יותר מרבע מהילדים בישראל חיים בעוני, לפי השנתון "ילדים בישראל 2022" של המועצה לשלום הילד, שהמועצה לשלום הילד תציג היום (שלישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג.

על פי הדו"ח, ב-2021 חיו בעוני 853 אלף ילדים, שהם 28% מהילדים בישראל, עלייה של 0.8 נקודת האחוז מ-2020 (27.2%). כחמישית מהילדים היהודים חיו מתחת לקו העוני (21.2%), לעומת כחצי מהילדים הערבים (49%) ו-47.1% מהילדים החרדים.

לשירותי הרווחה היו מוכרים 432,111 ילדים, 14% מהילדים בישראל. 59,933 דיווחים חדשים על קטינים הופנו לטיפולם של עובדים סוציאליים לחוק הנוער, עלייה של 8% לעומת השנה הקודמת. 52% מהדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער ב-2021 נגעו לבנים, ו-48% נגעו לבנות.

הגורמים המפנים השכיחים ביותר הם צוותים חינוכיים עם 23% מהדיווחים, גורם טיפולי אחר עם 23% מהדיווחים ועובדים סוציאליים במחלקה לשירותים חברתיים עם 17% מהדיווחים. סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו התעללות פיזית (22%), הזנחה (18%) והתעללות מינית (10%). 20% מהדיווחים לקטינים עם מוגבלויות.

כמחצית (50.6%) מהדיווחים נגעו לילדים שנפגעו על ידי אחראי מתוך המשפחה. מספר הדיווחים שעניינם היה פגיעה בין אחים עלה ב-15% ל-1,938.

עלייה של 21% בנשירה, 82% מהילדים הערבים ברמת שפה נמוכה

29,800 בני 17-15 לא עבדו ולא למדו ב-2021, עלייה של 21% לעומת 2019. בקרב בני הנוער הערבים 12.8% לא עובדים ולא לומדים, שיעור גבוה משמעותית מבני הנוער היהודים, שעומד על 4.3% מבני גילם בלבד.

82% מתלמידי כיתות ד' בבתי הספר בחינוך הערבי היו ברמת ביצוע נמוכה או נמוכה מאוד בהבנת הנקרא בשפת אמם, לעומת 26% בלבד בחינוך העברי.

85,209 תלמידים טופלו על ידי קציני ביקור סדיר, עלייה של 18% לעומת השנה הקודמת. מספר התלמידים שמטופלים בתוכניות השונות של אגף א' (חינוך ילדים ונוער בסיכון) במשרד החינוך עלה ב-18% מ-2019.

עלייה של 39% בדיכאון ושל 13% באובדנות

ביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה – מיון פסיכיאטרי עלו ב-19% מ-2019, ל-6,389 קטינים. בולט במיוחד מספר הבנות שביקרו במיון פסיכיאטרי בשנים אלה, שעלה בכ-30%.

שיעור בני הנוער (17-12) שאובחנו עם דיכאון עלה ב-39% לפי נתוני קופת חולים מכבי. נוסף על כך, עלו ב-33% שיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה, ב-20% שיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות, וב-56% שיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה. העלייה בכל האבחנות הייתה גבוהה משמעותית בקרב בנות.

מספר הטיפולים שבוצעו על ידי פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים בסיכון אובדני עלה ב-43% לעומת 2020. עלייה של 10% נרשמה במספר הערכות הסיכון שבוצעו לתלמידים, ועלייה של 122% נרשמה במספר ההתערבויות המערכתיות של פסיכולוגים חינוכיים בהקשר של תלמידים עם מצוקה אובדנית.

מספר נסיונות ההתאבדות של ילדים ובני נוער שהתקבלו בחדר מיון עלה ב-13% מ-2019. מספר הניסיונות של בנות עלה ב-25%, ושל בנות 14 ומטה – ב-30%. עם הגיל גדל מספרם של ניסיונות ההתאבדות של ילדים: 19 ילדים עד גיל 9, 394 בני 14-10, ו-629 בני 17-15. 40% מהקטינים שניסו להתאבד ב-2021 היו מתחת לגיל 14.

