לפי תדירות שיחות הטלפון שמקבל איתמר קהא, יו"ר אגודת ידידי החינוך הממלכתי-חרדי, ההתעניינות בזרם החינוך החדש נמצאת בשיאה. רק במהלך השיחה עם 'דבר' הוא קיבל פנייה מהורים מפתח תקווה שרוצים להקים גן, ומהורים מרמת גן שרוצים להקים בית ספר.

"הקמתי את האגודה לפני ארבע שנים יחד עם טלי פרקש, כי הבנו שיש לנו צורך בגוף שמייצג הורים בחינוך הממלכתי חרדי, בדומה להנהגת ההורים הארצית", מספר קהא, תושב ירושלים, ששלושה מתוך ארבעת הבנים שלו ("הקטן בן שנתיים") לומדים בבית ספר ממלכתי חרדי בירושלים.

"כשהבכור שלי הגיע לכיתה א' שלחנו אותו למוסד חרדי רשמי אך לא מפוקח. הבנו שזה לא היה המקום בשביל הילדים שלנו", מספר קהא, "רמת הלימודים במוסד ההוא הייתה נמוכה ואני רוצה שהילדים שלי ילמדו ברמה גבוהה לימודי חול וגם לימודי קודש. בשביל שתהיה רמת לימודים כזאת, נדרשים מורים בעלי השכלה, ומפקחים שמלווים אותם ומוודאים שהם מעבירים את החומר. לצערי במוסדות החינוך הלא מפוקחים זה עובד בשיטת 'חבר מביא חבר', ובכל מקרה אין לך יכולת להגיד על זה משהו".

"רציתי שאם תהיה בעיה רגשית, לימודית או חברתית, שיהיה צוות שלם שיידע לתת מענה"

הזרם הממלכתי חרדי הוקם ב-2013 על ידי שר החינוך דאז, שי פירון. כיום לומדים בו 16,000 תלמידים ב-70 בתי ספר, שהם 5% מכלל התלמידים החרדים. לצדם פועלים 240 גני ילדים. בדצמבר האחרון פורסם חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, שעיגן לראשונה את המחויבות של רשויות מקומיות להקמת בית ספר ממלכתי חרדי, עקב דרישה של קבוצת הורים או זיהוי צורך של הרשות. עד פרסום חוזר המנכ"ל, הקמת מוסד ממלכתי חרדי לוותה בהתנגדויות שאף הובילו לבית המשפט.

קהא מדגיש שהרצון במקצועיות הוא לא רק לימודי הליבה כפי שאולי חושבים בחברה החילונית. "רציתי שאם תהיה בעיה לימודית, רגשית, חברתית או כל דבר אחר לאחד הילדים שלי, שיהיה צוות שלם שידע לתת מענה. מלבד כל אלו הפיקוח הוא פיקוח לכל דבר: צמצום המקרים של פדופיליה, או כל התנהגות לא נאותה אחרת".

בחינוך הממלכתי חרדי, גם תשלומי הורים הופכים להיות זולים ושקופים יותר. "במוסד הלא מפוקח שבו למד בני שילמתי 500 שקל, ולא ידעתי לאן הכסף הולך. בממלכתי חרדי לא עוברים את ה-300 שקל, ויש פירוט של ההוצאות".

נלחמים מול העירייה, מתמודדים עם תגובות קשות מהקהילה

האגודה שמוביל קהא עוסקת בליווי וסיוע להורים להקמת מוסדות חינוך ממלכתיים חרדיים. "אנחנו מקשרים בין קבוצת ההורים למחלקת החינוך של הרשות שלהם, ומהווים להם משענת מול התגובות הרעות שמגיעות לפעמים מהקהילה". הוא מספר שאחת הדרכים לרכך את התנגדות הקהילה להקמת מוסד ממלכתי חרדי הוא להציג אותו כמקום של 'הזדמנות שנייה', אך לדבריו, "זה דימוי שקרי מיסודו".

קהא מספר שנוסף לסיוע להקמת בתי הספר, האגודה מתייחסת גם לקהילה של המוסד החינוכי. "אנחנו מארגנים אירועים למשפחות אחר הצהריים, מתוך הצורך שעלה מהשטח".

מגוון רחב של מוסדות, בלי אפליה

מוסדות החינוך בחברה החרדית מחולקים לפי 'זרמים' שמבוססים בפועל על עדות או חסידויות שונות, מה שיוצר אפליה בקבלת ילדים למוסד. בחינוך הממלכתי חרדי אין חלוקה כזאת, ומוסדות החינוך קולטים אליהם את כולם. לדברי קהא, "כך קורה מצב בו מורה אתיופית מלמדת את התלמידים האשכנזים שלה על חג הסיגד, וזה מופלא בעיניי".

הוא מספר שיש מגוון רחב בין המוסדות. "אופיו של המוסד קשור לצרכים של הקהילה. יש מוסדות עם אופי 'סגור' יותר, יש כאלו עם אידאולוגיה חינוכית כמו מונטיסורי, ויש כאלו שלומדים בהם לא רק חרדים".

"ללמוד בממלכתי זו לא הבחירה של כולם, וזה בסדר"

הוא לא חושב שכל הילדים בחברה החרדית צריכים ללמוד בחינוך הממלכתי חרדי. "כמו שבחברה החילונית יש בית ספר ממלכתי ויש בית ספר דמוקרטי, כך צריך להיות בחברה החרדית. ללמוד בממלכתי זו לא הבחירה של כולם, וזה בסדר".

"אני מאמין ב'עתיד התורה דרך עולם המעשה'", אומר קהא, "כלומר, שדור העתיד שלנו יהיו אנשים אמוניים שיודעים גם לפעול בעולם התעסוקה".