אסתר וניסן לויאן, שהיו אמורים להיות מפונים מחר בבוקר מביתה בשכונת נווה עופר תל-כביר לא תפונה בסוף, וזאת לאחר שחתמה על הסכם פינוי מרצון מול חברת אשטרום. מדינת ישראל סירבה להכיר בזכויות על הקרקע של המשפחה, שנשלחה לגור באזור עם קום המדינה, ולא פיצתה אותה. משפחת לויאן תקבל סכום קטן מחברת אשטרום לשכירות לתקופה מוגבלת ואין בו מענה לטווח הארוך.
אסתר לויאן, שמתגוררת במתחם מעל 45 שנה, הייתה צריכה להיות מפונה מביתה על ידי כוח משטרה מחר בבוקר (רביעי).
למרות שהמדינה מכירה בכך שמשפחת לויאן חיה בשטח במשך עשורים, כל ערכאות המשפט פסקו נגד הדרישה לפיצוי למשפחה בטענה שלא הייתה לה מעולם זכות בקרקע ועל כן סירבה לפצות אותה והשאירה אותה להיאבק לבדה מול עמידר, העמותה, ומאוחר יותר 'אשטרום'. הדרישה לאורך כל הדרך של משפחת לויאן הייתה של בית תמורת בית – אך המדינה ואשטרום סירבו לכך. פעילות חברתיות שליוו את לויאן, ציינו שהמשטרה הגיע לביתה מספר פעמים בימים האחרונים ולחצו עליה לחתום באיומים שאם תפונה, ההוצאות יהיו עליה.
ב-2010 עמידר הוציאה צו פינוי נגד המשפחה ב-2011 ותוך כדי התהליך המשפטי, עמידר החלה במכירת הזכויות לקרקע בסכומים של 11 מיליון ש״ח לעמותה קטנה. ב-2015 נדרשה המשפחה באיומים של קנסות של עד חצי מיליון שקלים, לחתום על פינוי מרצון. המשפחה חתמה אבל לטענת אסתר, זה נעשה בכפייה בלי שתבין על מה היא חותמת. בסוף אותה השנה הוחלט סופית שהמשפחה תפונה, אך גזר הדין לא התממש עד כה. ב-2021, שוב תוך כדי הליכים משפטיים ובלי ליידע את המשפחה, העמותה מכרה את הקרקע לחברת 'אשטרום' תמורת 36 מיליון שקלים, והיא זו שניהלה מו"מ מול המשפחה מאז.
המקרה של משפחת לויאן דומה למצב הזכויות של תושבי גבעת עמל, כפר שלם, ועוד מספר מקומות בפאתי תל אביב, בהם גרו במשך עשרות שנים משפחות שנשלחו לשמור על הנקודות על ידי המדינה – אך מעמדם מעולם לא הוסדר. השטח עליו גרה המשפחה, שבעברו היה חלק מהכפר הערבי תל-כביר הועבר ב-1948 לבעלות רשות הפיתוח, הגוף שאמון על נכסי נפקדים, ונוהל על ידי עמידר. משפחתו של ניסן לויאן עלתה מאיראן בסוף שנות ה-40 והגיעה למקום בהוראת הרשויות.
לאורך השנים היו מספר ניסיונות לחוקק חוק שיסדיר את מעמדן של משפחות אלה, אך כולם נתקלו בהתנגדות של משרד האוצר וראש הממשלה. הצעת החוק האחרונה להסדרת מעמדן הוגשה סביב הפינוי של תושבי גבעת עמל על ידי ח"כ משה גפני (יהדות התורה) ביוני האחרון, אך היא לא קודמה. לצד מנגנון פיצוי בערבות המדינה, החוק של גפני ביקש להכיר בשליחות של המשפחות והעוול שנעשה להן ויש לו פוטנציאל להשפיע על כל המשפחות שבמעמדן זהה, כולל משפחת לויאן – וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות בגללן הוא נתקל לסירוב באוצר.
