משרד האוצר מקדם: קופות החולים יגבו מראש את תשלום ההשתתפות העצמית עבור תורים לרפואה יועצת, והתשלום לא יוחזר למטופל שלא יופיע בתורו ללא התראה של 24 שעות, כך לפי סעיף בחוק ההסדרים שהתפרסם בשבוע שעבר. ההצעה הופיעה גם בטיוטות חוקי ההסדרים בשנים קודמות בגרסאות משתנות. 

מטרת ההצעה היא צמצום תופעת אי ההגעה לתורים. כיום, התשלום של המטופל לתור מתבצע רק עם ההגעה לתור, ולא נגבה תשלום ממי שלא מגיע. סכומי השתתפות העצמית עבור רפואה יועצת נעות בין 27-33 ש"ח, תלוי בקופה ובשירות.

לפי מחקר מ-2018 של חברת קיימא, המייעצת לאגף התקציבים של משרד האוצר, שיעורי אי ההופעה לתור הם 20-40% לתורים ברפואת הקהילה, וצמצום התופעה יחסוך למערכת הבריאות עשרות מיליוני ש"ח בשנה. עם זאת, אין הסכמה בשטח שתשלום מראש ימנע אי הגעה לתורים.

פרופ' שלמה וינקנר ופרופ' גיל פייר, שבחנו השנה את נושא הרפואה היועצת במחקר של המכון לחקר מדיניות הבריאות, כתבו ש'קנס' על אי הגעה עלול לייצר תודעה הפוכה, של הצדקה לאי ההגעה. הם מציינים מחקרים שנעשו במדינות אחרות על הטלת קנסות על איחור באיסוף ילדים מגני ילדים, שבהם הטלת הקנס דווקא הגבירה את התופעה, עקב יצירת נתיב 'לגיטימי' לאיחור של ההורה.

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, טוען כי תשלום מראש לא ירתיע אנשים מאי הגעה לתורים, וקורא לממשלה לטפל בזמני המתנה לתורים. "הסיבה שאנשים 'מבריזים' מתורים לרפואה יועצת היא זמני ההמתנה הארוכים. אנשים קובעים תורים דרך הקופה לחודשים מראש, ואז כבר מתייאשים והולכים לרפואה הפרטית, ושוכחים לבטל את התור".

מחקר של מכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל משנה שעברה תומך בדבריו של בן יעקב: בסקר של 2,536 איש, נמצא כי 35% מהמשיבים ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה, ומתוך המשיבים שוויתרו על טיפול בגלל זמני המתנה, 52% פנו לרפואה פרטית לקבלת מענה.

חברת קיימא הציעה גם פתרון נוסף. במחקר שערכו, הם מצאו כי לנוסח הודעת התזכורת לתור יש השפעה רבה על התנהגות המטופלים. החוקרים שלחו למטופלים הודעות מגוונות לקראת התורים שלהם, ומצאו כי בקרב המטופלים שקיבלו הודעות רגשיות דוגמת: "אי-הגעה לתורים ללא התרעה מראש מעכבת את הטיפול לחולים שנזקקים לטיפול רפואית", שיעור אי ההגעה לתורים היה נמוך ב-30% מאשר מטופלים שקיבלו הודעות תזכורת רגילות.