דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
26.9°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 26.9°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.2°אשדוד
  • 27.4°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.9°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 27.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
האגף לדמוקרטיה תעשייתית

"העשור הבא צריך להיות בסימן הדמוקרטיה בשיתוף עובדים"

מה הקשר בין דמוקרטיה תעשייתית לדמוקרטיה בחברה הישראלית? מדוע חשוב לשתף עובדים בקבלת ההחלטות במקום העבודה? ראיון עם ד"ר אסף בונדי, חוקר באוניברסיטת חיפה וראש תחום יחסי עבודה בפורום ארלוזורוב

ד"ר אסף בונדי, חוקר באוניברסיטת חיפה וראש תחום יחסי עבודה בפורום ארלוזורוב
ד"ר אסף בונדי, חוקר באוניברסיטת חיפה וראש תחום יחסי עבודה בפורום ארלוזורוב. "ככל שהמעמד של שיתוף עובדים בחברה גדל, כך גם הדמוקרטיה בחברה בכלל"
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

מה המשמעות של דמוקרטיה במקום העבודה? לדברי ד"ר אסף בונדי, חוקר באוניברסיטת חיפה וראש תחום יחסי עבודה בפורום ארלוזורוב, קשה להפריד בין שיתוף עובדים לדמוקרטיה. "אם אנחנו מקבלים את החשיבות שדמוקרטיה מכילה שילוב סינרגטי בין חירות לשוויון, אז גם דמוקרטיה במקום העבודה או שיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות או ניהול זה חשוב", אומר בונדי. "זה חשוב קודם כל כדי שלא נאלץ עובדים לוותר על הזכויות הכי משמעותיות שלנו. במשך רוב שעות הערות שלנו אנחנו מבלים בעבודה.

לדבריו, ראוי לקדם את האופי הדמוקרטי של מקום העבודה. "אפשר לעשות את זה בכל מיני דרכים, אבל התפיסה ישנה כמו תפיסת הדמוקרטיה. רואים כבר במאות ה-18 וה-19 מאבקי עובדים על הרחבת מקומם של העובדים בעיצוב מקום העבודה ותהליכי קבלת ההחלטות".

על מה הם נאבקו?
"על תנאי ההעסקה, אבל גם על ביטחון בעבודה, על ביטחון תעסוקתי, על עזרה הדדית ועל המטרות של מקום העבודה. ארגוני עובדים היו הכלי המרכזי שהוביל דמוקרטיה תעשייתית, וגם היום הם הקטר של שיתוף עובדים בתהליכי קבלת ההחלטות, בין השאר כי יש להם את מקור הכוח הגדול ביותר: הקולקטיביות וזכות השביתה.

"ארגוני עובדים מקדמים את תהליכי קבלת ההחלטות, כמו כמה זמן עובדים ומה מקבלים בתמורה לעבודה, מהי מדיניות התעסוקה, אם מותר או אסור להפלות, איך מקדמים או מפטרים עובדים. כל הכותרות האלה הם מתוך הסכמים קיבוציים בני 150-100 שנה.

"היתרון הוא הרחבת תהליכים ממקום העבודה לקבוצה מקצועית. ארגוני העובדים של עובדים סוציאליים, אחיות, מורים – מרחיבים את קבלת ההחלטות לא רק ברמה התעסוקתית, אלא לכל שוק העבודה".

איך מתבטאת דמוקרטיה במקום העבודה?
"לצד המוסדות המסורתיים (המשא ומתן הקיבוצי), נוצרו ב-100 השנים האחרונות מוסדות נוספים. מאחר שהקפיטליזם מתבסס על כמה מוסדות שנותנים כוח לבעלי ההון, ארגוני העובדים הבינו שצריך לשכלל את המוסדות הקיימים לצד ההסכם הקיבוצי. במקביל, המדינה והמעסיקים הבינו שכדי לשכך את עוצמתו של המאבק המעמדי ולהרגיע את הקונפליקט בין העובדים למעבידים, מלבד הקונפליקט של משא ומתן, צריך למצוא עוד נתיבים להשמעת קולם במקום העבודה ולהבאת תרומתם לעיצוב מקום העבודה באופן שתומך בקיימות שלו".

