במהלך דיון בוועדת הכספים בתקצוב מוסדות החינוך בחברה הערבית שנערך היום (רביעי) נחשפו פערים בין המידע של חברי הכנסת לבין המידע שהראו נציגי הממשלה והשלטון המקומי.
חברי הכנסת אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל) וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין (רע"ם) שיזמו את הדיון הציגו את הפערים בתקצוב נושאים שונים במערכת החינוך הערבית, בהם בינוי כיתות לימוד, תקצוב מוסדות המוכש"ר והחטיבות העליונות. עוד הועלו קשיים רבים בשיבוץ מורים, בהעברת תקציבים שלא ישירות לבתי הספר, וקריאה לקדם תוכנית למלחמה באלימות בבתי הספר.
"תלמיד יהודי בעכו מקבל 44 אחוז יותר מתלמיד ערבי, בלוד הפער יותר גדול"
ח'טיב יאסין אמרה כי בכפרים הלא-מוכרים "התלמידים לא יכולים להגיע לבתי הספר פיזית, כי אין להם הסעות ואין דרכים ראויות, אמרו לי אימהות 'אני מעדיפה שהילד ישב בבית ויישאר בחיים, ולא שיסחף לאיזה נחל בדרך לבית הספר'".
אחמד טיבי העלה את סוגיות התקצוב הדיפרנציאלי "כיום יש פער של 5,000 ₪ בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי, מתי מתכוון משרד החינוך ליישם את התקצוב הדיפרנציאלי בחטיבה העליונה?" דוד מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך טען כי "התחייבנו לכך והתקציבים עוגנו, במהלך של 3 שנים ניישם מהלך מלא זה, כך שיוביל לצמצום פער התקציב בין המגזר הערבי ליהודי בחטיבה העליונה".
תומא-סלימאן הקשתה ושאלה: "תלמיד יהודי בעכו מקבל 44 אחוז יותר מתלמיד ערבי, בלוד הפער יותר גדול, וכך במקומות נוספים. מה מתכוון משרד החינוך כדי לסגור את הפערים האדירים במערכת החינוך הערבית?" עוד עלו בדיון שיטת שיבוץ המורים בבתי-הספר הערביים ונושא האלימות בבתי-הספר והאיומים על חיי הצוות המחנך והתלמידים.
משה טור-פז (יש עתיד) העלה את סוגיית התקצוב של בתי-הספר במזרח ירושלים והתייחס גם לנושא המעמד של החינוך הערבי במשרד החינוך. "יש 3 תת מגזרים, אך המגזר הערבי מנוהל ברמת אגף, שהמנגנון המטפל הוא בדרגה נמוכה יותר, כך גם בעלי התפקידים, השכר שהם מקבלים ועוד ועוד", אמר טור-פז וסיכם "ראוי שהחברה הערבית תנוהל ברמת מחוז או רמת מינהל. שדרגת המטפל נמוכה יותר, זה משפיע על כל מיני דברים בדרך".
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל: "אנחנו מדברים על שתי החלטות ממשלה, החלטה אחת הייתה צריכה להעביר 9 מיליארד ש"ח למגזר הערבי, החלטת ממשלה נוספת הייתה אמורה להעביר 5 מיליארד ש"ח שלא יצאו. עד היום אף אחד לא מסוגל להגיד, מתוך 1.9 מיליארד ש"ח שהיו אמורים להגיע בשנת 2022 ככסף דיפרנציאלי, כמה הגיע".
"פעם ראשונה שאני יושבת מול נציגי אוצר שאין להם סכומים"
לשאלות בדבר מימוש תוכניות רב שנתיות בתחום החינוך במגזר הערבי, ציין נציג משרד האוצר כי המספרים אינם זמינים לו וכי יעבירם בהמשך. גם נציג השלטון המקומי, עמיחי דרורי, אמר שאין בידו נתונים לגבי המחסור ביישובים הערביים. טענות אלה עוררו תרעומת בקרב חברי הכנסת. חה"כ תומא-סלימאן טענה כי הדרך בה נבנה התקציב מעגנת את האפליה כלפי החברה הערבית.
עוד טענו באוצר ובמשרד החינוך כי כל התוכניות הנוגעות לחינוך במגזר הערבי תוקצבו בשנים האחרונות, למעט בינוי כיתות, שם למרות המאמצים, נמצא קושי של הרשויות להוציא לפועל את הבנייה. חברי הכנסת ונציגי חינוך הערבי דחו את הטענה ואמרו כי הדרך בה מתוקצבת בניית הכיתות מגלגלת עלות נוספת על הרשויות בשל האינפלציה.
לשאלה על הפער בין הצורך בכיתות לבין התקצוב שלהן בפועל, אמר דודי מזרחי, ראש אגף תקציבים במשרד החינוך כי "בין 2020 ל-2027 היינו צריכים לקבל תקציב ללפחות 28 אלף כיתות, בפועל קיבלנו רק ל-18 אלף, לכן כל המערכת בתת תקצוב, זה מבחינת שר החינוך בראש סדר העדיפויות".
אלי מורגנשטרן, רכז חינוך, משרד האוצר אמר: "לגבי תוכנית 550 ותוכנית 922, אנחנו עושים כל מאמץ כדי לממש את תקציבי תוכניות אלה, אין לי את הסכומים שיצאו לכל תוכנית בפני, אבל אני לא מכיר שקל שהיה אמור לצאת בתוכניות אלה ולא יצא. כל מה שהתבקשנו לתקצב, תקצבנו".
"פעם ראשונה שאני יושבת מול נציגי אוצר שאין להם סכומים, אלה תשובות של פוליטיקה", התרעמה ח'טיב-יאסין. "אני רוצה לקבל מה הייתה התוכנית החינוכית בשתי התוכניות, מה התקנות שהיו ואיך נוצלו".
לאור הפערים שנתגלעו בין טענות נציגי הממשלה לטענות חברי-הכנסת, יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני (יהדות התורה) קבע כי יתקיים דיון המשך, במסגרתו משרדי הממשלה ידרשו להציג את כלל הנתונים והמספרים שהתבקשו להציג בדיון: "לפי מה שנאמר פה הכל מתבצע, אתם יודעים שבשטח זה לא המצב. מה שנשמע הוא שיש פער בין מה שחברי הכנסת הערבים מציגים מתוך השטח לבין התכנון והביצוע".
