דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"ט בניסן תשפ"ד 27.04.24
20.9°תל אביב
  • 19.2°ירושלים
  • 20.9°תל אביב
  • 20.7°חיפה
  • 20.7°אשדוד
  • 18.8°באר שבע
  • 29.2°אילת
  • 21.9°טבריה
  • 20.7°צפת
  • 21.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

הפרדת כאל מדיסקונט אושרה סופית

לאחר אישור ועדת הכספים, חתם סמוטריץ' שיחייב את ההפרדה | הממונה על הבנקים בבנק ישראל התנגד למהלך, בטענה שיתרונותיו לא ודאיים | צעד זה ממשיך את רפורמת שטרום להגברת התחרות, שתוצאותיה שנויות במחלוקת

בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)
בנק דיסקונט (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

שר האוצר סמוטריץ׳ חתם אתמול (שני) על צו הקובע שחברת כרטיסי האשראי "כאל" תופרד מבנק דיסקונט. זאת בהמשך לאישור ועדת הכספים ולאחר התייעצות עם בנק ישראל. הצו מגדיר את בנק דיסקונט כבנק בנק בעל היקף פעילות רחב, מה שיחייב אותו למכור את כרטיס האשראי כ.א.ל שנמצא בבעלותו. בכך יצטרף דיסקונט לבנ' הפועלים והלאומי, שמכרו את כרטיסי ישרארכרט ומקס בהתאמה.

התקנות מגיעות במסגרת צעד מרכזי עליו המליצה ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים: הפרדת בנקים בעלי היקף פעילות רחב מחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם, במטרה ליצור תחרות בין חברות כרטיסי האשראי לבנקים.

על פי הקבוע בחוק, על ההפרדה לצאת לדרך תוך עד 3 או 4 שנים, תלוי באחוז אחזקותיו של הבנק באמצעי השליטה בחברת האשראי.

במהלך הדיון בוועדת הכספים, אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן, המתנגד להפרדה בשלב זה, שעיקר הטיעונים בעד ההפרדה הם הערכות לגבי פוטנציאל הצעד ואילו הטיעונים שנגד הצעד הם ברמת וודאות גבוהה יותר. "לי ברור שאין כאן אקדח מעשן ומידע שמצריך הפרדה. אני מודע שאני בעמדת המיעוט. אני חייב לציין את מועד היפרדות חברות האשראי, תקופת הקורונה והשפעתה , ואכן נעשו המון דברים במסגרת הרפורמה. לכן אני משוכנע שלזמן יש ערך על אף החקיקה כאשר יש המלצה על הפרדה. בעיני צריכה להיות מובהקות ותקפות לקבל החלטה כל כך משמעותית במיוחד כאשר יש כאן פגיעה בזכויות הקניין".

מצד בנק דיסקונט, חודדה עמדת הבנק בעקבות טענות גופי האוצר השונים, ונטען כי אין תשתית עובדתית ראויה כדי להצדיק קבלת החלטה בעת הזו, אין כל הוכחה לתועלת לצרכן במהלך כי עדיין לא בשלה העת לקבלת החלטה, והשפעת הרפורמות הרגולטוריות שנועדו להגביר את התחרות במערכת, עדיין לא באה לידי ביטוי באופן משמעותי. עוד טענו נציגי בבנק, כי אין הכרח לקבל החלטה בעת הזו, כאשר אפשרות כפיית מכירת כאל תהיה קיימת בעתיד בכל עת באמצעים חקיקתיים שממילא בכוונת הממשלה להוביל כדי להשלים את המהלך, ודחיית מועד קבלת ההחלטה טובה לתחרות. זו "תשמר את חרב ההפרדה מעל צוואר דיסקונט" ותעודדו להמשיך ולנקוט בצעדים תחרותיים משמעותיים, מעבר לאלו שהיה נוקט בהיעדרה. בנוסף, תימנע עליית מחירי האשראי של חברות כרטיסי האשראי כתוצאה מההפרדה. לצד אלה, שבו וטענו בבנק כי אם יוחלט בכל זאת להפריד את כאל מהבנק, יש לבטל את האיסור על מכירת כאל למוסדיים בנוסח התקנות, כאשר, "מצב בו שלוש חברות כרטיסי אשראי 'נמצאות על המדף' – אבל רק אחת מנועה מלהימכר לגוף מוסדי – הוא מצב מפלה ולא הגיוני". לדברי הבנק לא ברור מתי הצוות במשרד האוצר שאמור לדון בסוגיה יפרסם את המלצותיו ויקדמן לחקיקה, ככל שהיא תבוצע.

במהלך הדיון הקודם בנושא, הציגו האוצר ויתר נציגי הרגולטורים עמדה אחידה כי הפרדת חברות האשראי מהבנקים תרמה משמעותית לתחרות בענף מתן האשראי. אפשרה לחברות האשראי נגישות גם ללקוחות שבאופן מסורתי לקחו הלוואות בבנקים בלבד, והפרדת כאל ודיסקונט תרחיב עוד יותר את התחרות. לעניין מכירת כאל למוסדיים הוקם צוות במשרד האוצר לבחינת הנושא. נציג משרד האוצר, איתי טמקין, הבהיר כי בכוונתם לפרסם עד ה-23 לפברואר עמדה בנוגע לסוגיות שעלו ולהציגם לשר האוצר במסגרת חוק ההסדרים, לאחר מכן יוכלו להגיע ולהציג את הדברים בפני הוועדה.

ועדת שטרום, שבחנה את ההפרדה בעבר, קבעה עדיפות להפרדתן של החברות השייכות לבנקים הגדולים ביותר במערכת הבנקאית, שמרכזים בידם, כל אחד, מעל 20% מנכסי המערכת הבנקאית. לגבי חברת כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים הבינוניים – כאל שנשלטת בידי בנק דיסקונט, ומוחזקת גם על ידי בנק בינלאומי – המליצה הוועדה כי בתום תקופה שתקבע בהמשך, תיערך בדיקה אשר תקבע את הנחיצות בהפרדתה על פי התפתחות התחרות ואופן התנהלותה התחרותי של חברה זו. המלצות 'ועדת שטרום' עוגנו במסגרת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, אשר נכנס לתוקף ביום 31 בינואר 2017, לפי אחד מסעיפיו, "בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ-20%, ובלבד שלא יפחת מ-10%". בהתאם לקבוע בחוק, בשנה האחרונה בחנה ועדת היישום את הסוגיה וביום 21 בדצמבר 2022 פרסמה את המלצתה ולפיה, נכון לתקן את הגדרת "בנק בעל היקף פעילות רחב" כך שבנק דיסקונט יידרש להיפרד מכאל. התקנות שאושרו, נועדו לעגן את המלצת ועדת היישום.

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, אמר לסיכום: "החוק נועד להגביר את התחרות. אנחנו נעקוב ונלווה אחר מה שהולכים לעשות בהמשך כי יש כאן רגישויות. מבקש שאגף תקציבים יעדכן את הוועדה תוך חודש לגבי הסוגיות הדרושות בירור".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!