המוסד לביטוח הלאומי מקדם חקיקה שתהפוך לחוק קבוע את האפשרות לקבל קצבת נכות לצד דמי אבטלה. לפי שר העבודה יואב בן צור, בכוונת המשרד להשלים את החקיקה בחודש הקרוב, כך שהמצב הנוכחי שבו ניתן לקבל את שתי הקצבאות יימשך. בכך מתכוון המשרד לתת מענה לפקיעת הוראת השעה שביטלה את האיסור על כפל קצבאות באמצע פברואר. שינוי החוק ישפיע על כ-3,000 נכים שמקבלים דמי אבטלה, בעלות של כ-60 מיליוני שקלים בשנה. שר העבודה יואב בן צור התחייב במליאת הכנסת לקדם את התיקון.

לצד זאת מקדם הביטוח הלאומי שני שינויי חקיקה נוספים שיקלו על עובדים מקבלי קצבאות לצאת לשוק העבודה. שינוי אחד הוא הארכת צמצום הקיזוז מקצבאות הבטחת הכנסה או מזונות של הורים יחידים עובדים, שגם אותו מתכוון הביטוח הלאומי להפוך לחוק קבוע. שינוי זה ישפיע על כ-13 אלף משפחות, בעלות של כ-120 מיליוני שקלים בשנה.

שינוי נוסף הוא הארכה של תיקון שמצמצם קיזוז מקצבאות הנכות של נכים עם משפחה (ילדים או בן זוג) עקב הכנסות של הנכה שאינן מעבודה, כמו ביטוח פרטי או השכרת דירה, והפיכתו לחוק קבוע. שינוי זה צפוי להשפיע על כ-1,800 מבוטחים בחודש, בעלות של כ-17 מיליון שקלים בשנה.

ביטול האיסור על כפל קצבאות

החל משנות האלפיים נקבע בחוק הביטוח הלאומי איסור על 'כפל קצבאות', שאוסר על מקבלי קצבת ביטוח לאומי לקבל דמי אבטלה. המשמעות היא שמבוטח הזכאי, למשל, לדמי אבטלה בעד חודש מסוים ומקבל גם קצבת נכות, תשולם לו באותו החודש הגמלה הגבוהה מביניהן בלבד. כך גם מבוטחים הזכאים גם לדמי אבטלה וגם לקצבת שארים, הבטחת הכנסה, מזונות ואזרח ותיק (רלוונטי לנשים עד גיל 67).

בתחילת התפרצות מגפת הקורונה בישראל, שהביאה לשיעורי אבטלה בהיקפים גדולים, מקבלי קצבאות רבים היו זכאים גם לדמי אבטלה אך לא יכלו לקבל אותן. בעקבות לחץ ציבורי ביטלה הממשלה את האיסור על כפל קצבאות בחקיקה זמנית (הוראת שעה) שהוארכו מספר פעמים. ההארכה האחרונה מסתיימת ברביעי השבוע, ב-15 בפברואר. הוראת השעה קבעה שהמוסד לביטוח הלאומי יראה את דמי האבטלה כהכנסה מעבודה, ובהתאם לכך חלק מהם יקוזז מהקצבאות האחרות, כפי שחלק משכר העבודה מקוזז מהקצבאות.

שר העבודה יואב בן צור (צילום: אתר הכנסת)

בהצעת החוק הנוכחית מבקש הביטוח הלאומי להפוך את ההוראה הזמנית לחוק קבוע, לאור "השפעתו המיטיבה על מקבלי גמלאות, אשר גם מעבר למשבר הקורונה הכללי נמצאים בנקודת משבר עת איבדו את מקום עבודתם". לפי נתוני הביטוח הלאומי, בנובמבר 2022 היו כ-3,000 זכאים שהמהלך הגדיל את הכנסותיהם. העלות המוערכת של התיקון היא 60-70 מיליון שקלים בשנה.

הפיכת ההוראה לחקיקה קבועה מבטאת הכרה בזכותם השווה לקבל דמי אבטלה כמו כל אדם, ולצד זאת היא תאפשר ודאות למקבלי הקצבאות. ביטול כפל הקצבאות בהוראות שעה זמניות יצר מצבים של חוסר ודאות. אחד מהם אירע כאשר אחת מהוראות השעה פקעה לקראת אמצע 2021, בתקופה של ממשלת מעבר, ובמשך כחודשיים לא היה ברור האם הוראת השעה תוארך ומתי.

שר העבודה יואב בן צור הציג את התיקון המוצע בתשובה להצעה לסדר היום במליאת הכנסת ברביעי שעבר. לדבריו, "אנחנו מתכוונים לתקן את החוק בהוראת קבע אשר תסדיר מבחן הכנסות מקל זה. בתיקון המוצע יהיה כדי לסייע ולהקל על מבוטח אשר איבד את מטה לחמו, ואשר זכאותו לגמלה נוספת לא תיפגע או ששיעורה יישאר דומה לזה שהיה קודם להפסקת העבודה".

עוד אמר בן צור: "אני רוצה לומר שבפברואר אף אחד לא ייפגע, גם במרץ אף אחד לא ייפגע כיוון שבמהלך חודש מרץ אנחנו נסיים את חקיקת החוק כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. ובא לציון גואל ושלום על ישראל ויהיה לכולם ברכה והצלחה, וקצבאות טובות."

