ניגוד אינטרסים בין העובדים להנהלה קיים בכל חברה באופן מובנה ובלתי ניתן לשינוי. כך לפחות מקובל לחשוב. אבל העשור האחרון מוכיח אחרת. יותר ויותר תופעות חדשות בעולם העבודה מוכיחות ששיתוף פעולה בין עובדים להנהלה יכול לחזק את החברה ורווחיה, בד בבד עם חיזוק המחויבות של העובד למקום עבודתו.

מחקר בקרב חברות ישראליות וגרמניות, שביצע ב-2016 מרכז מקרו לכלכלה מדינית בראשות ד"ר רובי נתנזון, מצא ששיתוף עובדים בתהליכי קבלת החלטות מייצר רווחיות גבוהה יותר, עלייה בפריון העבודה ושיפור האווירה במקום העבודה. כשעובדים מעורבים בקבלת החלטות, הם לוקחים אחריות על הצלחתן ופועלים לשיפור מתוך זיקה ארגונית חזקה ובהלימה עם חזון הארגון וערכיו.

חוק החברות הממשלתיות שנחקק ב-1975 קובע לעובדים זכות ייצוג של שני נציגים בדירקטוריונים. התקנות לא יושמו במרבית החברות עד לשנים האחרונות. כיום במרבית החברות המרכזיות במשק יש בדירקטוריון ייצוג לעובדים.

תפקיד הדירקטוריון הוא לייצג את האינטרסים השונים והרבים של המשקיעים, הבעלים, העובדים ונציגי הציבור.

אם כך, מדוע שבדירקטוריון של חברות, בין אם הן ממשלתיות ובין אם הן עסקיות, לא תהיה נציגות גם לעובדים? הם הרי רוצים בטובת החברה יותר מכולם. זה מקור פרנסתם ועתידם התעסוקתי, ובעיקר, הם מכירים את החברה לאורכה ולרוחבה. הם נחשפים לכל בעיה או מעקש בשטח באופן שוטף. יתרה מכך, המציאות התחרותית מצריכה ריכוז משאבים כדי לצלוח משברים כמו מגפת הקורונה או שיפור מוצרים והורדת עלויות.

שיתוף עובדים כזה יגרום בטווח הארוך לשיח מקדם ומשתף לפני קבלת ההחלטות, ויתרום להנהלה ולוועד, ובעיקר לחברה, ידע חיוני לקבלת ההחלטות הנכונות ביותר. הוא גם יביא פרספקטיבה רחבה יותר לעובדים ונציגות העובדים. במקום לטפל רק בקונפליקטים, יהיה שיח מקדם ומשתף לפני ההחלטות. שיתוף עובדים בדירקטוריון תורם להנהלת החברה כמו גם לוועד העובדים ולעובדים עצמם.

"תפקיד העובדים בדירקטוריון: לגונן, להאניש את העובדים, להזכיר את מצבם"

ארז לניאדו מנהל את קשרי הלקוחות של מכון התקנים. הוא אחראי על יחידת השיווק והמכירות ועל שירות הלקוחות בחברה. נוסף על כך, הוא מכהן כנציג העובדים בדירקטוריון כבר יותר מארבע שנים.

"מעורבות של עובדים היא אבן דרך חשובה בהצלחה של מקום העבודה", אומר לניאדו. "נציגי העובדים נחשפים בדירקטוריון להתנהלות הפיננסית של החברה, לאסטרטגיה הרחבה של החברה ולתוכניות עתידיות, וזו פרספקטיבה חשובה וחיונית עבורם. זה גם יכול לאפשר להם להכניס את הזווית של רווחת העובדים".

ארז לניאדו. "נציג העובדים יכול להעביר מסרים והחלטות מתוך הדירקטוריון לעובדים ולתווך את כוונות ההנהלה"

לדברי לניאדו, שותפות כזו בדירקטוריון יכולה ליצור שקט תעשייתי שעשוי להיות מועיל לעובדים ולהנהלה. "לעובדים כמובן זה נותן ביטחון שיש נציג מטעמם שחשוף להתנהלות של הנהלת הארגון וחשוף לתוכניות, לתקציבים להשקעות ועוד. מצד ההנהלה, נציג העובדים יכול להעביר מסרים והחלטות מתוך הדירקטוריון לעובדים ולתווך את כוונות ההנהלה.

