ירושלים היא המובילה הארצית במספר היתרי הבנייה בהתחדשות עירונית ותקבל מהמדינה 50 מיליון ש"ח להשקעה בתשתיות תומכות. כך פרסמה היום הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שתעניק מענקים ל-11 רשויות בסכום כולל של 221 מיליון שקלים על הצלחתם בהוצאה של היתרי בנייה עבור פרויקטים של התחדשות עירונית בשנתיים האחרונות.

על פי נתוני הרשות, שנת 2022 הייתה שנת שיא בהתחדשות עירונית עם למעלה  בנייה ל-27 אלף יחידות דיור שאושרו רק בשנה האחרונה, זינוק של למעלה מ-30% בשנה אחת בלבד.  הערים קריית אונו, נתניה ובית שמש יקבלו כל אחת מעל ל-22 מיליון ש"ח. אחריהן ברשימה, ערים נוספות יקבלו סכומים שבין 18 ל-9.6 מיליון שקלים (מהגבוה לנמוך): רמת גן, חדרה, בת ים, לוד, חיפה, קריית ים ואשדוד.

על פי הרשות, 16 אלף היתרים אושרו במסגרת תמ"א 38 (שיפוץ וחיזוק מבנים קיימים) והשאר במסגרת פינוי בינוי. ההסכמים בין הרשויות לרשות מבוססים על מנגנון תחרותי שנועד לייצר תמריץ לעיריות להגדיל את אחוזי ההתחדשות העירונית בעירם, כך שככל שרשות מוציאה יותר היתרים – היא זוכה לנתח גדול מהמענק.

שר השיכון, יצחק גולדקנופף מסר שיפעל להגדלת תקציב המענקים לרשויות לחצי מיליארד ש"ח לשנים 2023-2024. "הצלחנו להשיג תקציבים שיגבירו את מגמת ההתרחבות של ההתחדשות העירונית בכל רחבי הארץ".

בשנה האחרונה משרד השיכון, בשיתוף עם משרד הביטחון, העביר 150 מיליון ש"ח לארבע רשויות בפריפריה לקידום תוכניות פיילוט של התחדשות עירונית במתחם אחד. מדובר בסכום המכסה פחות ממחצית האחוז של המבנים הנדרשים לחיזוק או החלפה.

לפני מספר חודשים נודע שמשרד השיכון עובד על תוכנית רחבה יותר להמרצת התחדשות עירונית בפריפריה, שנועדה להתמודד עם המצב הנוכחי שבו באזורים המועדים ביותר לרעידת אדמה אין כדאיות כלכלית לפרויקטים של התחדשות עירונית. בתוכנית מוצע סבסוד של 200 אלף שקלים לכל יחידת דיור, והשקעה כוללת של 6.5 מיליארד שקלים באמצעות הטבות מס, הלוואות ומענקים. התוכנית התקבלה בהתנגדות מטעם האוצר. בטיוטת חוק ההסדרים האחרון, האוצר הציע להתמודד עם הקושי בהוצאה לפועל של פרוייטקים על ידי הורדת אחוז התושבים הנדרשים כדי לתבוע דיירים שאינם מעוניים בתהליכי התחדשות עירונית בביתו.