טלי ניר, מנכ״לית עמותת 121 שנאבקה על ביטול כפל הקצבאות, בירכה על יוזמת התיקון.: ״דמי אבטלה הם לא קצבה. כל אדם שמפוטר מעבודתו זכאי לסיוע ולביטחון בסיסי כדי להתארגן ולמצוא עבודה חדשה. אנו מברכים את הממשלה שסוף סוף מקבלת את הבסיס המוסרי הזה, שהוא חלק מהערבות ההדדית הישראלית. בזכות תיקון החקיקה ניתן יהיה להבטיח כי מפוטרים מקבלי קצבאות לא יתדרדרו לעוני מיידי במקרה של פיטורין״.

הורים עצמאים עובדים 

מהלך נוסף שמקדם הביטוח הלאומי הוא חקיקה קבועה לצמצום הקיזוז מהכנסות של הורים עצמאים שמקבלים קצבת הבטחת הכנסה או שמקבלים קצבת מזונות דרך הביטוח הלאומי. זאת בעקבות חקיקה זמנית מ-2017 והוארכה מספר פעמים. עלות החוק היא כ-125 מיליון שקלים בשנה.

במצב הנוכחי, ההכנסות מעבודה של מקבלי קצבאות מקוזזות עם הקצבה החל מסכום מסוים, בשיעורים שנקבעו בחוק. הקיזוז הוא תמריץ שלילי ליציאה לעבודה עבור מקבלי קצבאות, מכיוון על כל שקל שמכניס זכאי מעבר לסכום הדיסריגרד שנקבע, תופחת הגמלה לה הוא זכאי, עד לשלילת הקצבה. בביטוח הלאומי מסבירים שמצב זה "מעודד זכאים לקצבאות שלא להגדיל את הכנסתם, בשל החשש מאבדן הגמלה וההטבות הנלוות לה".

עקב כך, בינואר 2017 נכנסה לתוקפה הוראת שעה שמטרתה לעודד יציאה לעבודה והגדלת הכנסה בקרב הורים עצמאיים (אמהות חד הוריות, בעיקר), שקבעה הטבה עבור הורים אלו, לפיה להורה עצמאי המשתכר עד כ-3,400 שקלים ינוכו מהקצבה 25% מהכנסתו, במקום כ-60%.

הוראת שעה זו הוארכה מעת לעת, וכעת מציע הביטוח הלאומי להפוך אותה לחוק קבוע בעקבות הצלחתה, ולאפשר להורים עצמאיים להשתכר עד לגובה של 3,400 שקלים כיום באותם תנאים.

לפי הביטוח הלאומי, בשש השנים בהן הונהגה הוראת השעה, חל שיפור בהכנסתםן הכוללת של משפחות אלו, ומרביתן הגדילו את הכנסתם מהעבודה. נכון למאי 2022, כ-13,300 משפחות שבראשן הורה עצמאי שקיבלו אחת הגמלאות הרלוונטיות עבדו, לכן הכנסתם נבחנה לפי המבחן המקל.

צמצום הקיזוז מקצבאות נכות לנכים עם משפחה על הכנסות שאינן מעבודה

תיקון נוסף מבקש לצמצם את הקיזוז מקצבאות הנכות של נכים עם משפחה, עקב הכנסות שאינן מעבודה כמו מביטוח פרטי, השכרת נכס ועוד.

קצבת הנכות הכללית מורכבת מקצבת יחיד על פי שיעור נכותו של הזכאי (הקצבה המלאה כיום עומדת על 4,070 שקלים), ומתוספות לקצבה בגין בת זוג וילדים (עד שני ילדים). הזכאות לקצבת הנכות מותנית במבחן הכנסה, הן הכנסות מעבודתו של הנכה, והן מהכנסות שאינן מעבודה (למשל מביטוח פרטי, השכרת נכס ועוד).

עם זאת, בעוד שלעניין הכנסת נכה מעבודה קובע החוק סכום דיסריגרד, לפיו עד הכנסה של 5,700 שקלים בחודש לא מופחתת הקצבה, לגבי הכנסה שאינה מעבודה, מופחתת הזכאות לתוספות לקצבה בגין ילד או בת זוג החל מהשקל הראשון.

במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2020-2021 הוספה הוראת שעה הקובעת דיסריגרד גם להכנסה שלא מעבודה או ממשלח ידו של הנכה, בסכום השווה ל11.37% מהשכר הממוצע במשק (כ-1,200 שקלים בשנת 2021).

כעת מוצע, לאחר ניסיון של שנה, להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, וזאת על מנת להגדיל את ההכנסה הכללית של נכה כללי אשר יש לו תלויים (בן/ת זוג ו/או ילדים) ולסייע למשפחות עם הכנסות נמוכות.

על פי הביטוח הלאומי, עלות התיקון הינה כ-17 מיליון שקלים בשנה והוא אמור לחול על כ 1,800 מבוטחים בחודש. נכון לחודש יוני 2022, היו כ-6,200 משפחות להן היו הכנסות שלא מעבודה ולהן תוספת בן זוג, וקצבתן של כ-1,500 משפחות גדלה עקב השינוי.