דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ג באייר תשפ"ה 21.05.25
20.3°תל אביב
  • 17.1°ירושלים
  • 20.3°תל אביב
  • 19.7°חיפה
  • 20.4°אשדוד
  • 19.9°באר שבע
  • 29.2°אילת
  • 24.6°טבריה
  • 18.3°צפת
  • 20.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

שופרסל תשלם 40 אלף ש״ח פיצויים לעובדות קבלן זרות שלא קיבלו שכר מלא

שתי העובדות, ממוצא אריתראי, הועסקו באמצעות חברת קבלן שפשטה רגל וברשת הקמעונאות לא דאגו שמשכורתן תשולם עם מלוא הזכויות בחוק | עורך דינן אמר ל׳דבר׳: ״הביקורת החריפה של בין הדין משקפת את הפגיעה בעובדים״ | שופרסל לא העבירה תגובה

סניף שופרסל (צילום אילוסטרציה: אורי לנץ/פלאש90)
סניף שופרסל (צילום אילוסטרציה: אורי לנץ/פלאש90)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בית הדין לעבודה קבע היום (שלישי) כי שופרסל תשלם פיצויים בסכום כולל של כ-25.5 אלף ש״ח, ועוד כ-15 אלף שקלים שכר טרחת עורכי דין לשתי עובדות אריתראיות שהועסקו בשירותה באמצעות חברת קבלן שפשטה את הרגל.

בפסק הדין הדגישו השופטים ורדה וירט-לבנה, לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר את האחריות החלה על מזמיני שירותים לוודא שהקבלנים שבשירותם מקפידים על תשלום מלוא הזכויות לעובדים.העובדות הועסקו באמצעות חברת הקבלן 'סופר שירות' שנכנסה במרץ 2019 לתהליך פירוק. במסגרת תביעת חוב, קיבלו חלק מהזכויות המגיעות להן מאת הביטוח הלאומי, אולם תבעו את יתרת הזכויות שלא שולמו להן מחברת שופרסל לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – המטיל אחריות על מזמיני שירות לוודא את תשלום זכויותיהם של עובדי קבלן המועסקים בשירותו.

בית הדין פסק לטובת העובדת האחת סכום של כ-5,300 שקלים בגין דמי חגים, קופת גמל ופיצויים ועוד 6,000 שקלים הוצאות משפט, ולשניה סכום של כ-12.6 אלף שקלים בגין דמי חגים, קופת גמל ופיצויים ועוד 1,500 שקלים הוצאות משפט. לצד זאת, הורה בית המשפט לשופרסל לשלם גם הוצאות שכר טרחת עורך דין עבור שתי התובעות על סך 7,500 שקלים כל אחת.

בין היתר, התייחס בית הדין לחובה החלה על מזמין שירות להעמיד מנגנון לבירור טענות של עובדי קבלן על פגיעה בזכויותיהם, ולידעם על קיומו ועל אופן הפניה אליו. בשופרסל טענו כי במסגרת ההתקשרות עם חברת הקבלן סופר שירות, נדרשה חברת הקבלן להעביר לעובדות דף מידע בנושא. עם זאת, בית הדין הארצי קבע כי הטלת האחריות על הקבלן ליידוע העובדים בדבר מנגנון לבירור טענות לפגיעה בזכויותיהם – אינו מקיים את דרישות החוק.

"לקבלן, ובוודאי שלקבלן המפר את זכויות העובדים, אין אינטרס ליידע את העובדים בדבר הדרך למסור תלונות למזמין השירות, ולכל הפחות קיים סיכוי שינסה להתחמק מכך", כתבו השופטים, והוסיפו כי שופרסל אף לא ערכה בקרה על מנת לוודא שהמידע אכן הועבר לעובדים. עוד ציינו כי דף המידע נכתב בעברית, ומן הראוי היה לתרגמו לשפה המובנת לעובדות או להסתייע בעובד וותיק הדובר את שפתן על מנת לוודא שהובן להן.

