שלמה פרל, ניצול השואה שעבר את מלחמת העולם השנייה בזהות בדויה, כחייל גרמני, נפטר בגיל 98.
פרל נולד בשנת 1925 בפֵּיינֶה שבצפון גרמניה, בן להורים מהגרים מרוסיה. עם עליית הנאצים לשלטון ובעקבות פרסום חוקי הגזע, סולק מבית הספר כשהוא בן 10.
תחילה נדדה משפחתו לעיר לודז' שבפולין וממנה מזרחה, לרוסיה הסובייטית. ב-1941 נפל שלמה בשבי חיילי הוֵורמַאכְט הגרמנים. בשלב זה החליף זהות והפך להיות יוזף פרייל, כביכול בן העם הגרמני. למרות גילו הצעיר, צרפו אותו הלוחמים לשורותיהם. כמי שהבין רוסית וגרמנית, הוא שימש כמתורגמן לשבויים, וניסה מספר פעמים לחצות את הקווים לצד הרוסי. באחת הפעמים, ניסה לברוח לעמדה רוסית, אך גילה שהיא ריקה, החיילים הגרמנים ראו בהסתערות אומץ לב, ושיבחו אותו על כיבוש העמדה.
בזכות הצטיינותו בלחימה, נשלח פרל לבית ספר של נוער היטלר בבראונשווייג, שם התיידד עם נערה נאצית קנאית, ובאחת הפעמים גילה לאמה, שהוא יהודי, אך האם לא הסגירה אותו.
בסיום המלחמה הוא נשבה יחד עם קבוצת לוחמים גרמנים, על ידי האמריקנים ושוחרר. בתום המלחמה גילה כי אחיו יצחק נותר בחיים, אך הוריו ואחותו נרצחו. הוא עלה לארץ והתאחד עם אח נוסף – דוד, שעלה לארץ לפני המלחמה.
ביולי 1948 הגיע לישראל, התגייס לצה"ל והשתתף במלחמת העצמאות במאבק על שחרור ירושלים הנצורה. בישראל פעל פרל למען העמקת התודעה של השואה.
בהשראת סיפורו המופלא, יצא ב-1990 הסרט הגרמני "אירופה אירופה" שבוים על ידי אניישקה הולנד, שמבוסס על ספרו האוטוביוגרפי "קוראים לי שלמה פרל". הסרט היה מועמד לפרס האוסקר וזכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר ב-1991.
