"מועצת ייצור היא גוף פריטטי שמשותף לעובדים ולהנהלה, שמטרתו העלאת פריון העבודה, ופועל מכוח הסכמים בין ההסתדרות והמעסיקים", מסביר משה קרסנטי, יו"ר המחלקה למועצות ייצור באגף לדמוקרטיה תעשייתית.

איך נעשית העלאת הפריון, מה זה שכר עידוד?
"העלאת הפריון נעשית באמצעות הפעלת שיטות תגמול, שיטות שכר עידוד, שהן תוספת שכר שמשולמת לעובד נוסף על השכר הרגיל בתמורה להעלאת הפריון והשגת היעדים מעל הנורמות שנקבעו. אם אנחנו רוצים להביא להתייעלות בעבודה, אנחנו מפעילים שיטות תגמול, קובעים מדדים שבעזרתם העובדים משיגים את היעדים. קובעים מטרות, ומהן גוזרים מדדים. מה חשוב לנו ולמה העובדים נדרשים. אם הם עומדים ביעדים וברמת השירות הנדרשת, ברמת הפריון הנדרשת, הם מקבלים תגמול באופן יחסי לרמת ההישגיות שלהם".

האם שיטות התגמול הן קבוצתיות או אישיות?
"בעיקרון שיטות התגמול יכולות להיות קבוצתיות. הן ברובן קבוצתיות. יש מצב של שיטות אישיות, שבהן כל אחד נבחן לפי ההישגיות שלו".

מה האחריות של המחלקה שלכם?
"המחלקה שלנו, שנקראת המחלקה למועצות ייצור, מפעילה מועצות ייצור בכמה סקטורים, גם במשרדי ממשלה שבהם יש 40 אלף עובדים שמכוסים בכ-2,000 שיטות תגמול. יש אזרחים עובדי צה"ל, ששם יש שיטות תגמול לקבוצות, וכמובן מי שמקבל את התגמול זה האזרחים. ויש מפעלי תעשייה, מפעלים שיש בהם מועצת ייצור. יש כאלה שאין בהם, אבל הם מערבים אותנו. בכל מקרה, אם יש חילוקי דעות בנוגע לשיטות או עדכון שיטות, הם מערבים אותנו".

משה קרסנטי. "חלק הארי של העבודה שלנו הוא משרדי הממשלה" (צילום: אלבום פרטי)

מהי העבודה שלכם במשרדים הממשלתיים?
"חלק הארי של העבודה שלנו הוא משרדי הממשלה. שם יש ועדה עליונה פריטטית עם שני יושבי ראש, אחד מטעם ההסתדרות ואחד מטעם המדינה, שהוא המשנה לממונה על השכר. אני מרכז את הוועדה מטעם ההסתדרות ויש מרכז מטעם האוצר. אנחנו מכינים את הנושאים לדיון, אחראים על סדר היום של הוועדה המרכזית למועצות ייצור.

"הוועדה מפקחת על כל שכר העידוד בכל משרדי הממשלה, על ההפעלה הנכונה, שהשיטות יהיו אפקטיביות ובסמכותה להכליל עוד יחידות חדשות בשכר עידוד. מטרתה להביא להעלאת פריון העבודה והעלאת רמת השירות, השגת יעדים של אותם משרדים. מי שמכין את השיטות ומאשר אותן באופן מקצועי זה ועדת ההיגוי המקצועית. לכל משרד יש ועדת היגוי משרדית שמורכבת ממהנדסים מומחים בתחום הנדסה וניהול, שהם הגוף שמאשר את שיטות התגמול מבחינה מקצועית. ברגע שהשיטה הזאת מאושרת מקצועית היא עוברת לאישור מועצת הייצור".

אתה יכול לתת דוגמה לשיטת תגמול?
"ביחידת משאבי אנוש במשרד הכלכלה השיטה מורכבת מארבעה מדדים. מדד כמותי אחד מבטא את נפח הפעילות ומשקלו 70%. במדד הזה מסתכלים על מספר הפעולות שבוצעו. לדוגמה, מספר עובדים שנקלטו, כמה עדכונים של פרטי סטטוס נעשו, מספר עובדים שעבודתם הופסקה, מספר עובדים שפרשו, כמה מועמדים למכרזים. כמה פעולות כאלה בוצעו על ידי אותה היחידה, זה מבטא את עומס העבודה. בחודש שמספר יחידות התפוקה האלה היה גדול ביחס לשעות הנוכחות של העובדים, ברור שהיעילות שלהם תהיה גדולה יותר.

"המדד השני, שמשקלו 20%, בוחן את העמידה בתוכנית העבודה. יש תוכנית עבודה ליחידה שמורכבת ממשימות שהעובדים נדרשים לבצע, ובסוף כל רבעון נבחן ביצוע המשימות מול תכנון. המדד השלישי, משקלו 10%, והוא בוחן את אחוז העמידה בהערכת עובדים. כל משרד נדרש לעשות הערכת עובדים, לתת ציוני הערכה לתפקוד שלו מכל מיני זוויות. מי שאחראי על ביצוע ההערכה זה משאבי אנוש. יש מדד נוסף שהוא מדד איכות שבוחן ברמה של עמידה במשכי שירות, אחוז מכרזים פומביים שעמדו ביעד משך זמן לבדיקת תנאי סף. עוד גורם שנבחן במדד הזה הוא אחוז העובדים שעברו מבחן התאמה. הדבר האחרון שנבחן זה העברה במועד של שעות נוכחות לשכר עידוד".

איך מחשבים את הפרמיה?
"כעבור תקופת חישוב רואים את ההישגיות של כל מדד, מה רמת ההישגיות מול אותם יעדים שנקבעו. זה אומר שאם דיברנו על אותו מדד כמותי, רואים כמה פעולות בוצעו יחסית לשעות המושקעות ולכמות המקובלת, יש נוסחאות שמבטאות את ההישגיות. אותו דבר עם עמידה בתוכנית העבודה, רואים באיזה אחוז עמדו בתוכנית, וקובעים לדוגמה כדי להגיע להישגיות מקסימלית שהוא צריך להיות ב-90% עמידה ואז הוא יקבל פרמיה מקסימלית.

"אם ההישגיות הייתה מקסימלית, העובדים יקבלו מקסימום פרמיה. במקרה הזה, 25% בשעות לתשלום זה כל עובד מקבל 25% משעות הנוכחות באותו חודש. אם אני רוצה לתרגם במונחים של כסף, כל עובד לפי תעריף השעה שלו. הממוצע של פרמיה בשירות המדינה הוא 1,400 שקלים".