השופטים קבעו כי האחריות על ״חוזי הפסד״ מוטלת על מזמין השירות

בית הדין אף התייחס לטענת שופרסל כי הסתמכה על בדיקות של בודק שכר מוסמך, והבהיר כי לאור לאור היקף ההפרות הרוחביות שעלה מדו"חות בודק השכר, ואף העובדה שהדו"חות עצמם ציינו כי לא תוקנו במלואן והעובדה ששופרסל ידעה בזמן אמת על חוסר שיתוף הפועלה של הקבלן עם בודק השכר – לא יכלה להסתמך על בדיקות אלו 'בתום לב'. לכך נוספה העובדה ששופרסל הסתפקה בהצהרה מצד הקבלן כי תיקן את ההפרות, ולא דרשה ממנו אסמכתאות לכך.

לפיכך קבע בית הדין כי "שופרסל נהגה בעצימת עיניים כלפי ההפרות של סופר שירות למרות שחזרו על עצמן, וכי התנהלותה מעידה על כך שמבחינתה, דוחות בודק השכר היוו מגן ולא פלטפורמה לביקורת אמיתית ואפקטיבית בזמן אמת כלפי הקבלן" וכן כי שופרסל לא עמדה בחובותיה כמזמין שירות 'לעשות ככל שביכולה לתיקון ההפרות בידי הקבלן'.

לכך הוסיף בית הדין, כי החוזה שנחתם בין שופרסל לסופר שירות היה בגדר 'חוזה הפסד', שכו לא פורטו בו עלות השכר המינימלית לעובד והצהרה של סופר שירות בנוגע לעלויות נוספות לרבות רווח. החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה מטיל על מזמין השירות את האחריות להפרת זכויות של עובדי קבלן במקרים של חוזי הפסד, בהם התשלום לספק השירות איננו מגלם את את מלוא עלות ביצוע העבודה ושולי הרווח לחברה הקבלנית, דבר העשוי לתמרץ אותה 'לחסוך' על חשבון העובדים. התקשרות בחוזה הפסד, הבהיר בית הדין, עשויה להטיל אחריות על מזמין השירות בגין פגיעה בזכויות העובדים, גם במידה ונעזר בבודק שכר מוסמך.

גם כלפי המחוקק מתחו שופטי בית הדין ביקורת, והבהירו כי גם היום, כעשור לאחר חקיקת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, טרם הותקנו תקנות המחדדות את אופן הבדיקות הנדרשות על ידי בודקי שכר מוסמכים, וכן עוד לא תוקנו התקנות המחדדות כיצד יש לחשב את ערך שעת העבודה על מנת לבחון האם חוזה מהווה חוזה הפסד. לפיכך הורה בית הדין להעביר את העתק פסק הדין ליועצת המשפטית לממשלה, וכן ליועץ המשפטי של משרדי העבודה, הכלכלה והאוצר.

עו"ד דניאל ועקנין שייצג את העובדות מסר ל׳דבר׳ כי "פסק הדין מותח ביקורת חריפה כלפי המחוקק על אי התקנת התקנות הרלוונטיות, המביאה לפגיעה בזכויות העובדים. בפועל, רבים מההסכמים למתן שירותים הנחתמים היום במשק הינם הפסדיים וגרעוניים שכן לא מפורטים בהם עלויות השכר המינימליות והצהרת הקבלן בדבר העלויות הנוספות והרווח כנדרש, ובהתאם לעולה מפסק הדין. בנוסף לכך מעסיקים רבים נדרשו לאורך השנים האחרונות לשלם גם היטלי עובדים זרים על סך 20% מהשכר, אשר לא חושבו בחוזים והופכים אותם אף לגרעוניים יותר. בית הדין הארצי בחר במקרה זה שלא להכריע בסוגיה מורכבת זו, אולם סביר כי סוגיה זו תובא בעתיד פעם נוספת בפני בית הדין להכרעה".

משופרסל לא נמסרה תגובה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!