ההמלצות של ועדת סל הבריאות שפורסמו היום (רביעי) מסיימות מסע בן ארבעה חודשים שכלל דיונים על מאות תרופות, טיפולים ושירותים שהיו מועמדים להיכנס אל הסל. אופן הפעולה של הוועדה, שפועלת עם מסגרת תקציב מוגדרת, גוזר החלטות כואבות וחושף עימותים בין גישות שונות. התבוננות במחלוקות שעלו בדיוני הוועדה, ובתרופות ובשירותים שנותרו בסופו של דבר מחוץ למימון הציבורי, חושפת את המתחים שמרכיבים את מערכת הבריאות הציבורית בישראל.
האינטרס הציבורי מול חברות התרופות: לחברי ועדת המשנה של ועדת הסל יש תפקיד כבד, שהוא אחריות על משא ומתן מול חברות התרופה. ככל שהם מצליחים לגרום לירידת מחירים, כך יותר תרופות נכנסות לסל ומונגשות לחולים. חברת יאנסן, למשל, הורידה את מחיר הדרזלקס ממעל 200 מיליון ש"ח ל-85 מיליון במשא ומתן למשך הדיונים.
בדיונים היה ניכר מתח בין רצון להביא בשורות לחולים, לבין חוסר רצון לשלם מחירים גבוהים. כפי שחברת ועדה אחת אמרה על המשא ומתן על הדרזלקס: "אנחנו צריכים להעביר מסר, לא נוכל לגבות התנהלות החזירית. המסר שלנו לחברה הוא, בואו תתאמצו יותר". וחבר ועדה אחר הזכיר אמת בסיסית: "החברות קיימות במטרה לחלק דיוידנדים למחזיקי המניות".
תרופת דרזלקס לסרטן: אחת הדילמות שאיתן התמודדו חברי הוועדה היתה סביב תרופת הדרזלקס (Darzalex), שמצילה חיים ומוסיפה שנים רבות לחייהם של חולי סרטן מסוג מיאלומה נפוצה. אומדן העלות לשימוש בה הוא 85 מיליון שקלים. כיום התרופה ניתנת כ'קו שני', כלומר רק אחרי שהמטופל השתמש בטיפול אחר שלא הצליח. גם שנה שעברה הוגשה בקשה לקדם אותה ל'קו ראשון', על סמך ראיות שהיא טובה יותר משאר הטיפולים למחלה, אך ההצעה נדחתה.
מספר החולים שהתרופה יכולה לסייע להם רחב יחסית. באופן אירוני, המצב הזה דווקא הקשה על הכנסתה לסל. לפי אחד מחברי הוועדה, "הבעיה של התרופה הזאת היא שהיא עובדת, והחולים ממשיכים לחיות ולהשתמש בה. לכן היא עולה למדינה הרבה כסף".
חבר ועדה אחר אמר ש"על מחיר של 65 אלף ש"ח למטופל, תרופה כזאת שמעניקה חיים לחולי המחלה הייתה נכנס בקלות אם היו פחות מטופלים. 'הבעיה' היא שהחולים לא מתים וממשיכים ליטול את התרופה, וכך מספרם גדל משנה לשנה וגם העלות לסל".
גם לזמן שעבר כשהתרופה היתה מחוץ לסל יש מחיר. מאז דיוני הסל בשנה שעברה, בהם הוחלט לדחות את התרופה, מספר החולים המשתמשים בתרופה גדל, ועלות הכנסתו לסל גדלה בהתאם מ-60 מיליון ל-85 מיליון. בסופו של דבר, זה מה ששכנע את חברי הוועדה לחתום השנה על הסכם עם החברה, לפני שמספר החולים יגדל עוד יותר.
מחלות נדירות: שינוי נוסף בוועדה השנה קשור לתרופות למחלות נדירות, המכונות גם 'מחלות יתום'. במקרים רבים, סובלות תרופות למחלות נדירות מבעיה של חוסר ראיות על יעילותן, הנובעת מכך שקבוצת המשתתפים האפשריים בניסויים קטן בגלל נדירות המחלה. עקב כך, ועדות הסל נוטות שלא לאשר אותן. אך השנה, הוועדה ערכה שינוי במנגנון הדירוג שלה לטובת תרופות עם ראיות טובות אך מעטות. התרופות Lojuxta לטיפול במחלת HoFH, ממנה סובלים שלושה אנשים בישראל ועולה 400,000 ש"ח למטופל, והתרופה Efmody לטיפול בהיפרפלזיה מולדת של האדרנל, ממנה סובלים 20 בני נוער ועולה 480,000 למטופל, זכו לדרגה הזאת, ונכנסו לסל.
