מחיר מוצרי החלב שבפיקוח צפוי לעלות במאי ב-15-16%, בדיון שהתקיים אמש (שני) בוועדת הכלכלה בכנסת, ניסו המחלבות, נציגי הרפתנים חברי הכנסת ונציגי המשרדים למצוא דרכים למתן את העלייה במחיר, ובעיקר להימנע מחזרה על מקרה פתיחת הייבוא בחמאה, שרק העלתה מחירים.

למה החלב כל כך יקר?

על פי הערכות של מנכ"לית חטיבת החלב של תנובה, ענת גרוס שון, מוצרי החלב בישראל יקרים בכ-50% מאשר ברחבי העולם. פערים אלה נובעים מהחלטות אסטרטגיות כבדות משקל, בהתנהלות משק החלב בכללותו. המע"מ על מוצרי חלב בישראל עומד על 17%, בעוד שבמדינות העולם עומד המע"מ על ממוצע של 9% בלבד. במרבית מדינות ה-OECD עומד המע"מ על בין אפס ל-5% בלבד.

מרכיב הכשרות משפיע גם הוא בצורה ניכרת על המחיר. לפי הערכה שהציגה גרוס שון, מדובר על 10%-15% מהפער בין המחירים בישראל למחירים בעולם. לדבריה, עלות המשגיחים היא זניחה, והעלות הגבוהה נובעת מדרישות הכשרות המוחלות על מפעלים בחו"ל מהם מייבאים חומרי עזר לתעשייה. השבתת המחלבות בשבתות וחגים יקרה  גם כן ומייצגת כ-7-8% מהפער. התוצאה היא פער של-21% בתשואה על ההון בינינו לבין העולם.

המרכיב המרכזי בעלות ייצור החלב, כפי שהציגו גם נציגי המגדלים, הוא הזנת הפרות, המבוססת על ייבוא גרעינים לתערובות שמיוצרות בישראל. לפי הערכות משרד החקלאות עלות הגרעינים המיובאים להזנה מגיעה ל-60% מעלויות ייצור החלב. לדברי אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, לישראל אין שטחים למרעה פתוח במקומות אחרים. עוד ציין לוי כי במדינות רבות, הרפתנים מקבלים תמיכה ממשלתית כדי לשמור על בטחון המזון וזמינות המוצרים. תמיכה כזאת לא קיימת בארץ.

מחלבות טרה נתיבות "יש מיעוט קיצוני של שחקנים בחלב המפוקח" (צילום: פלאש 90)

בדיון צפו כשלים מרכזיים בשרשרת הערך של מוצרי החלב. על פי נתונים שהוצגו בוועדה, בקיץ האחרון התעדכן מחיר המטרה של החלב הגולמי לראשונה מזה זמן רב, למרות התייקרות עלויות הייצור. יחד עם זאת, במהלך 10 השנים האחרונות לא זו בלבד שלא עלה מחיר מוצרי החלב, אלא אף חלו בו ירידות קלות.

הורדת המחירים תצליח רק אם תטופל כל השרשרת

למרות שייצור החלב בארץ נחשב ליעיל בעולם, והפרות הישראליות הן המניבות ביותר בעולם, בעשור אחרון נשחקו רווחי הרפתנים עקב עלויות הייצור המאמירות. כך לדוגמה, מחירי הגרעינים במזון הפרות שמרכיבים 50% מעלות ייצור החלב, נסקו במהלך השנה האחרונה והשפיעו על עלות הייצור, ומי שסופגים את עליית מחירי התשומות הם הרפתנים.

אף על פיכן, כחלק מההסכם שנחתם במאי 2022, הסכימו הרפתנים להפחית את מחיר המטרה שמשלמות המחלבות לרפתות, למשך שנה כדי למתן את עליית המחירים. לדברי ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, בעוד שהמשכורות בישראל עולות, הכנסות הרפתנים נשחקות ב-2% בשנה בשם ההתייעלות, ואין רווח לרפתן. בשנה האחרונה נסגרו 35 רפתות קטנות.

