שר החקלאות אבי דיכטר, התארח ביום חמישי האחרון בכנס השנתי של התאחדות האיכרים בישראל שהתקיים בירושלים, והתייחס בדבריו לסוגיות שעומדות בפני משרד החקלאות בתקופת כהונתו ולתפקידו כשר. "לכל מי שאומר לי: 'אתה צריך להיות שר החקלאות של מדינת ישראל ולא שר החקלאים', אני אומר: "אני גאה להיות שר החקלאות והחקלאים של מדינת ישראל. אם אנסה להפריד בין שני החלקים – לא אצליח בתפקידי'", אמר, "אני בהחלט מתכוון ב-4 וחצי השנים הקרובות לעשות למען מדינת ישראל, באמצעות החקלאים לטובת החקלאות".

דיכטר התקבל בחיבוק חם על ידי חברי התאחדות האיכרים שהגיעו מרחבי הארץ. את המפגש עימו פתח דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים ויו״ר נשיאות המגזר העסקי: "אני מתרשם שתפיסתו של שר החקלאות ביחס לאחריות על בטחון המזון של מדינת ישראל היא כתפיסתנו, וכוונותיו ומטרותיו כמו שלנו. אני מאמין שנוכל יחד לעמוד באתגרים שעומדים בפנינו". עוד הוסיף: "אנו, נציגי החקלאים, הבהרנו לשר באופן ברור שאנחנו עומדים לצידו ומוכנים, יחד איתו, להגיש תוכנית אמיתית להבטחת עתיד המדינה".

השר קיים מספר פגישות עם נציגים מארגוני החקלאים והתנועות המיישבות מאז נכנס לתפקידו במשרד החקלאות לפני כחודש. הם הציגו בפניו את הנתונים שבידיהם ופירטו את השלכות מרכיבי הרפורמה שקידמו שרי החקלאות והאוצר הקודמים, פורר וליברמן.

"חקלאות בלי חקלאים היא לא חקלאות"

בניגוד לקודמו בתפקיד, הקפיד דיכטר להדגיש את חשיבות הקשר בין משרד החקלאות לחקלאים, ואף ציין את תפקידם של החקלאים בביסוס הביטחון התזונתי של מדינת ישראל: "משרד החקלאות, ואני כשר החקלאות, נעבוד לקידום החקלאות בישראל יחד עם החקלאים ועם ארגוני החקלאים. אני חושב שלא לעבוד בתיאום יחד עם גופי החקלאים זו טעות, ואני לא מתכוון לעשות את הטעות הזו. אני חושב שהפרדה כזו היא לא טובה לחקלאים, היא לא טובה לחקלאות, היא לא טובה למשרד החקלאות, היא לא טובה למדינת ישראל, ודברים לא טובים למדינת ישראל אני לא נוהג לעשות".

דיכטר הדגיש את החשיבות שבלמידת המצב לאשורו מאנשי המקצוע במשרד וממפגשים עם מועצות הייצור וארגוני המגדלים, במטרה לגבש אסטרטגיה לעבודת המשרד. "בסופו של דבר כשאתה בא למשרד, כל משרד, אתה מביא את הניסיון שלך. אין לי מיומנות בתחום הזה, אבל יש לי מיומנות לעבודה עם מומחים.  אנחנו קרובים להבנת התמונה הכוללת. בימים הקרובים אגבש את האסטרטגיה לטווח הקרוב ולטווח הרחוק, שתעמוד על מספר רגליים: אנשים וטכנולוגיה – שאין להם משמעות אחד בלי השני, קרקע, ומים".

כמו כן, הבהיר דיכטר שהוא מקיים שיח רציף עם שר האוצר סמוטריץ' בכל הנושאים הבוערים בתחום החקלאות. "שר האוצר וגם אני מבינים שהחקלאות זה לא איזשהו סרח עודף שמשאירים אותו לסוף. מדינה בלי חקלאות היא לא מדינה, וחקלאות בלי חקלאים היא לא חקלאות. הבהרתי לשר האוצר שאי אפשר לטאטא את החקלאים מתחת לשולחן בסוגיה של המים. הם נותנים למדינה שירות אדיר בתחום המים המושבים. אילולא החקלאים היינו צריכים לשפוך את מי הקולחין לים או שהיו מחלחלים, חס וחלילה, למי התהום. אין סיבה שהם יישאו במחיר". דיכטר ציין שהוא מכוון להורדת תעריף המים המושבים לחקלאות ל-0 שקלים, והוסיף: "לגבי מים שפירים נצטרך להילחם, אבל יצטרכו להילחם בנו אם ירצו לגבות מאיתנו תשלום על מים מושבים".

