ועדת הקליטה התכנסה היום (שני) לדון בכוונות הממשלה לשנות את חוק השבות כך שלא יאפשר יותר ליהודים שאינם יהודים על פי ההלכה, אך אביהם או סבם יהודים, לעלות לישראל. למרות התמיכה המוצהרת של הקואליציה בעניין, שר התרבות מיקי זוהר ושר התפוצות עמיחי שיקלי טענו בשבוע האחרון שמפלגת הליכוד לא תקדם את המהלך, אך ח"כ אבי מעוז קרא לראש הממשלה לזרז את ההליכים לשינוי בחוק כבר בימים הקרובים. לטענת יו"ר הוועדה, עודד פורר, הוועדה תצא למאבק נגד ההחלטה, ותקיים סבב של דיונים בנושא בחודשים הקרובים.
"המחדל הגדול של ישראל, שהיא לא הצליחה לפתוח את שערי היהדות לפניה" אמרה אלקס ריף, מנכ"לית ארגון 'לובי המיליון', וממובילות המאבק נגד הביטול. "הגיעו לפה מיליון איש שרוצים להכניס פנימה לתוך החברה, ועכשיו יוצאים למהלך שהוא גט כריתות ל-400 אלף ישראלים דוברי רוסית, שאינם יהודים על פי ההלכה".
"הממשלה אומרת לאנשים שכבר פה שהם הגיעו לכאן בטעות" אמרה קטיה קופצ'יק, מארגון 'ישראל חופשית', "מכפיפים את העלייה לחוקי הדת, וזו יוזמה מסוכנת מאוד, זה יעלה גילויי גזענות, יגביר את תחושת החשדנות, יפגע בזהות של אנשים שגרים כאן, שנולדו כאן".
על פי סקר שערך לובי המיליון בקרב עולים, 45% מאלו שאינם יהודים על פי הלכה התעניינו בתהליך גיור. "אנשים רוצים להתגייר, אבל מבקשים שיהיה תהליך מכבד, מכיל שרואה אותם ולא את אילן היוחסין שלהם" אומרת ריף "לגעת בסעיף הנכד זה להגיד להם תפסיקו להיות חלק".
אליק נדן, שעמד, במשך שנים, בראש לשכת הקשר 'נתיב' ברוסיה ואוקראינה בשנות ה-90, וחתום על הגעתם ארצה של מאות אלפי ישראלים יצא בגנות האמירות של חלק מחברי הקואליציה, שהאשימו את העולים בניצול החוק הישראלי לטובתם. "מדינת ישראל פנתה לאנשים האלו במשך 30 שנה במאמצים אינסופיים – אמרה להם תבואו, אתם זכאים, אתם חלק מהעם היהודי. עכשיו מה נאמר לסבא היהודי שנכדו לא יהודי, שהלך כל יום ראשון למסגרת יהודיות שהמדינה קידמה? יש לנו אחריות כממסד כלפי האנשים שהתחייבנו אליהם" אמר בדיון.
"אנשים שמגיעים לפה זוכים לחשוב על הקשר והשייכות שלהם לישראל. ביטול סעיף הנכד לא יעזור בשום דבר למדינה, ורק יפגע בה ובאלו שרוצים להגיע אליה" אמר יוסף שולינין, עולה חדש שעלה לארץ ב-2014 דרך תכנית 'מסע' של הסוכנות היהודית על פי סעיף הנכד, והחליט להתגייר בארץ. "הקהילה הרוסית עברה התבוללות ענקית במשך 70 שנה. על רקע של מלחמה ומשברים פוליטיים אנשים מגיעים לארץ – אבל אלו תמיד היו מבין הסיבות לעלות לארץ"
חוק השבות חוקק ב-1950, כדי לאפשר לכל יהודי (המוגדר יהודי על פי ההלכה – כלומר על פי אמו) ומעוניין להשתקע בארץ, את האפשרות לקבל את אשרת הגעה לישראל. בתיקון לחוק בשנת 1970, נקבע כי הזכות לעלייה, שניתנה לכל אדם שאמו יהודייה או שעבר גיור, תוכר גם לילד לאב יהודי ונכד לסבא יהודי. בנוסף הזכות נקבעה גם לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ונכד של יהודי. על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו מול מפלגת הציונות הדתית, ובתוך כך סיעת "נעם", נכתב שהממשלה תקדם תיקון בחוק שיבטל את סעיף הנכד.
על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנעשה בעקבות כוונת הממשלה לשנות את החוק, המחלוקת סביב חוק השבות נמצאת במרכז המתחים סביב נושאי דת ומדינה. 54% מהיהודים סבורים כי ביטול סעיף הנכד יצמצם משמעותית את העלייה לישראל, ובתוכם – 67% מהחילונים. מול זאת, 82% מהחרדים ו-77% מהדתיים-לאומיים, הצדיקו את החוק בטענה שהוא יגן על הרוב היהודי במדינה. עוד הראה הסקר, ש-46% מהישראלים חושבים שאי אפשר לקבל החלטה בנושא ללא שיתוף נציגי יהדות התפוצות ו-50% סבורים כי על מדינת ישראל להציע גיור מקל לישראלים, שאינם מוכרים כיהודים על פי ההלכה.
"לא מדובר רק בעלייה מחבר עמים, אבל העלייה הזו, שהתקיימה בזכות סביב הנכד במתכונתו כפי שהיא, הצילה את מדינת ישראל" אמר ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) בביקורת על חברי הליכוד. "המשמעות של מה שאנחנו משדרים החוצה קשה יותר ממה שמשוחח בפנים. חוק השבות נועד לקרב במהותו, ועצם הדיון הזה בא להגיד להרחיק"
"הרוב המוחלט של יהדות ארה"ב, 85% מהתפוצות, מתנגדת לשינוי", אמר ג'וש שוורץ, מזכ"ל הסוכנות היהודית, שציין שהניסיונות לשינוי נידונים בחומרה רבה בכל המוסדות הציוניים בארץ ובחול "כל שינוי בחוק השבות ישפיע גם על העלייה לישראל וגם על משתתפי תכניות כמו 'מסע' ו'תגלית', המגיעים לישראל מכוח חוק השבות".
"הנוסח של חוק השבות מסמן את גבולות הזהות היהודית לא רק בישראל אלא גם בעולם כולו", כך אמר פרופ' זאב חנין, לשעבר המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה ומהסוציולוגים הבולטים של העלייה לישראל. "אין בעיה עם הצביון היהודי של מדינת ישראל כל עוד עולים לפה יהודים לפי נוסח חוק השבות הנוכחי, בגלל סעיף הנכד יותר ויותר נכדים של יהודים מצטרפים לפעילות יהודית בתפוצות למרות שהם אינם יהודים לפי עולם ההלכה".
