נשיא המדינה, יצחק (בוז׳י) הרצוג נשא היום (חמישי) דברים בפניי הפרלמנט האירופי לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה.
הרצוג פתח את דבריו בסיפור על סבו שניסח מחדש את תפילת "אל מלא רחמים", "כדי שתוכל להביע, אם ניתן בכלל להביע, את הכאב, האובדן והיגון בעקבות החורבן המצמית שהתגלה לנגד עיניו. הוא ניסח אותה, ופנה אל האל, בבקשה שימצא לאחינו ואחיותינו קורבנות השואה הנוראה, מנוחה נכונה, אחרי אלף מיתות משונות וקשות שידעו על פני האדמה".
"אני עומד בפניכם היום כנשיא מדינת ישראל – מדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי, אבל ליבי ומחשבותיי עם אחיי ואחיותיי שנספו בשואה, שכל חטאם היה יהדותם, וצלם האנוש שבהם. הנאהבים והנעימים, שבחייהם ובמותם לא נפרדו, והעזו לקוות ולחלום גם בלב האבדון".
הרצוג הוסיף וסיפר את סיפורה של יהדות יוון במהלך השואה כדי להדגים דרך סיפורו של אדם אחד את ממדי השואה הבלתי נתפסת. "הסיפור הקטן הזה מספר את סיפור השואה כולה. את סיפור ההכחדה המחיקה והסופיות. סיפור האובססיה המפלצתית, המטורפת, להביא להשמדה מוחלטת, של אומה ששורשיה נטועים עמוק בהיסטוריה, של חלק בלתי-נפרד ומהותי כל-כך מאירופה – של העם היהודי".
"מכובדי, יש תאריכים בהיסטוריה שחורגים ממסגרת הזמן והופכים לאתרי זיכרון. בשנת 1945 הפך העשרים ושבעה בינואר, מעוד יום רגיל לאתר זיכרון, כשבשעות אחר הצהריים, נפתחו שערי הגיהינום. באיחור של חמש שנים נוראות, מחנה המוות אושוויץ, מפעל המוות הגדול ביותר בתולדות האנושות, שוחרר בידי חיילי הצבא האדום, וחדל מלפעול. שלג כיסה את האדמה הספוגה בדם. בבוכנוולד, בדכאו, בטרייזנשטט, בברגן-בלזן, ובמקומות רבים אחרים המשיכה הזוועה עוד חודשים רבים; עד שחרורם".
"אבי, נשיאה השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג, היה אז קצין בצבא בריטניה הגדולה; וזכה לנחות בנורמנדי, לחצות את הריין, ולהשתתף בשחרור הולנד, בלגיה וצפון גרמניה. לא אשכח לעולם כיצד הוא תיאר בפני את הזוועות שנגלו לנגד עיניו – כאחד מראשוני המשחררים של מחנות המוות, ובהם ברגן בלזן. את שלדי האדם בפיג'מות המפוספסות, את הגיהנום עלי אדמות, את הצחנה, את לב הַמַּאְפֵּלְיָה. מיליוני עולמות, שליש מהעם היהודי, הוכחדו; בְּגֵיאָיוֹת ההריגה, בתאי הגזים, בכבשנים, במחנות המוות".
"בפתרון הסופי המתועב של הנאצים, הם ביקשו לקרוע בשר מבשרה של אירופה. שהרי כפי שהאנושות לא הייתה יכולה להיות מה שהיא ללא אירופה, כך אירופה לא הייתה יכולה להיות מה שהיא, ללא היהודים. האמנם אפשר לדמיין אירופה ללא תורתו של זיגמונד פרויד, וללא הגאונות של אלברט איינשטיין ואמי נֶתֶר? היש אירופה שלא נוכחים בה הדי הגותו של קרל מרקס? כיצד אפשר להעלות על הדעת את הפילוסופיה האירופית ללא ברוך שפינוזה ואַנרי בֶּרְגְסוֹן; ואת רוח התרבות האירופית בלי אמדאו מודיליאני ופרנץ קפקא? אלא שהאנטישמיות – באופן אוטואימוני -גרמה לאירופה לתקוף חלק מה-די.אן.איי של עצמה; וְהִיסְטוֹרְיָה משותפת של אלפי שנים נמחקה כלא הייתה".
"מכובדי חברי הפרלמנט האירופי, השואה לא נולדה בחלל ריק. אל לנו לשכוח שמכונת המוות הנאצית, לא הייתה מצליחה לממש את חזון הבלהות שלה – אילולא הייתה פוגשת קרקע מדושנת בשנאת יהודים, שימיה כימי עולם. הדימוי הסטריאוטיפי של היהודי, חילחל באירופה מאות בשנים, דורות, לפני עליית הנאציזם. האידיאולוגיה הנאצית העצימה את האנטישמיות המסורתית; והפחדים הקמאיים הזינו את להבות השנאה.
