מכבי עירוני רמת גן נמצאת בעיצומה של עונה נפלאה בליגת העל לנשים בכדורסל. רק לפני שנה וחצי רמת גן זכתה באליפות שניה ברציפות, אך בשנה שעברה סבלה מעונה חלשה ולא עלתה לפלייאוף העליון. העונה חזרה מכבי רמת גן לצמרת הליגה ונמצאת כרגע במקום השלישי בטבלה.

"אנחנו לגמרי מכוונות למטרה הגדולה שהיא אליפות. אבל חושבות בצעדים קטנים, קודם פלייאוף עליון אחרי זה צריך להיכנס למקומות חצי גמר הפלייאוף. יש תחרות מאוד קשה, כל ניצחון או הפסד משנה והכל עוד יכול להשתנות", אומרת שחקנית הקבוצה צליל וטורי.

צליל וטורי, שחקנית מכבי עירוני רמת גן. "אין משהו מושלם במשחק שלי, אני כל הזמן משתפרת" (צילום: עודד קרני, באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

וטורי (24) הישראלית הבכירה של הקבוצה, הפכה העונה לאחת הישראליות הטובות בליגה עם ממוצאים נהדרים של 12.2 נקודות ו-5 ריבאונדים. "המטרה שלי היא לשמור על יציבות. זה משהו שאני ורועי לזר מאמן הקבוצה דיברנו עליו בתחילת השנה. לא עליות ולא ירידות דרסטיות. קו שממשיך לאורך כל המשחקים".

"אני אוהבת לעבוד קשה"

וטורי הצטרפה העונה לרמת גן אחרי עונה טובה במדי א.ס. רמת השרון. "רציתי לעשות קפיצת מדרגה, אני מאוד אוהבת את רועי כבן אדם וכמאמן כדורסל. רציתי לשחק תחתיו ובאמת ללכת לקבוצה ששואפת לכל התארים".

מה השתפר במשחק שלך העונה?
"הקליעה שלי השתפרה. גם עבדתי על לשפר את האחוזים, שיפרתי גם משהו בטכניקה. אין משהו מושלם במשחק שלי, אז אני כל פעם יש לי כל מיני דברים שאני מרגישה שאני צריכה לשפר. זה לא רק מקיץ לקיץ, אני עובדת גם במהלך השנה. אני אוהבת לעבוד קשה ואני מאמינה שעבודה קשה משתלמת".

מה סוד ההצלחה של הקבוצה?
"החיבור שהיה לנו מתחילת השנה. בעיקר חברתי, שלאט לאט הורגש על המגרש. החיבור הרגיש מאוד טבעי, כולן התחברו עם כולן. יש לנו הרבה פרגון בקבוצה, אחת תוותר לשנייה על הזריקה וזה מה שיפה בקבוצה הזאת, שכולן באמת חברות וזה כיף לשחק אחת בשביל השנייה".

שחקניות מכבי עירוני רמת גן. "חיבור מאוד טבעי" (צילום: באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

וטורי הגיעה לענף הכדורסל די במקרה. "הייתי בהתעמלות מכשירים עד כיתה ד', נורא אהבתי את זה, אבל אז המדריכה עזבה. לא היה בסביבה שלי חוג נוסף. היה מאמן כדורסל ששיגע אותי לבוא לחוג אצלו. הלכתי לכדורסל, התאהבתי ונשארתי בענף", היא מספרת.

וטורי גדלה בבית ספורטיבי, אביה אפרים שיחק בעבר במדי מכבי ת"א והפועל חולון. אחיה עוז משחק בליגת ב' במדי מכבי ת"א/גני תקווה ואחותה שיחקה עד כיתה י"ב. "אנחנו בית שאוהב ספורט. אבא שלי דוחף אותי קדימה, רואה משחקים שהיו, כיף לדבר עם מישהו שמבין".

