצר הצליח לייצר 30 מיליון שקלים לפיצוי ענפי הייצוא בתבלינים ובפרחים. נותרו 6-5 גידולים קטנים נוספים שספגו הפסדים מהסיבה הזו ולא קיבלו פיצוי, בהם הבטטות".

אנשי המקצוע במשרד החקלאות הציגו עבודה מקיפה בנושא הזכאות לפיצויים באותם גידולים. "הגשנו עבודה מסודרת בנושא בסוף מרץ, ואני חותם עליה. הראינו שיש גידולים שדרוש בהם פיצוי, בהם בטטות, סלרי ועוד. הצגנו את העבודה למשרד האוצר, אלא שהטיפול בנושא נקטע עקב חילופי הממשלות והעיכוב באישור התקציב. התקיימו בוועדת הכספים דיונים נוספים בנושא. האוצר היה אמור לייצר סכום מסוים לפיצוי אבל זה לא קרה".

מגדלי הבטטות מתדפקים על דלתות האוצר כבר שנתיים בעניין זה, ונתקלים לסירוב. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים במרץ הכיר יו"ר הוועדה דאז, אלכס קושניר, בזכאותם לפיצוי מהמדינה. קושניר שלח את הכלכלנים לבדוק מה גובה הפיצוי הדרוש, אלא שעד שנאספו הנתונים, התחלפה הממשלה.

"נפגשנו עם רפרנטים מהמשרדים השונים ואפילו עם השר ישראל כ"ץ", טען דוד בפני הוועדה. "הבטיחו לנו שיפצו אותנו כמו שפיצו את הענפים האחרים, אבל עדיין לא קיבלנו את הפיצוי. לצערי, יש חקלאים שלא שרדו עד היום, ואנחנו בירידה מתמדת של הגידול. מנתוני מועצת הצמחים, אנחנו רואים ירידה של 20% בתוצרת. חייבים לעצור את זה".

נציג האוצר: "בשורה התחתונה, החקלאי לא נפגע"

נציג אגף התקציבים במשרד האוצר גלעד קצב הביע את עמדת המשרד בצורה נחרצת: "ענפי החקלאות הוגדרו כענפים חיוניים ופעלו במהלך תקופת הקורונה. כמו ענפים אחרים, גם הם זכאים למענקים ויכולים להגיש בקשה לפי הקריטריונים שנקבעו, כלומר לפי הפדיון של החקלאי. פנו אלינו לפני שנה וחצי ענפים בהתאם לעבודה של משרד החקלאות. היו על כך דיונים באגף התקציבים וברמת מנכ"ל משרד האוצר".

לטענת קצב, לא התקבלה הוראה מלשכת שר האוצר לפצות את המגדלים לפי קריטריונים אחרים. "מהבדיקה שלנו, הענפים החקלאיים שבהם דובר לא עומדים בקריטריון שהוצב. חלקם המשיכו למכור לשוק הקמעונאי, וחלקם מגדלים תמהיל של גידולים שפיצו על ההפסדים. בשורה התחתונה, החקלאי לא נפגע, ולכן נקבע שאין מקום לפיצוי".

קצב דבק בעמדת המשרד: "בשלב הזה עמדתנו היא שאין מקום להקצות מסלולים ייעודיים לענפים ספציפיים. מהדיון שהיה פה במרץ בשנה שעברה, עמדת משרדי האוצר והחקלאות הייתה שאין להקצות תקציב לפיצוי".

אלא שאת עמדת משרד החקלאות לא הציגו אנשי המקצוע במשרד, אלא המשנה למנכ"לית אירנה אטינגר, שלדבריה בדיון עם האוצר הוחלט לא לפצות את ענף הבטטה, ושאין באפשרות משרד החקלאות לפצות אותם בעצמו, שכן משרד האוצר לא העמיד תקציב לעניין.

"במשך שנה המנכ"לית לא נתנה לאנשי המקצוע להגיד מה הם חושבים", אמר בוועדה ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי). "השר והמנכ"ל לא נתנו להם לומר מה הם חושבים, ופעלו בניגוד לעמדת הדרג המקצועי במשרד".

דוד התייחס גם הוא להדרת גורמי המקצוע והתעלמות האוצר מעמדתם. "אנחנו עומדים על כך שנקבל את מה שמגיע לנו, כדי שנוכל להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים עבור הציבור בישראל. לא ייתכן שעמדת גורמי מקצוע לא תישמע. איך מקבלים החלטות בניגוד לאנשי המקצוע?"

לדבריו, כבר עכשיו יש ירידה של 20% בגידולים. "המשמעות היא שאנשים אחראים לא יסכימו לסכן עוד מעבר למה שיש להם, וייאלצו לצמצם את שטחי הגידול. זה יבוא גם על חשבון הציבור, כי המחירים יעלו, ואסור לנו לתת לזה לקרות. מה שהיום הוא כסף קטן כפיצוי, מחר הוא כסף גדול על המדף. זה לא הגיוני.

"אנחנו אנשים שמשלמים מיליוני שקלים למס הכנסה כל חיינו. מעולם לא ביקשנו דבר מהמדינה. מדובר באנשים גאים שמבחינתם בקשת עזרה מהמדינה משולה לבקשת חסדים. עד שפעם פונים לקבלת עזרה מוצדקת, הם נתקלים בחומה. חלק מהמגדלים לא יוכלו להמשיך לגדל. יכול להיות שאותך בטטות זה לא מעניין", אמר דוד לנציג האוצר, "אבל את החברה בישראל זה מאוד מעניין".