בונדי נותן לדוגמה את מועצות הייצור. "מועצות הייצור משתפות את העובדים בתהליך שיפור הפריון במקום העבודה, בין השאר דרך הרווח והקיימות שלו, ועל הדרך מייצרים גם רווח לעובדים. אם נשפר ביחד את הרווחיות של מקום העבודה, העובדים ירוויחו והמעסיק ירוויח, אז בוא נשב ונחליט את זה ביחד. מצד אחד, מוכוונות משותפת לצמיחת מקום העבודה, ומהצד השני, נתיב לשיפור התגמול לעובדים בתמורה להעלאת המאמץ שלהם".

איך מתגברים על הקונפליקט בין המעסיקים לעובדים?
"הנתיב של המשא ומתן המסורתי הוא נתיב של עימות כי רבים על המשאבים. הנתיבים הנוספים ביקשו לייצר מסלולים יותר קואופרטיביים, של שותפות ופחות קונפליקט. במדינות רבות, בשוקי עבודה רבים, היחסים בין עובדים למעסיקים הם הרבה פחות קונפליקטואליים ממה שאנחנו מכירים.

עובדים מפגינים באוניברסיטה הפתוחה, יוני 2022. בונדי: "ישראל נמצאת במקום לא טוב ברמת מיסוד של שיתוף עובדים" (צילום: ועד העובדים)
עובדים מפגינים באוניברסיטה הפתוחה, יוני 2022. בונדי: "ישראל נמצאת במקום לא טוב ברמת מיסוד של שיתוף עובדים" (צילום: ועד העובדים)

"הם משתפים פעולה כדי לעצב את שוק העבודה והכלכלה בצורה אינקלוסיבית יותר. ב-100 השנים האחרונות הם הבינו שאפשר לשתף פעולה ולהוביל שינוי פוליטי. המודל הגרמני והמודל השבדי מבוססים על שותפות. האסטרטגיה היא של שותפות חברתית, זה המונח המקצועי במרבית מדינות אירופה. המודל של להתנגש כל הזמן אחד בשני זה מודל אמריקאי שההצלחה שלו מוגבלת".

איך הגברת הדמוקרטיה במקום העבודה מסייעת לעובדים?
"קבלת ההדרגתיות של השינוי והצורך לשנות יחד יוצרים מוסדות שמחזקים את הקול של העובדים, את הייצוג של האינטרסים שלהם בתוך המנגנון הפרטי של התאגיד. לא רק כחלק ממאבק על תנאי עבודה אלא כחלק משיתוף פעולה למען ההצלחה של העוגה והגדלתה. זה נקרא צמיחה מכלילה.

"באמצעות הגדלת פריון העבודה העוגה גדלה, ומקום העבודה מרוויח יותר. עכשיו צריך לדאוג לכך שגם העובדים מרוויחים יותר, אז יושבים ביחד ומגדירים את הכללים שמגדילים את הבסיס ומרוויחים עוד. זה במקביל לכך שרבים על שכר היסוד במקום אחר במשא ומתן הקיבוצי.

"באירופה יש מוסד דומה שנקרא מועצת עבודה, שנפרדת מהייצוג של האיגוד המקצועי ומבוססת על פיתוח שיתופי פעולה ברמת התאגיד כדי לקדם את התאגיד תוך הכללה של הצרכים והאינטרסים של העובדים. בגרמניה לעובדים קיימת הזכות להתייעץ, לקבל מידע כמעט על כל דבר שקורה במקום העבודה, ולפעמים גם זכות וטו, למשל על פיטורים. זה מאפשר לעובדים ולמעסיקים לפעול יחד מעבר למאבק המתמשך על חלוקת המשאבים. נציגות עובדים בדירקטוריון זה אותו דבר. הבנה שצריך לשתף פעולה למען הצלחת מקום העבודה והבנה שהעובדים הם בעלי עניין בתאגיד, הם לא רק משאבי אנוש. זה לא רק שבעלי מניות הם בעלי עניין. זאת תפיסה שמביאה בחשבון את העובדים".