עלייה של 90% בדיווחים על בעיות התנהגות

מספר הקטינים החשודים בביצוע עבירות ירד ב-5%. עם זאת, מספר הקטינים שהופנו על ידי המשטרה לטיפול שירות המבחן לנוער בשנים אלו עלה ב-10%. עלייה זו ניכרת במיוחד בקרב מופנים קטינים לא-יהודים, שמספרם עלה ב-24%.

מספר הדיווחים לעובדים סוציאליים לחוק הנוער שעניינם היה בעיות התנהגות של קטינים עלה ב-90%. מספר הדיווחים שעניינם היה התעללות פיזית עלה ב-11%. נוסף על כך, עלו ב-10% מספר הדיווחים שעניינם היה פגיעה בידי אחראי מתוך המשפחה, וב-28% מספר הדיווחים שעניינם היה נוער מעורב בפלילים.

כ-3,300 ילדים ובני נוער נוספים טופלו בשנת 2021 במרכזים אזוריים לטיפול בפגיעות מיניות, עלייה של 44% בשלוש השנים האחרונות. 2,510 מהם טופלו בגין פגיעות מיניות שחוו, ו-714 טופלו בגין התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת. מתוך האחרונים, 48% טופלו בגין פגיעה באח/אחות או בבן/בת משפחה אחר/ת.

עלייה באלימות כלפי ילדים ונוער

14,596 תיקים (פליליים וטיפול מותנה לקטין) נפתחו בגין עבירות נגד קטינים בתוך המשפחה ומחוצה לה. 4,027 תיקים נפתחו בגין עבירות במשפחה (כ-28% מכלל התיקים), ו-10,573 תיקים נפתחו בגין עבירות מחוץ למשפחה (72% מכלל התיקים).

מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים עלה ב-10%. 79% מהתיקים שנפתחו היו בגין עבירות מין כלפי קטינות, ו-24% היו בגין עבירות מין כלפי קטינים. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים עלה ב-47%. 71% מהילדים שנחקרו על ידי חוקרי ילדים כנפגעי עבירות מין נפגעו, על פי החשד, בתוך המשפחה.

שיעור התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית כלפי קטינים מתוך סך התיקים שנפתחו בגין עבירות מין כלפי קטינים עלה פי 3.6 מאז 2008. להערכת המועצה לשלום הילד, העלייה במספר העבירות של הטרדה מינית כלפי קטינים קשורה לעבריינות רשת.

מספר הילדים נפגעי עבירות מין ואלימות שטופלו במרכזי הגנה עלה ב-19%. 78% מהילדים טופלו בגין פגיעה מינית, ו-20% מהילדים טופלו בגין פגיעה פיזית. בבתי חולים, קופות חולים וטיפות חלב אותרו 5,469 ילדים נפגעי אלימות ותקיפה מינית וחשופים לאלימות.

מספר הילדים השוהים במקלטים לנשים נפגעות אלימות עלה ב-13%, וחלה עלייה של 79% במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם המטופלים במסגרת מרכזים למניעת אלימות במשפחה. מספר הפניות למוקד 118 לגבי חשד לאלימות כלפי ילדים ונוער עלה ב-55%.

365 תיקים נפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות נגד קטינים במוסדות חינוך, ירידה של 23% לעומת שנת 2019. עם זאת, שיעור עבירות המין מתוך תיקים אלו עלה מ-15% ל-22%, בעוד שיעור עבירות האלימות ירד מ-72% ל-65%. מספר התיקים שנפתחו לבגירים בגין ביצוע עבירות מין נגד קטינים במוסדות חינוך עלה ב-37%.

מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות אלימות גופנית נגד קטינים ירד ב-18%. מספר התיקים שנפתחו בגין עבירות פרטיות נגד ילדים שר סומנו כ"קשורות לאינטרנט" זינק ב-144%, רובן (כ-72%) עבירות של פרסום תצלום משפיל. בסך הכול, חלה עלייה של 48% בתיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד ילדים שסומנו כ"קשורות לאינטרנט".

עלייה של 54% בפניות למוקד 105

14% מהתלמידים בחינוך הממלכתי (כיתות ח' ו-י'-י"ב) דיווחו שהיו קורבנות לבריונות ברשת ב-2021, לעומת 11% מהתלמידים ב-2019. מספר הפניות למוקד 105 (המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת) עלה ב-54%. 18% מהפניות נגעו לעבירות מין, ו-15% נגעו להפצת תמונות או סרטונים מביכים.

בתיקי עבירות מין הקשורות לאינטרנט, חלה עלייה של 138% בתיקים שנפתחו בגין פרסום דברי תועבה, ועלייה של 51% בתיקים שנפתחו בגין הטרדה מינית. מתוך האחרונים, חלק ניכר מהעלייה נגעה לעבירות על "חוק הסרטונים" (הפצה או פרסום של סרטונים ותמונות בעלי אופי מיני) נגד קטינים.

מתוך האירועים שדווחו למוקד 105, 35% דווחו על ידי הורה הילד הנפגע, 33% דווחו על ידי הילד הנפגע בעצמו, 13% דווחו על ידי עד לפגיעה, ו-7% דווחו על ידי אנשי חינוך.

35% מבני הנוער (17-13) חוו פריצה לסמארטפון או למחשב האישי שלהם, הותקפו על ידי תוכניות זדוניות או נפלו קורבנות למקרים דומים.

"אני פונה לממשלה בשם הילדים: עשו שימוש בדו"ח"

עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד: "אני פונה לממשלה ולחברי הכנסת ומבקשת בשם הילדים: קחו את הדו"ח הזה ועשו בו שימוש. יש בו יותר מ-500 עמודים על מצב הילדים בישראל. למדו ממנו, כל אחד בתחום אחריותו, בתחום פעולתו. אל תניחו אותו בתחתית המגירה, אלא בראש השולחן. דאגו להוציא לפועל את תוכנית החירום הלאומית לבריאות הנפש, שהוקפאה מאז היציאה לבחירות.

"אני קוראת לממשלה לכונן בהקדם תוכנית לאומית מקיפה ומתוקצבת שכוללת מאמץ מתואם ומסונכרן של משרדי החינוך, הבריאות והרווחה לצד השלטון המקומי להוצאת הילדים והנוער מהמשבר המתמשך. מגפת הקורונה אולי דעכה, אבל השלכותיה על הילדים והנוער בישראל עדיין כאן ובמלוא העוצמה. יש כל כך הרבה מה לעשות וצו השעה הוא להחליט שעושים ולא מקבלים בשוויון נפש את המצב הזה.

"הנתונים שמציג השנתון צריכים להדהד באוזניהם של ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת ומקבלי ההחלטות כולם, כשעון מעורר שלא ניתן לכבותו. כי מה שלא יזכה לתיקון ולטיפול היום, יחרוץ את דין המחר. והמחר של הילדים בישראל משתקף היטב בנתונים, והוא רע. רע מאוד. זו השגרה החדשה-ישנה של הילדים בישראל.

"שגרה שהיא הסיוט של אלפי ילדים שנפגעים מינית, שעוברים התעללות, שסובלים מפערים חברתיים, מעוני, שאין להם מענה לטיפול נפשי, לא בבית החולים לבריאות הנפש ולא בקהילה – מערך שנמצא בתת-ספיקה כבר שנים. הנתונים האלה מוכיחים, שכמדינה, אנחנו לא עושים מספיק כדי להבטיח את זכותם הבסיסית ביותר של ילדים לחיים בכבוד ובביטחון בעולם הפיזי והווירטואלי".