מנכ"ל טרה, טל וזנה טען בדיון שהעלייה במחיר המטרה ללא התאמת מחיר מוצרי החלב שבפיקוח גורמת הפסדים למחלבות. טרה, במוצרים המפוקחים, להפסיד כסף. וזנה: "נפל דבר בשנה האחרונה – מחיר המטרה עלה בצורה משמעותית ומחיר המפוקח לא עלה בהתאם. יש מיעוט קיצוני של שחקנים בחלב המפוקח". מחלבות טרה ותנובה הן היחידות המייצרות מוצרי חלב שבפיקוח, לאחר קריסת מחלבת רמת הגולן. לדברי נציגי המחלבות, ייצור שורה ארוכה של מוצרים שבפיקוח הוא פעילות עסקית הפסדית.

רפתנים בחליבה ברפת בצפון ישראל. בעוד שהמשכורות בישראל עולות, הכנסות הרפתנים נשחקות ב-2% בשנה בשם ההתייעלות (צילום ארכיון: נתי שוחט / פלאש90)

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן הצביע בדיון על היבט נוסף המשפיע על המחיר לצרכן והוא כוחן של הרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל. "יש להן עוצמה שאין לרשתות בשום מדינה בעולם והן מחליטות על המחיר ומכתיבות אותו לחקלאי", אמר וילן, וציין שבמקרים רבים הרשתות הן גם היבואניות של מוצרי החלב אותם הן מוכרות. על כך הוסיף ליאור שמחה נציג התאחדות יצרני החלב: "גם כשמפחיתים את המחיר, בסוף הרשתות לוקחות הרבה יותר ודופקות את המחלבות. גם בדיון על מחירים המפוקחים, כשביקשנו מהאוצר לבטל את ההנחות שדורשות הרשתות מהמחלבות, הם לא הסכימו".

החמאה כמשל

תעשיית החלב בישראל, מפרנסת עשרות אלפי אנשים בישראל לאורך שרשרת הייצור שלה. מנכ"ל מחלבות שטראוס, רענן קובלסקי, ציין בדיון שהורדת המחירים תצליח רק אם תטופל כל השרשרת: "זה מחירי האנרגיה וההובלה, המזון ועוד. רק אם הכל יטופל אפשר יהיה לוודא מקצה לקצה שהמחיר לצרכן ירד". בהקשר זה ציין מנכ"ל גד, עמיר אהרון, את מקרה הסרת המכס על החמאה, בו הוכח שיבוא מוצרי חלב לא מוריד את המחיר ומחליש את הייצור המקומי והתעשייה המקומית.

לדברי סיון ינקוביץ' המפקחת על המחירים במשרד החקלאות, כל עוד מחיר החמאה היה מפוקח, היה פיקוח גם על מחיר החמאה המיובאת, פרט למוצרי חמאה פרימיום שהיו ללא פיקוח. אלא שבנובמבר 2021 החליטה הממשלה על הסרת הפיקוח ממחיר החמאה, והתוצאה: התלות ביבוא גברה, והרשתות, שיש להן גם נתח ניכר ביבוא, מוכרות חמאה במחירים הגבוהים ב-40% בממוצע מהמחיר המפוקח. ההנחה שייבוא חופשי יביא להוזלת מחירים, הופרכה, ובפועל ציבור הצרכנים נפגע מהמהלך.

חמאה בסופר. ביטול המכס העלה את מחיר ב-40% בממוצע לחמאה מיובאת (צילום: Lerner Vadim / Shutterstock.com)

לדברי נציג הרפתנים, המפסידים הגדולים מהמהלך שהוביל האוצר הם הרפתנים, בעוד היבואנים הרוויחו. שמחה: "היה ברור שהמחיר יעלה ואנחנו הזהרנו שזה מה שהולך לקרות".

יו"ר הוועדה ביטן דרש את תגובת האוצר: "תנו סובסידיה על מחירי הגרעינים עד שהמחיר ירד. עוד מעט המחיר יעלה ב-16%. מה אתם עושים עם זה? לא יהיה דבר כזה. אנחנו דורשים ששר האוצר ייתן תשובה". בתגובה ענה נציג משרד האוצר, גלעד קצב: "אנחנו מודעים לעלייה הצפויה במאי, המספרים עוד לא מדויקים. אנחנו מחכים לקבל את המספרים כדי להחליט מה לעשות. עשינו צעדים כמו ביטול מכס על מוצרלה וחלומי ויעשו צעדים נוספים".