"לתפיסתי, האינטרסים של העובדים וההנהלה לאו דווקא תמיד מנוגדים. צריכים להתגמש וללמוד לעבוד ביחד למען מטרה משותפת שהיא הצלחת הארגון על ידי שיתוף פעולה מלא להנעת תהליכים. הדירקטוריון של מכון התקנים הישראלי, שאני מכהן בו כנציג מטעם העובדים, קצת שונה במהותו ואופיו מכלל החברות הממשלתיות. במכון התקנים האתגרים בסוגיית הרכב הדירקטוריון הם גדולים. זה מוסד ציבורי. רוב הייצוגים בדירקטוריון מקבלים בעצמם שירותים ממכון התקנים.

"נוסף על כך, יש ניגודי אינטרסים בהרכב הדירקטוריון. יושבים תעשיינים מצד אחד, ויבואנים מצד שני. במצב כזה, עוד יותר חשובה הנוכחות של נציג העובדים, מכיוון שייחודיותו בכך שהוא חי את חיי היום-יום של החברה. הוא מגיע מבפנים. הצלחתה – הצלחתו".

מהם האתגרים שאתה מסמן להמשך פיתוחה של נציגות העובדים בדירקטוריון?
"בארץ לא נהוג שחברה פרטית תצמיח דירקטור מטעם העובדים, וזו נורמה שכדאי לשבור אותה. יש גם סוגיה מספרית. לדוגמה, כיום אני הנציג היחיד מטעם העובדים בדירקטוריון, ואני חושב שצריכים להיות נציגים נוספים. נוסף על כך, נציגות עובדים בדירקטוריון יכולה להיות סמלית ויכולה להיות ממשית. חשוב לשאוף להשתתפות איכותית, ואני שם את העניין הזה גם על נציג העובדים עצמו וגם על ההנהלה. למשל, כשאין שיתוף פעולה בין ועד עובדים להנהלה, נציג העובדים בדירקטוריון נמצא בתווך, וזה יכול להוריד את הערך הממשי שלו בקבלת ההחלטות.

"גם בעת משבר יש משמעות לנציגות עובדים בדירקטוריון. לגונן, להאניש את העובדים, להזכיר את מצבם. הרבה פעמים כשצריך לטפל במצב מסוים בחברה, העובדים הם הראשונים להיפגע. לדירקטורים שחיצוניים לחברה אין בהכרח מעורבות גדולה במה שקורה, בתמונה הגדולה וברזולוציות הכי נמוכות. לי יש תפקיד חשוב בלשקף מה ההשלכה של החלטה כזו או אחרת על העובדים, מה קורה לעובדים בתוך המשבר, כמו לדוגמה בקורונה או ברפורמות של החברה".

"לא תהיה התנהלות פיננסית מיטבית בלי נוכחות של העובדים בדירקטוריון"

יצחק בסלאו עובד בבזק כבר 34 שנים, ומכהן כיום כיו"ר ארגון העובדים. "בזק היא חברה עסקית", הוא מסביר. "היא עברה כמה וכמה שינויים במעמד הרגולטורי שלה. ב-1984 כל עובדי בזק היו במעמד של עובדי מדינה, ואז החברה קיבלה מעמד של חברה ממשלתית בפיקוח רגולטורי. הרגולטור המרכזי היה משרד התקשורת, נוסף על משרדי הביטחון והאוצר. ב-2006 בזק הופרטה והיה לה גרעין שליטה. כיום הרוכשים בבזק מנהלים משא ומתן עם משרד התקשורת. בזק לראשונה יכולה למצוא את עצמה ללא מחזיק גרעין שליטה. אלה שינויים מרחיקי לכת שקרו לאורך השנים והשפיעו ועודם משפיעים על העובדים".