עוד ציין דיכטר שבכוונתו לדאוג להגדלת הייצור החקלאי והתאמתו לצרכי השוק המקומי. לשם כך, הדגיש, דרוש מיצוי פוטנציאל העיבוד של כלל השטחים החקלאיים בארץ ותיעדוף של גידולים.

"אני רואה אתגר בהבאת דור ההמשך והצעירים חזרה לענף החקלאות"

גם נושא דור ההמשך בחקלאות וכניסת צעירים לתחום מעסיק את השר, שסימן את הורדת הגיל הממוצע של החקלאים כיעד מרכזי. "זו סוגייה שנופלת בין הכיסאות. חשוב לי להבין איך מחזירים את העיסוק בחקלאות להיות אטרקטיבי בעיני הדור הצעיר. ברור לחלוטין שהמפתח הוא הבנים הממשיכים. אם נצליח לרתום לחקלאות בנים ובנות ממשיכים, זה יהיה המהלך הכי טבעי, הכי פשוט והכי אפקטיבי."

עוד הוסיף: "ברור שלא מספיק לתת קרקע. לא מספיק לתת פיסת אדמה לחקלאות מבלי להבטיח שהחקלאי יוכל להקים חממה, לגדל, לאפשר תקופת ניסוי עם רשת ביטחון. מי שנוטע מטע יודע שיש לו 4 שנים עד שיוכל לשווק את היבול. לכן אי אפשר לדבר על עתיד החקלאות בלי הצעירים, ואי אפשר לדבר על הצעירים בחקלאות בלי לבנות תוכנית רצינית, מתוקצבת, ברורה, שבאמת תאפשר להוריד את הגיל הממוצע של החקלאים. רק כך נצליח להחזיר עטרה ליושנה. אני חד משמעית רואה אתגר בהבאת דור ההמשך והצעירים חזרה לענף החקלאות."

"נגבש תכנית לייבוא במקביל לתמיכה בחקלאים הישראלים"

דיכטר התייחס לסעיפי בלימת הרפורמה בחקלאות שעליהם חתמה מפלגתו בהסכמים הקואליציוניים: "וידאנו שהרפורמה שהייתה היא לא זו שתהיה. נדאג שהרפורמה תבוטל, מפני שכבר מתקיימים לא מעט סעיפים שקידמו קודמינו. נבחן כל סוגיה ונעמוד על כך שהאסטרטגיה שנגבש היא זו שתתקבל. גם לגבי הסעיפים שמופיעים בפרק החקלאות בחוק ההסדרים, כמו שינוי תקנות הגנת הצומח. מי שמקדם את שינוי התקנות האלה כרגע זה האוצר. הם צריכים להניח תקנות בפני וועדה שתפקידה לבחון אותן. התקנות האלה, שהונחו על ידי השר הקודם, לא נדונו בוועדה, והשר הנוכחי עדיין לא הניח בפניה תקנות לדיון. כשנסיים לגבש את האסטרטגיה שלנו נגיש תקנות ונדון בהן".

גם בנוגע לחוק ההסדרים, הקפיד דיכטר להרגיע את ציבור החקלאים: "כולנו מכירים את הכללים במשא ומתן. חוק ההסדרים התחיל לרוץ בין משרד האוצר ומשרד המשפטים. קיימנו דיונים עם האוצר לפני שבועיים והם מקדמים תפיסה לפיה צריך לאפשר יבוא פירות וירקות לישראל מכל מקום בעולם. קיימנו סדרה של דיונים במשרד החקלאות והשתכנעתי מהטיעונים המקצועיים, שזה סיכון בלתי סביר בעליל. קיימנו דיון עם משרד האוצר והודענו להם שלא ניתן לזה יד. הנחיתי את אנשי משרד החקלאות לבנות תוכנית חלופית שאיתה אפשר יהיה לייבא יותר, עם סיכונים מופחתים באופן מובהק. במקביל, נקדם תמיכות בחקלאים הישראלים".