פונדקאות לגברים: הוועדה אישרה זכאות למימון טיפולי פונדקאות עבור גברים יחידים וזוגות הומואים שרוצים להיות הורים. בכך היא מימשה את פסיקת בג"ץ, שקבע שהזכות לפונדקאות צריכה להיות שווה גם לגברים (ולא רק לנשים או זוגות של גבר ואישה כפי שהיה עד הפסיקה). בעקבות הפסיקה תוקן החוק שאפשר את הזכאות החוקית לטיפולים, אך סוגיית המימון לא הוסדרה. פנייה שקיבלה הוועדה עוררה בדיונים הראשוניים ויכוחים על כך שהנושא אינו נמצא בסדר העדיפויות הרפואי לעומת טיפולים אחרים, ודרשו לממן את הטיפולים במסלול אחר.
בסופו של דבר, הוועדה אישרה את הטיפולים, ללא הגדרת סכום שיתווסף לסל עבורם. כלומר, קופות החולים יידרשו לשאת בעלות הטיפולים האלה, כדי לממש את הפסיקה.
מה לא נכנס
חיסון הבקסרו: החיסון מיועד לילדים כנגד מחלת המנינגוקוק שפוגעת במוח, שיכול להציל ממוות בין 10-20 ילדים בשנה. עלותו לנפש לא גבוהה במיוחד (649.35 ש"ח) אבל בגלל שחיסונים ניתנים לכלל האוכלוסייה ולא רק לחולים, העלות המצטברת של מתן חיסון היא גבוהה. במקרה של הבקסרו, מדובר על 109 מיליון ש"ח בשנה.
הוועדה ניסתה להתמודד עם העלות הגבוהה של החיסון באמצעות פריסת העלות על פני תקציבים של כמה שנים. אך הניסיון הזה לא הצליח, עקב חוסר הסכמה בין נציגי האוצר לבין נציגי משרד הבריאות על איך נכון לפרוס את עלות החיסון: נציגי האוצר, בתמיכת הוועדה הלאומית המייעצת לחיסונים, רצו להתחיל במתן החיסון לקבוצות הסיכון לתחלואה חמורה, שהם ילדים ממשפחות במצב סוציו-אקונומי נמוך, וילדים שחיים בצפיפות. נציגי משרד הבריאות התנגדו להצעה, בטענה שחלוקה זו מנוגדת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמבטיח שירותי בריאות ללא אפליה.
במשרד הבריאות הציעו לחתום עם החברה המייצרת GSK על הסכם לפרוס על שלוש שנים את עלות החיסון לכל האוכלוסייה, אך במשרד האוצר התנגדו לכך, בטענה שלא ידוע מה יהיה תקציב הרחבת סל הבריאות לשנים הבאות.
טיפול ל-ADHD במבוגרים: כיום, מבוגר שאובחן ב-ADHD כילד זכאי לטיפול תרופתי וגם להמשך הטיפול כמבוגר, אבל אדם שאובחן לראשונה כמבוגר לא זכאי לטיפול. חבר וועדה אמר שהמצב הזה יוצר "עוול כפול" עבור אותם מבוגרים: אחרי שסבלו בילדותם מהפרעת קשב וריכוז שלא אובחנה, נשללת מהם הזכאות לטיפול בה בבגרותם . למרות הכרת הוועדה בעוול, מימון הטיפול יישאר השנה מחוץ לסל.
התרופות אוזמפיק ורמבלסאס נגד סוכרת: התרופות כנגד סוכרת סוג 2 ניתנות כיום לאלפי חולים במסגרת שירותי הבריאות הנוספים (שב"נים) של קופות החולים, המכונים גם ביטוחים משלימים. הוועדה החליטה לא להכניס אותן לסל הבריאות הכללי בשל המחיר הגבוה של הנגשת התרופה בסל ל-18,000 חולים שירצו לקבל אותה לפי הערכת משרד הבריאות. חברי הוועדה העריכו שבקרוב ייכנסו לשוק תכשירים מקבילים במחיר נמוך יותר. גם Wegovy, התרופה המקבילה לאוזמפיק שמאושרת לטיפול בהשמנה, הובאה לדיוני הוועדה השנה, אך נפלה בשלב מוקדם של הדיונים אחרי שחברת Novo Nordisk הודיעה שלא תוכל לספק לישראל את כמות הסחורה הנדרשת.