מהי החשיבות של ייצוג עובדים במועצות מנהלים?
"ייצוג עובדים במועצת מנהלים מאפשר לעובדים ידע על הכיוון שהתאגיד הולך אליו. לעובדים יש אינטרס שמקום העבודה שלהם יישמר. זה לא רק מאפשר לעובדים לדאוג למקום העבודה שלהם, אלא עושה קואופטציה לעובדים. הם בעלי עניין וזה משמעותי. במדינות אירופיות רבות החוק מגדיר שלעובדים יש זכות למקום במועצת המנהלים. יש מקומות שאפילו שליש ומעלה.

"בישראל זה יותר מצומצם, והיקף החובה הרבה יותר קטן, רק בחברות ממשלתיות. יש מוסד נוסף בישראל של שיתוף עובדים: ועדות בטיחות. יש מקומות שחל עליהם חוק בטיחות, שבהם המעסיק מחויב להקים ועדת בטיחות פריטטית במשקל שווה לכל צד. זה מאפשר לעובדים מקום משמעותי לקדם את הבטיחות במקום העבודה. זה הולך ונעלם, כמו המוסדות האחרים. גם הדירקטורים. יש חובה רק בחברות ממשלתיות, שהולכות ונעלמות".

דבר חשוב נוסף אליו שבונדי מתייחס אליו הוא המיסוד של שיתוף העובדים. "כדי ששיתוף עובדים יהיה משמעותי וישמור עליהם, צריך מיסוד. המיסוד של מועצות מנהלים בחברות ממשלתיות הוא חזק, אבל הוא נורא מצומצם בהשוואה למדינות מפותחות".

מה מצבה של ישראל ביחס לשיתוף עובדים?
"ישראל נמצאת במקום לא טוב ברמת מיסוד של שיתוף עובדים. יש לנו בעיקר את ארגון העובדים. השאר בשוליים. מועצות ייצור נמצאות רק בשירות המדינה. מועצות בטיחות יש רק בתעשייה המסורתית, וגם ארגוני עובדים מקיפים רבע משוק העבודה.

"המצב של הדמוקרטיה התעשייתית בישראל קשה. הכניסה של תומר רזניק לתפקיד יו"ר האגף לדמוקרטיה תעשייתית היא משב רוח מרענן. אם העשור הקודם היה העשור של ההתאגדות, העשור הבא צריך להיות העשור של הדמוקרטיה בשיתוף עובדים, בתקווה שההתרחבות הזו תשפיע על שוק העבודה בכלל. מחקרים מראים שככל שהמעמד של שיתוף עובדים בחברה גדל, כך גם הדמוקרטיה בחברה בכלל".

בונדי אופטימי יחסית. "יכולנו באותה מידה להפנות את המבט, לחכות שתהיה חברה ממשלתית אחת שיש בה דירקטור נציג עובדים, ולהגיד שלום לאגף הזה. יש אנשים שזה חשוב להם, והם משקיעים מאמצים לרתום מאחוריהם את מקומות העבודה שזה קיים בהם ואת המנגנון של ארגון העובדים שבלעדיו אין שיתוף עובדים. כשהשינוי לא נתמך על ידי ארגון העובדים הוא נכשל. יחימוביץ', חנין ועוד רצו לקדם חובה למינוי עובדים במועצת מנהלים במקומות עבודה פרטיים. הצליח להם? לא. כשארגון עובדים ישים את זה על השולחן בעסקת החבילה זה יקרה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!