״קצוות הפוליטיקה האירופית והעולמית נושאות את דגל האנטישמיות המכוער״
"עוד בטרם הוקם מחנה השמדה אחד, בתודעתם של המונים – היהודי כבר היה אבק אדם, תת אדם. דווקא משום כך, דווקא משום שהשואה נשענה על תשתיות אנטישמיות ותיקות, שהתבססו ופרחו באירופה – התהום האפילה הזאת היא הלקח הנורא, העמוק והמחייב של אירופה כולה. כשאנו ניצבים יחד, כאן, בלב ליבו הפועם של האיחוד האירופי, אנו מבינים היטב את משימת הזיכרון המשותפת לכולנו; ומכירים בכך שבאתר הזיכרון שאנו עולים אליו לרגל, עלינו לזכור לא רק את השואה והחורבן; אלא גם את הברית הקדושה שנכרתה בצד האסון הנורא: לקדש את זכר הנספים, להעלות על נס את רווחתם של השורדים שעדיין עמנו, ללמד ולחנך לאור לקחיה של הקטסטרופה ההיסטורית שהייתה השואה, ולמנוע את הישנותם של הפשעים המחרידים".
"אנו רואים כיום תנועות מקצווי הפוליטיקה האירופית והעולמית אשר נושאות בגאון את דגלה המכוער של האנטישמיות, שפעם נוספת מאיימת להפוך חברה דמוקרטית ומתורבתת לחברה שאוכלת את יושביה. לצערי הרב התמונה מדאיגה. מדאיגה מאד. השיח האנטישמי לא מתרחש רק במשטרים אפלים, הוא מתרחש בלב ליבו של המערב, הדמוקרטי, החופשי. שנאת יהודים עדיין קיימת. אנטישמיות עדיין קיימת. הכחשת שואה עדיין קיימת. הדו"חות העדכניים מצביעים על שיאים חדשים של שנאה, כשהאנטישמיות, ממשיכה ללבוש צורות חדשות, והפעם, היא פועלת, ניזונה, מתבססת, צומחת ומרעילה – גם בפלטפורמות וירטואליות".
"ברחבי הרשת נגיף האנטישמיות מופץ במהירות שיא ובלחיצת כפתור. המרחק בין סרטון ויראלי לתקיפה פיזית כמעט לא קיים. המרחק בין פוסט בפייסבוק לניפוץ מצבות בבית עלמין קטן ממה שאנחנו משערים. לציוץ חולני בטוויטר יש יכולת להרוג. ממש כך. האנטישמים שואבים מהפלטפורמות הוירטואליות השראה, רעיונות. הם מוסתים ומלאי כעס כתוצאה משיח מקוון פרוע וחסר גבולות".
"אני עומד בפניכם – מי שמייצגים בזהותכם, בעמדותיכם ובאמונותיכם, את המגוון האירופי המרשים; בעיצומה של ההתכנסות המקודשת הזאת; ובלב המקום שמאז ומעולם העלה על נס את השותפות במלחמה נגד האופל והשרע ואת שילוב הזרועות בשמירה על ערכי היסוד המוסריים, האנושיים והבסיסיים ביותר -וקורא לכם נבחרי אירופה: אל תעמדו מנגד! עליכם לקרוא את תמרורי האזהרה, לזהות את התסמינים של מגפת האנטישמיות, ולהילחם בה בכל מחיר. עליכם להבטיח שכל יהודי שחפץ לחיות חיים יהודים מלאים במדינתכם יעשה זאת בבטחה וללא חשש".
הרצוג ונשיאת הפרלמנט נפגשו: ״דיברנו על המשבר החוקתי״
לפני כן נפגש הרצוג עם נשיאת הפרלמנט האירופי רוברטה מצולה. בדברים משותפים שאמרו השניים בסיום הפגישה, אמרה מצולה כי "האיחוד האירופי וישראל קשורים קשר חזק בזכות ערכים משותפים בהם דמוקרטיה ושלטון החוק. ערכים שאי אפשר לקחת כמובנים מאליהם, דיברנו על המשבר החוקתי, וצריך לשמר את זה".
לאחר מכן, צפוי הנשיא לבקר במטה ארגון נאט"ו שם יפגש עם מזכ״ל המטה ינס סטולטנברג. עם הגעתו ישאו השניים הצהרות לתקשורת. לאחר מכן יפגש הנשיא עם שגרירי נאט״ו מרחבי העולם.
הרצוג מנסה בשבועות האחרונים לגשר בין הממשלה לבין האופוזיציה במציאת פתרון למשבר. ביום שלישי אמר הנשיא כי הוא "מאתר סימנים ראשוניים של רצון טוב" להידברות על המהפכה המשפטית. "מקווה שנגיע לתוצאות שמושתתות על שיח ענייני ומכבד בין הרשויות, ועל הקשבה לציבור ולחששותיו", אמר הנשיא בוועידת אשמורת של הסתדרות המורים.