יצחק בסלאו. "אנחנו תמיד נמצאים עם אצבע על הדופק כלפי הביצועים של החברה"

יש לך דוגמה לשינוי כזה שבו נוכחות נציג מטעם העובדים בדירקטוריון השפיעה?
"כשנכנסו הרוכשים הנוכחיים, הם הביאו בחשבון שהם לא יקבלו רווחים במיידי. מדובר בפרויקט של הכנסת הסיבים האופטיים, שיסתיים רק ב-2026. בשנה שעברה, לאחר למעלה משלוש שנים, לראשונה עלה הנושא של הדיבידנד, ואושר לחלק. נציג העובדים בדירקטוריון הביע את עמדתו והתנגד לחלוקה מרבית, והובא בחשבון אינטרס העובדים. בסופו של דבר, הוחלט שהחלוקה תהיה של עד 50% מהרווחים, ולא יותר. אין לי ספק שהמעורבות והנוכחות שלו השפיעה".

מה הערך של נציגות העובדים ביחס לארגון העובדים?
"הנוכחות שלנו כעובדים בדירקטוריון מאפשרת לנו להשתתף בפיתוח האסטרטגיה מעת לעת. אנחנו תמיד נמצאים עם אצבע על הדופק כלפי הביצועים של החברה. הנציג של העובדים בדירקטוריון משמש לנו זרוע נוספת שמקשרת בין ההנהלה לעובדים. מי שבוחר את נציג העובדים בדירקטוריון הוא העובדים. הם רואים בו נציג האינטרסים שלהם, מי ששומר עליהם. הנציג נמצא בקשר שוטף איתי כיו"ר הוועד. הוא נותן סקירה כללית לגבי פעילות הדירקטוריון. כשאנחנו עושים כנסים מרכזיים, כמו מועצת העובדים, הנציג משתתף, מספר, מעדכן. יש לו כמובן הגבלות לפי תקנות הדירקטוריון.

"כיום בזק היא חברה עסקית לכל דבר. מה שהכי חשוב לי הוא ההתנהלות הפיננסית של החברה, הצמיחה שלה. צמיחה שלה היא צמיחה של העובדים בה. אני לא רואה מצב שבו תהיה התנהלות פיננסית מיטבית בלי נוכחות של העובדים בדירקטוריון, שמכירים את החברה, מבינים את פוטנציאל ההתייעלות, את הכשלים וכו'. נציג העובדים בדירקטוריון הוא נקודה דרמטית בשיתוף העובדים בהחלטות שקשורות בחברה. אני רוצה לדעת שהשיקולים בקבלת ההחלטות הם אך ורק לטובת התפתחות החברה ותו לא.

"הכרתם של החברה, הרוכשים וההנהלה בצורך לקיים שותפות עם העובדים היא הצלחה גדולה בעיני כיו"ר ועד עובדי בזק. זה חלק ממה שהופך את החברה למיטיבה עבור עובדיה".

רוח חדשה של שיתוף עובדים

גם חיים זהבי, מנהל המחלקה לנציגות עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית, רואה ערך גדול בנציגות העובדים בדירקטוריון. לדבריו, באירופה כיום זהו כלי מרכזי לשיתוף העובדים. בגרמניה, למשל, נציגות העובדים בדירקטוריון מהווה בין 40% ל-50%.

חיים זהבי, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות ונציג ציבור בדימוס. "נציגי העובדים הם האינטרסנטים הכי גדולים להצלחת החברה" (צילום: ניצן צבי כהן)

"כיום זה כבר מוכח שנציגי העובדים הם האינטרסנטים הכי גדולים להצלחת החברה", הוא אומר. "אין להם תקופה קצובה, הם מעוניינים להמשיך לעבוד בחברה ומכירים את השטח. בישראל זה עוד לא הופנם אצל מרבית המעסיקים והדרך עוד ארוכה. אנחנו רואים שלאחרונה הרבה ועדי עובדים מעלים את נושא נציגות העובדים בדירקטוריון כאחד מהנושאים הליבתיים במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי. זו רוח חדשה שמפעמת, ואני מאמין שהיא תגבר. אנחנו ערוכים לתת פתרונות לכל מקום עבודה הנושא הזה".