"בתור ילדה אף אחד לא הכין אותי לזה"

כשחקנית צעירה היא צורפה לקבוצת הקט-סל של הבנים. למרות היותה חלק מהקבוצה, באחת הפעמים חוותה אפליה שזכורה עד היום. "הייתה לנו בליגה קבוצה דתית. עשיתי חימום עם כל הבנים כמו בכל משחק. ממש דקה לפני שמתחילים את המשחק, הם אמרו שהם לא מוכנים לשחק כי אני בת ואם אני עולה אז אין משחק. אז ישבתי כל המשחק בחוץ. זה היה לי מאוד מבאס, בתור ילדה אף אחד לא הכין אותי לזה".

"אולי אם היו מודיעים לי לפני החימום או הגעה למשחק, אז הייתי לוקחת את זה אחרת, אבל כאשר את מתחממת וכל כך רוצה לעלות לשחק, זה מבאס שעל פי זה אני לא יכולה להשתתף במשחק. אז לא הייתה מודעות כמו היום. המאמן שלי היה בשוק, הוא לא כל כך ידע מה לעשות".

צליל וטורי (משמאל) במדי מכבי עירוני רמת גן מול רמת השרון (צילום: באדיבות מנהלת ליגת העל לנשים בכדורסל)

בגיל 19 וטורי עשתה את הפריצה שלה בליגת העל במדי הפועל פתח תקווה. בסיומה של העונה נבחרה לתגלית העונה. "נתנו לי את הבמה לשחק ולהוכיח, שיחקתי הכי חופשי שאפשר. הייתי ילדה שיצאה מהבועה של גני תקווה. זאת הפעם הראשונה שהתרכזתי כל כולי בקבוצה מקצוענית בליגת העל. הייתי נורא רעבה, להצליח ולהוכיח".

בפתיחת עונת 2020/21 ספגה וטורי פציעה קשה שעצרה את ההתקדמות שלה. "זה קרה במשחק הראשון של העונה, הייתי אחרי מחצית עם 11 נק'. באמת הרגשתי מאוד טוב, הרגשתי שזאת עוד שנה שאני הולכת לעשות קפיצה משמעותית בקריירה. זה הגיע באופן לא צפוי. בתחילת המחצית השניה. תוך כדי קפיצה מישהי נכנסה מתחתי ולא יכולתי לנחות על הרגליים. נחתתי על היד והיה לי שבר מלא בהומרוס (עצם הזרוע). תקופת השיקום הייתה נורא ארוכה. הייתה בחוץ כל העונה".

"אעשה עונה טובה בארץ ואז השמים הם הגבול"

לאחר שנה בחוץ, חזרה לפרקט במדי רמת השרון והחלה לפלס מחדש את דרכה לצמרת. החזרה הייתה מאתגרת לא רק מבחינה פיזית, אלא גם מנטלית. "נורא שמחתי לחזור. עבדתי מאוד קשה כל התקופה הזאת. בהתחלה היו פחדים וחששות. אבל לאט לאט הכנסתי את עצמי לקצב. שהבנתי שהכל בסדר ואני בטוחה, הבנתי שהכל בראש כבר".

איך לדעתך אפשר לקדם את הענף?
"אני חושבת שככל שתהיה יותר חשיפה זה יראה אחרת. כיום שידור המשחקים לפעמים בשעות לא שעות. אבל לאט לאט עם השנים יש יותר משחקים משודרים. בחדשות הספורט יש יותר כתבות, אנשים יותר רואים ובזכות זה יותר מדברים על הענף".

איפה את מדמיינת את עצמך בעוד חמש שנים?
"אני אוהבת לבנות דברים בצעדים קטנים. מאמינה שאני אעשה עונה טובה בארץ ואז השמים הם הגבול, אולי לשחק באירופה. זה משהו שאני רוצה אותו מהדלת הקדמית. לתת פה עונה טובה, שתיים ולקבל הצעה כמו שצריך, לא בכל מחיר".