אוניברסיטת בן גוריון סערה בחודש האחרון בעקבות אירוע מעורר מחלוקת: ארגון 'בוחרים במשפחה' פתח תא סטודנטיאלי בקמפוס בבירת הנגב. או לפחות רצה לפתוח. הארגון חרט על דגלו לקדם את "ערכי המשפחה במרחב האקדמי", ולדייק "מושגים פשוטים שטושטשו לאחרונה".

אין כאן מקום לתהות: 'בוחרים במשפחה' הוא ארגון אנטי-להט"ב. לפני כחודש שלח את זרועותיו לטכניון, שהנהלתו מהרה להגיב והודיעה כי הארגון לא יפעל בקמפוס, ועכשיו מבקש גם להפיץ את תורתו בנגב.

לפני כשבועיים, כאשר הארגון הודיע על פתיחת התא הסטודנטיאלי, הגיבה אוניברסיטת בן גוריון ופרסמה מכתב התרעה על כך שהתא אינו מוכר על ידה, וכי השימוש בלוגו  האוניברסיטאי נעשה ללא אישור.

בסמוך להודעה דיווחו כלי תקשורת על המקרה, ומרצים ומרצות ממחלקות שונות החליטו להתארגן ולפרסם הודעות לסטודנטים וסטודנטיות על "מחויבותם הבלתי מתפשרת לקבלה, הכלה ושמירה חד-משמעית על זכויות הפרט ללא הבדל דת, גזע, מין, זהות מגדרית ודעה פוליטית" (כפי שפורסם מטעם המחלקה לפסיכולוגיה), ועל דאגתם לגבי "חדירתן של תפיסות דכאניות וכוחניות כגון אלו של מפלגת נעם, שחרטה על דגלה צמצום חירויות ומלחמה בצורות מסוימות של ארגון המשפחה, זהויות מגדריות ובפמיניזם" (כפי שפרסמה המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה).

לצד התגובות המהירות של הנהלת האוניברסיטה והסגל הבכיר, קמה התארגנות של סטודנטים שקיימו בקמפוס אירוע למען שוויון וקבלה. לאור כל אלה, לא ניתן שלא להתפעל מהנכונות של מי שלומדים ועובדים באוניברסיטת בן-גוריון להילחם למען זכויות הפרט ולהשמיע קול נגד מי שמנסים לצמצם את מגוון הזהויות והדרכים בהן ניתן לקיים את החיים. לפחות לכאורה.

אירוע מחאה בבן גוריון נגד ארגון בוחרים משפחה (צילום: עידו אטיאס)

לאור ההתארגנות המסיבית שנראית בימים האחרונים, אי אפשר שלא לשאול את עצמנו איפה כל האנשים הללו היו כאשר תא אסלאמיסטי נפתח בקמפוס שלהם. במרץ 2022 התפרסמה שערורייה שהתקיימה בין כותלי אוניברסיטת בן-גוריון: סטודנטים מוסלמים מחו"ל עקבו אחר סטודנטיות בדואיות, תיעדו את אלו שלטעמם "לא התלבשו צנוע מספיק" והעבירו חלק מהתיעודים למשפחותיהן כ"אות אזהרה".

התגובה של נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ' לפרשה הייתה: "סגרנו את זה בתוך הבית". אף מילה מצד ההנהלה ומצד המחלקות השונות לא התפרסמה. באותם הימים התראיינתי וכתבתי על הנושא. "לו היה מדובר בנשים יהודיות" אמרתי, "או במתקפה אחר האוכלוסייה היהודית בכלל, הייתה מתעוררת מחאה נרחבת, והטיפול היה אחר".

ובכן, האישוש להשערתי לא איחר לבוא. אנו עדים עכשיו לעוצמות של תגובה רב-חזיתית נגד מי שמנסים להכתיב מה היא "משפחה נכונה" עבורם, וכיצד על בני אדם, בפרט היהודים במדינה היהודית, להתנהג. אני לא יכולה שלא לשאול את כלל הסטודנטים, הסטודנטיות, הסגל הזוטר והבכיר והנהלת אוניברסיטת בן-גוריון: איפה הייתם כאשר מי שעמדו במוקד היו נשים השייכות לאחת החברות המוחלשות ביותר של החברה הישראלית?

***

איילה מלו דוקטורנטית בבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית