הממשלה החדשה הכריזה שתהיה הממשלה של כלל הציבור בישראל. אנחנו, האזרחיות, מאמינות למנהיגינו שהם רוצים את הטוב ביותר עבורנו. שרגע לפני שהם מקבלים החלטות הרות גורל על אורחות חיינו, הם מיצו את הדיונים, ערכו מחקרי עומק, התוועדו עם אנשי מקצוע כדי לחוקק חוקים שנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו.
אולם מהצצה לתיקון לחוק מקצועות הבריאות מלמדת שלא כך הדבר. על פי ההצעה, שהביאו חברי הכנסת יוסי טייב ומיכאל מלכיאלי (ש"ס) כתנאי לכניסתן של ש"ס ויהדות התורה לממשלה, יהיה ניתן בקרוב לעסוק במקצועות הבריאות על ידי מתן תעודה, ללא הכשרה מקצועית, שעות הכשרה ופיקוח של המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה). כך, בלי הסבר והתייעצות עם גורמי מקצוע, החליטו חברי הכנסת לרמוס את תורת הידע שנרכשה והתפתחה עם ניסיון והכשרה עשירה.
כ-12 אלף מרַפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת פועלות כיום בישראל. מסלול ההכשרה שלהן כולל 3 שנים וחצי אינטנסיביות, כולל לימודי רפואה (אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, נוירואנטומיה), לימודי פסיכולוגיה (התפתחות הילד, פסיכיאטריה, אבחונים) והתמחות בעיסוק האנושי.
נוסף על כך, כל בוגרת עוברת 1,000 שעות הכשרה מעשית ומבחן הסמכה של משרד הבריאות. תנאי הלימודים מאתגרים במיוחד, והשכר, אם נודה על האמת, לא מהטובים (על זה עוד נדבר בהמשך). אז מה כן מחזיק במקצוע את אלו שבחרו לעסוק בטיפול בריאותי תומך? אשת מקצוע בריאות בחרה בו כדי לעשות טוב. כדי להשקיע בחיי בני אדם. כדי לשפר את איכות חייהם ולעזור להם למצות את הפוטנציאל שלהם. כי הבחירה בשיפור חיי האדם ועזרה לאחר להתמודד עם מחלה או מגבלה, יש בה משמעות עצומה, והיא זו שנותנת את הכוח לעשות זאת יום אחרי יום, למרות תנאי שכר ירודים.
את המרַפאות בעיסוק ניתן למצוא בפגיות, גני ילדים, בתי ספר, מחלקות אשפוז ושיקום, בתי אבות, מוסדות שיקומיים בקהילה, קופות חולים, מוסדות רווחה, טיפות חלב. המרַפאות בעיסוק פוגשות אנשים שלא מצליחים להתקלח לבד לאחר אירוע מוחי. אנשים שמתקשים לתחזק את ביתם בשל דיכאון. ילדים שמתקשים לעמוד בקצב הלימודים בשל הפרעות קשב או ליקויי למידה. אנשים שאיבדו את היכולת לנגן בגלל תאונת דרכים. קצרה היריעה מלהכיל את מגוון המצבים האנושיים המורכבים שפוגשות המרַפאות בעיסוק במהלך עבודתן היומיומית. איזה אדם מעלה על דעתו שניתן לעשות את כל זה בלי הכשרה מקיפה ומפוקחת כפי שניתנת היום?
מקצועות הבריאות נדרשים להתמודד עם איום ממשי על קיומם ומהותם. איומים כאלו עלו בעבר, אולם לראשונה, האיום לובש צורה, ואף הוגש בהסכם קואליציוני חתום שבעקבותיו הונחה הצעה לתיקון חוק מקצועות הבריאות.
הטענה המרכזית מאחורי הצעת החוק היא חוסר במרַפאות בעיסוק וקלינאיות תקשורת. זה נרטיב לא מדויק שיש לתקנו. יש חוסר בנשות מקצוע במגזר הציבורי. החוסר נובע מתנאי שכר ירודים, ומחסור בתקנים שלא מאפשרים לנשות המקצוע לפרנס את עצמן. התנאים האלה גורמים להן לברוח למגזר הפרטי. הצעת התיקון לחוק תציף את המגזר הציבורי במטפלות לא מוכשרות, ותיצור מצב שבו יש טיפול מקצועי וטוב לבעלי ממון ותשאיר לאלו שהכי נזקקים לשירותנו את הטיפול הלא מקצועי.
מחובתנו לעמוד כחומה בצורה עבור הציבור נגד האיום על איכות הטיפול שכולנו פוגשים בשלב כזה או אחר של החיים.
אנחנו מבקשות מכל חברי הסיעות לא לאפשר חקיקה פוליטית על חשבון מקצועיות הטיפול. כל שינוי קטן כגדול בענף הוא בעל משמעות עצומה עבור אותם תינוקות, ילדים, מבוגרים וקשישים שעוברים את אותו תהליך טיפולי שנרקם בין אשת המקצוע למטופל.
יצאנו בימים אלה למחאה ציבורית רחבה, ונמשיך להיות בכל מקום עד שתוסר הצעת החוק ההרסנית הזו, שלא תהיה ממנה דרך חזרה.
הכותבות הן יו"ריות משותפות של החברה הישראלית לריפוי בעיסוק
