חבריו ומדריכיו של נתנאל אהרון בן ה-15 מראשון לציון קיימו בשבוע האחרון סדרת פעילויות לזכרו במרכז הנוער בשכונה בו היה חניך ומדריך. לצד פתיחת המרכז בכל ימי השבוע, שהעניקה לבני הנוער בשכונה מקום להתמודד יחד עם האבל הכבד, נערך טורניר כדורגל משותף שהסתיים בטקס זיכרון.

אהרון, שנדקר למוות בשבוע שעבר, היה חניך במשך חמש שנים במרכז נוער ותנועה 'הביתל'ה – קן רמב"ם' של הנוער העובד והלומד ותנועת דרור-ישראל. הביתל'ה (קיצור של 'הבית למדע ועמדה') הוא מרכז פעילות שכונתי לילדים ולנוער, ובנוסף לכך פועל בתוכו קן של תנועת הנוער העובד והלומד. המרכז פעל לאורך כל השבוע והיווה מקום נוסף לילדי ונערי השכונה להתאבל על אהרון, עם דפים בהם חניכים ותושבי השכונה הוזמנו לכתוב זיכרונות ותחושות בנוגע לאהרון ולמותו הטראגי, טורניר כדורגל שנערך לזכרו, טקס זיכרון ורב-שיח בין חניכי הקן.

אהרון החל את דרכו בתנועת הנוער בקבוצת 'האריות' בכיתה ד', ועם פרוץ מגפת הקורונה בהיותו בחטיבת הביניים, הקים יחד עם חבריו את קבוצת 'האמבסות'. בכיתה ט' הצטרף אהרון לקורס לקראת הדרכה, ובשנת הלימודים הנוכחית היה תלמיד בכיתה י' בתיכון 'רביבים' וחניך בביתל'ה.

נתנאל אהרון בן ה-15, שנרצח בראשון לציון (צילום: אלבום פרטי)

"לאהובי הקטן, צר לי וכואב לי הלב שאתה כבר לא איתנו", כתבה אסתר, מדריכה בביתל'ה. "עכשיו אני מבינה כמה השם שלך נ-ת-נ-א-ל הוא משמעותי. נתן האל ולקח האל. אני בטוחה ב-200% שאתה בידיים טובות". חניך אחר חלק סיפור בו אהרון עזר לו בקייטנה בביתל'ה: "אתה אמרת לי שלום כי ראית שאני חדש. חשוב שתדע היית חלק גדול מהלב שלי".

הביתל'ה פעל במהלך השבוע במתכונת המיוחדת הזו לאור החשיבות הגדולה של המקום לאהרון ולחבריו. "אנחנו עושים את מה שעושים כי הביתל'ה היה הבית השני של נתנאל וגם של חבריו לקבוצה ולכיתה", סיפרה גל צ'יטיאת, רכזת הנוער העובד והלומד בראשון לציון, "הם היו מגיעים כל יום, נפגשים עם המדריכים ומשתתפים בפעילות".

"השבוע האחרון היה שבוע קשה מאוד עבור חבריו, החניכים שלנו. הם חיפשו מקום להפגש בו, להיות ביחד, להיזכר שיש להם אותנו ואחד את השניה, להיות עצובים ולכאוב", סיפרה צ'יטיאת על שבוע האבל שעברו יחד. "במקביל לתחושות האלו, רצינו לחשוב על דרכים בהם אפשר בעזרת המדריכים ובעזרת החברים להרים את הראש ולבחור לקום מהאבל, ולדמיין שהשכונה גם יכולה להיות מקום טוב ובטוח לגדול בו. ניסינו במהלך השבוע לשלב בין שתי התחושות: לתת מקום לאבל, וגם לסלול קריאת כיוון מסוימת למה עושים עכשיו, מה עושים כדי שיהיה כאן אחרת".

מדריכות ותושבות שכונת רמב"ם בטורניר כדורגל לזכרו של נתנאל אהרון ז"ל (צילום: הנוער העובד והלומד)

העיקרון סביבו נבנתה הפעילות הוא שיש להמשיך את שגרת הפעילות, ובמקביל לתת מקום לתחושות האבל. ואכן כלל הפעילויות שתוכננו באותו שבוע התקיימו, ומלבדן נוספו פעילויות נוספות לשכבות הגיל השונות, בהן שיתוף בתחושות או הפוגה משותפת ל-100 חניכי השכבה הבוגרת, שחלקם הכירו את אהרון וחלקם שמעו על כך. בסופו של כל ערב בשעה 20:00 התקיים מעמד הדלקת נר נשמה לזכרו של אהרון.

לשכבה הצעירה כלומר תלמידים בבית הספר היסודי העיסוק היה רחוק יותר ומותאם לגילם. הוא כלל סדנאות יצירה ועבודה בנגריה הפועלת בביתל'ה. בנוסף הועברה פעולה בנושא חברות ע" מדריכים צעירים בני גילו של אהרון. הורי השכבה הצעירה קיבלו מכתב המתאר את המקרה פירוט על הפעילות השבועית.

המדריכים הבוגרים ביקרו את משפחתו של אהרון בשבעה, ונפגשו עם מנחה מקצועי לעיבוד רגשותיהם ולסיוע בתכנון הפעילות החינוכית.

נערים משכונת רמב"ם בראשון לציון בטורניר הכדורגל לזכרו של נתנאל אהרון (צילום: הנוער העובד והלומד)

שיאו של שבוע הפעילות היה טורניר כדורגל וטקס קצר לזכרו של אהרון. בטקס דיברו החניכים שלו ולירז על השבוע האחרון: "השבוע בחרנו לקחת חלק ולהיות חברים, ולא להילחם אחד בשני. בחרנו להפוך למשפחה אחת גדולה. הגענו יום אחר יום לשבעה כדי לשבת לנחם את משפחתו. העברנו פעילות לחניכים שלנו שמדברים על חברות כדי לזכור כמה הוא היה חבר טוב. התכנסנו בביתל'ה כל ערב לעשות ערבים לזכרו".

רחל, רכזת הקן, סיפרה בטקס על השיחה האחרונה שלה עם אהרון ומה היא למדה ממנה: "בשיחה דיברנו על העתיד ועל חלומות. דבר כל כך נדיר, לחלום. ונתנאל העז לחלום. שיהיה ממנו משהו משמעותי, שעוד עשר או עשרים שנה הוא יהיה מאושר ותהיה לו הבחירה מי להיות. במותו ציווה לכם לחלום. למרות שלפעמים קשה לחלום, למרות שכל כך הרבה מבוגרים לא מאמינים. לראות את עצמכם ואת חברים שלכם בעיניים טובות ולחלום".