בנק ישראל פרסם היום (שני) את המלצותיו הכלכליות לממשלה הנכנסת, במרכזן שיפור הפריון וחיזוק התשתיות. במכתב המצורף לתכנית, כתב הנגיד פרופ' אמיר ירון: "מול התאוששותו המרשימה של המשק הישראלי ממשבר הקורונה, עומדת נחיתותו בשורה של נושאים תשתיתיים, ובעטיה רמת החיים בישראל נמוכה יחסית למדינות OECD".
לפי הנתונים המוצגים בתכנית, התוצר לנפש במונחי כוח קנייה נמוך בישראל ב-13% מממוצע ה-OECD, וב-26% ממדינות ההשוואה, שהן מדינות קטנות ומפותחות בעלות מאפיינים דומים. את הסיבה לכך תולים בבנק ישראל בנחיתות תשתיתית שמתבטאת בפריון הנמוך: התוצר לשעת עבודה בישראל, 52 דולרים במונחי כוח קנייה, נמוך ב-20% ממוצע ה-OECD, וב-35% ממדינות ההשוואה.
צעדים לצמצום הפערים בחינוך יביאו לעליית הפריון
לפי התכנית, ההסבר למצב הזה טמון בין השאר בפערים החברתיים: השכבות החלשות, המורכבות בעיקר מערבים ומחרדים, סובלות מפערי יכולות משמעותיים בהשוואה למעמד הביניים ולעשירונים העליונים. כמו כן, ההשקעה הציבורית בחינוך לגילאי 0-5 נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית.
לטיפול בסוגיות אלו המליצו בבנק ישראל על שורה של צעדים בתחום החינוך הממוקדות בשכבות החלשות: העדפה מתקנת בשעות הוראה בחברה הערבית, הגברת לימוד המקצועות הרלוונטיים לשוק העבודה בחברה החרדית, ופיתוח מערכת הכשרה לחרדים בגיל העבודה. בנוסף, המליצו על הגדלת הסבסוד לחינוך הרך באופן לא אוניברסלי, כלומר לשכבות החלשות בלבד.
עוד מצוין בתכנית ששכרם הנמוך של המורים, בייחוד המורים המתחילים, מקשה למשוך מורים מתאימים ובעלי יכולות גבוהות. את סוגיות אלו מציעים בבנק ישראל לפתור דרך שיפור התגמול למורים בעלי הכשרה מתאימה במקצועות המתמטיקה, האנגלית והמדעים, בנוסף להגדלת תגמול לפי הצלחת בתי הספר.
השקעה של 150 מיליארד בתחבורה הציבורית והקדשת שטחי בנייה למגורים
נוסף על הצעדים המוצעים בתחום ההון האנושי, התכנית מתייחסת לשורה של נושאים נוספים. בתחום התשתיות ותחבורה, התכנית מציעה השקעה מאסיבית בתשתיות בדגש על תחבורה ציבורית: השקעה בתשתיות כחלק מחוק המטרו של 150 מיליארד שקלים לאורך 15 שנים, החלת אגרת גודש בכניסה לגוש דן, שתממן 700 מיליון שקלים לתכנית חומש להרחבת המערך התחבורה הציבורית.
בתחום הדיור, מתמקדים בבנק ישראל בהיצע הדירות ושוללים פתרונות מצד הביקוש כמו סבסוד ודיור ציבורי. בדומה לתכנית האוצר מטיוטת חוק ההסדרים הקרוב, ממליצים בבנק ישראל על הגדלת הכנסות הרשויות המקומיות ממגורים והפחתת הכנסותיהן מעסקים, זאת במטרה לתמרץ את הרשויות להקדיש יותר שטחים למגורים. בנוסף, ההמלצות כוללות הסרת חסמים להרחבת היצע שכירות לטווח-ארוך והעדפת קידום פרויקטים של התחדשות עירונית על פני פיתוח עירוני בשולי המטרופולין.
בנושא הביטחון האנרגטי והשינוי האקלימי, ההמלצות כוללות יישום הדרגתי של מס על פליטות פחמן, פיתוח תשתיות למערכת חשמל נקי, אסדרה של טכנולוגיות המאפשרות ייצור ואגירת אנרגיה ירוקה ובחינת אפשרות של ייצור חשמל גרעיני.
בתחום התקשורת ממליצים על פריסה של תשתית תקשורת מתקדמת, דור 5, שלפי התכנית תסייע אף היא לשיפור הפריון, וגם על דיגטליזציה של הממשלה שתשפר את יעילות המגזר הציבורי. ביחס ליוקר המחיה מתמקדות ההמלצות בתחרות וייבוא, וכוללות הפחתת חסמים ורגולציה על ייבוא, כניסה של חברות חדשות, וביצוע רגולציה אנטי-תחרותית על יבואני מקור.
