לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2023, מפרסם הבוקר (חמישי) "המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו" באוניברסיטת תל אביב את הדו"ח השנתי שעוסק ביוזמות ממשלתיות ואזרחיות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות ובגזענות ככלל.
ממצאי הדו"ח מלמדים כי ההכרה בשואה והוראת לקחיה התרחבו באחרונה גם במדינות שבהן לא נמצא להן מקום משמעותי בעבר, ובכלל זה באפריקה ובעולם הערבי. לצד מגמה חיובית זו, קודמו בשנה האחרונה במערב אירופה, באמריקה ובאוסטרליה יוזמות חינוכיות, חברתיות ומשפטיות רבות למאבק בהכחשת שואה ובאנטישמיות, המבטאות הכרה חוצת-מחנות פוליטיים בחומרתה של הבעיה.
הדו"ח דן, בין היתר, בקפריסין, ומציג אותה כמדינה לדוגמה: אף שלא תועדו בה בשנים האחרונות תקריות אנטישמיות, ממשלתה מקדישה מאמצים משמעותיים להוראת ההיסטוריה של השואה ולהנחלת לקחי השואה במערכת החינוך, ברשויות אכיפת החוק ובמועדוני ספורט – כחלק מהתפיסה לפיה לימוד ההיסטוריה של השואה חיוני לחברה המבקשת לחזק ערכים דמוקרטיים וליברליים.
מצרים גינתה הכחשת שואה באו״ם, אוקראינה החמירה ענישה לפשעי שנאה
על פי הדו"ח באחדות ממדינות העולם הערבי נרשמה בשנה האחרונה מגמה מעודדת של הכרה בהיסטוריה של האנטישמיות ובפשעי הנאצים. לדוגמא, בינואר 2022 השתתפה מצרים בישיבת העצרת הכללית של האו"ם שאימצה החלטה המגנה הכחשת שואה. השגריר המצרי לאו"ם אמר כי קיים קונצנזוס ערבי בנוגע להחלטה.
למגמה חיובית זו, המהווה תפנית משמעותית בשיח הערבי על ההיסטוריה היהודית, נלוותה שורה ארוכה של מפעלים חדשים, בהם ספרותיים, להכרה ולשימור המורשת היהודית במדינות ערב, בין השאר בסעודיה, במצרים ובמרוקו.
גם במדינות קומוניסטיות לשעבר נרשמו התפתחויות חיוביות משמעותיות. בנובמבר 2022 ארגן משרד החוץ הבולגרי כנס בינלאומי למאבק באנטישמיות ושמירה על המורשת היהודית.
התקדמות משמעותית בהנצחת השואה ובמאבק באנטישמיות נרשמה גם באוקראינה. בפברואר 2022, כשבוע לפני הפלישה הפאשיסטית הרוסית, אישר הפרלמנט האוקראיני ענישה חמורה על פשעי שנאה אנטישמיים: 8-5 שנות מאסר על אלימות אנטישמית, וקנס כספי גבוה על הסתה נגד יהודים.
גם במערב אירופה ובארה״ב נרשמה התקדמות בפעילות נגד האנטישמית
11 ממדינות האיחוד וכמה ארגונים בינלאומיים חתמו השנה על "הצהרת וינה", שבה התחייבו לפתח מתודולוגיה משותפת לתיעוד אירועים אנטישמיים. עוד הושק על ידי הפרלמנט האירופי של האיחוד פרויקט להגנה על בתי עלמין יהודיים בכמה מדינות: מולדובה, אוקראינה, גיאורגיה, פולין, הונגריה, סלובקיה, וצ'כיה.
כמו כן, בהמשך לדיונים שנערכו השנה בנושא, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית צפויים לאשר את חוק השירותים הדיגיטליים שיחייב פלטפורמות אינטרנטיות להסיר ביטויי שנאה, לספק מידע על אופן השימוש באלגוריתמים, ולקבוע כללים ברורים לטיפול בתלונות בנושא.
במארס 2022 מינה הסנאט האמריקאי לראשונה שגרירה מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות, ההיסטוריונית פרופ' דבורה ליפשטדט. בקיץ ביקרה השגרירה בישראל, בסעודיה ובאיחוד האמירויות. כמו כן, במארס חתם הנשיא ביידן על חבילת מימון פדרלית לשנת 2022 בסך שני מיליון דולר ליישום חוק "לעולם לא עוד". ההקצבה תשמש בין השאר להכשרת מורים מטעם מוזיאון ארה"ב לזכר השואה, ולפעילות מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות בעולם.
ראש המרכז, פרופ' אוריה שביט: "צריך להודות בצער שלמרות ההתגייסות העולמית למאבק באנטישמיות, בשנים האחרונות בטוח פחות להיות יהודי כמעט בכל מקום בעולם. אבל הפתרון הוא לא לזנוח את המאבק, אלא ללמוד בצורה השוואתית ושיטתית מה נעשה, ומה אפשר לשפר".
פרופ' שביט הוסיף כי "דווקא על רקע ההבלטה של יוזמות חיוביות בכל רחבי העולם למאבק באנטישמיות, מצאנו לנכון לציין בקדמת הדו"ח שאסור שהמאבק הזה יהפוך למגדיר-הזהות היחיד של אינטלקטואלים וארגונים יהודיים, שהמצפן המוסרי של יהודים יופנה לסוגיה זו בלבד, ושלימודי ההיסטוריה היהודית ימוקדו אך ורק בהיסטוריה של השואה. ישראל לא יכולה להסתייג ממפלגות בעלות שורשים פשיסטיים באירופה ולצפות ליחס שונה באירופה כלפי מפלגות ישראליות בעלות שורשים פשיסטיים".
בחיבור הדו"ח השתתפו שמונה מומחים מתחומים שונים, ובהם: מנהל הפרויקטים והחוקר הבכיר של המרכז, ד"ר קרל יונקר (הזירה העולמית: יוזמות ממשלתיות, התפתחויות משפטיות, הדוגמה של קפריסין); מייסדת המרכז, פרופ' דינה פורת (זיכרון השואה באפריקה), ד"ר אופיר וינטר (העולם הערבי), עו"ד טליה נעמת (הזירה העולמית: יוזמות ממשלתיות, התפתחויות משפטיות), והחוקר פביאן שפנגלר (כדורגל: מקרה המבחן של בורוסיה דורטמונד בגרמניה).
