בעקבות רעידת האדמה בטורקיה, ראש עיריית בית שאן, ז'קי לוי, פנה לראש הממשלה בנימין נתניהו בדרישה להשקעה תקציבית לחיזוק 400 מבנים שלא עומדים בתקני רעידת אדמה. "הכתובת על הקיר – והיא אדומה ובוהקת", הזהיר בדבריו ראש העיר.
לוי ציין שהתכניות המיועדות לחיזוק המבנים קיימות במגירות של משרד השיכון אך לא מתוקצבות "ההוצאות במקרה של רעידת אדמה יהיו קשות פי כמה: אלפיי הרוגים, וזה רק בבית שאן".
בית שאן מוגדרת כאחת מ-10 הערים הנמצאות בסכנה הגדולה יותר במקרה של רעידת אדמה, אך מעולם לא התקיים בה פרוייקט תמ"א בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית. עד היום חוזקו בעיר 23 בניינים במיזמים ייעודיים של משרד השיכון, כשבשנה האחרונה העיר ניגשה לתכנית פיילוט של משרד השיכון לקידום התחדשות עירונית במוקדי סיכון, במטרה לקדם פינוי-בינוי של עשרות יח"ד בעיר – אך לבסוף לא זכתה בו.
על פי העירייה, בעיר יש כ-3,000 יחידות דיור במבני שיכון ישנים שנמצאים בסכנת קריסה. בשיחה עם 'דבר' בספטמבר האחרון, מהנדס העיר, שמר ברוך, סיפר שהעירייה בונה על תקציבי המדינה לתמרוץ מיזמי התחדשות עירונית בעיר: "אין איך לחזק 300 מבנים, הכלי היחיד שיש, שהוא איכותי ואמין לאורך טווח, זה ההתחדשות העירונית".
שר השיכון לשעבר, זאב אלקין, הצהיר מספר פעמים בשנה האחרונה שקידום ההתחדשות העירונית בצפון נמצא בדחיפות גבוהה, מכיוון שעל פי התכנית הלאומית האסטרטגית לדיור, שאושרה עוד ב-2017, במחוז הצפון צריכות להיבנות כ-18 אלף יחידות דיור מדי שנה, מהן 20% בהתחדשות עירונית, אך כמעט אף מבנה לא נבנה בגלל חוסר הכדאיות הכלכלית.
על פי הערכות מהנדסים, בישראל יש כ-80 אלף מבנים שנבנו טרום תקן רעידות האדמת שהוכנס במהלך שנות ה-70. על פי משרד השיכון, ישנם כיום כ-96 אלף יחידות דיור בפריפריה שנמצאות בסכנת קריסה, 36 אלף מהן באזורים בסכנה גבוהה לרעידת אדמה.