היועצת המשפטית לממשלה, הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חוות דעת שמתנגדת להסדר פשרה במסגרת בקשה לתובענה ייצוגית, בטענה שסכום הפשרה נמוך ביחס לזכויות המגיעות לעובדים על פי חוקי העבודה בישראל.

ההליך הינו תביעה של עובד אבטחה בחברת תעש מערכות שטען שלא שולמו לו ולעמיתיו שכר בגין הפסקות, על אף שנדרשו להישאר בשטח המפעל במהלך ההפסקות, ולא ניתן להם זמן מנוחה של 8 שעות לפחות בין משמרת למשמרת.

התובע, נתנאל כפיר, הגיש באמצעות עו"ד דוד שוורצבאום בקשה לדון בהליך כתובענה ייצוגית, אשר תביא לפיצוי כל קבוצת המאבטחים שעבדו בתנאים מקבילים לו. אלא, שבמהלך הדיון הסכימו הצדדים על הסדר פשרה לפיו תעש מערכות תקצה סכום של 550 אלף שקלים שיתחלק בין העובדים הזכאים, התובע הייצוגי יזכה לפיצויים על סך 27.5 אלף שקלים ועורך דינו יקבל שכר טרחה של 100 אלף שקלים.

בנוסף הוסכם, שאם יישאר עודף של יותר מ-50 אלף שקלים מהסכום שהקצתה החברה, יפנו הצדדים לבית הדין ביחס לחלוקת היתרה ואם תשאר יתרה של מתחת ל-50 אלף שקלים הסכום ישמש לשיפור תנאי העבודה של עובדי תעש מערכות.

כאמור, היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית הדין חוות דעת המבקשת ממנו לדחות את הסכם הפשרה שגובש בין הצדדים שכן לטענתה הוא עשוי להזיק לעובדים אחרים מקבוצה זו ולמנוע מהם בעתיד לתבוע את מלא זכויותיהם שלא שולמו להם.

בהתנגדות שהגישה היועצת המשפטית לממשלה נאמר, שסכום הפיצוי שניתן לחברי הקבוצה במסגרת הסדר הפשרה, על פני הדברים, איננו סביר וראוי, בשל הפער הגדול והבלתי מוצדק בין הסכום שנוכה משכר העובדים המוערך בכ-2.8 מיליון שקלים, לסכום הפשרה הכולל – 550 אלף שקלים.

היועצת המשפטית אף הדגישה שמדובר בפגיעה לכאורה בזכות קוגנטית – כלומר כזו שהעובד איננו יכול לוותר עליה.

לטענת תעש והעובד שתבע בהליך, הפער בין הסכום שנוכה לפיצוי שהוסכם נובע מקיזוז שווי הארוחות שסיפקה תעש מערכות לעובדי מערך האבטחה בתקופה הקובעת – שעמד על כ-2.4 מיליון שקלים.

הסכום שנקבע, 550 אלף שקלים חושב לטענתם מההפרש בין סכום הניכוי לעלות הארוחות בתוספת ריבית הצמדה וריבית לאמצע התקופה ותוך גילום מס. היועצת המשפטית לממשלה קבעה בחוות הדעת שהוגשה לבית הדין לעבודה שאין מקום לקזז את סכום הארוחות מהשכר, שכן אין קשר ישיר בין מתן ההטבה לניכוי שכר העובדים בהפסקות וכן כיוון שהארוחות היוו זכות אחת מיני רבות של העובדים שנקבעה בהסדר קיבוצי. לפיכך קבעה היועצת המשפטית שמדובר בקיזוז שתעש אינה רשאית לבצע בצורה חד-צדדית במסגרת הסכם הפשרה הנדון.

היועצת המשפטית התייחסה גם להצעה לחלק את העודף מסכום הפיצוי שיוותר וכתבה שלא ברורה ההצדקה מדוע שלא להעבירו לקרן לניהול וחלוקת כספים לעובדים בהתאם להוראות המפורשות של החוק. היועצת המשפטית הוסיפה בהתנגדותה, שגם מנגנון יישום ההסדר, שמטיל את היוזמה על העובדים לצורך קבלת הפיצוי – אינו מוצדק, וראוי שחברת תעש מערכות תבחן באופן עצמאי מי מבין עובדיה זכאי לפיצוי, כשלאחר מכן החברה אף תפנה באופן פרטני לעובדים ותעדכן אותם לגבי זכאותם, ודאי שעה שכל המידע נמצא אצלה.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה באמצעות עו"ד אביעד בן יעקב מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי), לאחר שגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי ומשפט ציבורי-חוקתי) והמחלקה למשפט העבודה והמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

מחברת תעש מערכות נמסר כי יגיבו לחוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה בפני בית הדין. מעו"ד דוד שוורצבאום המייצג את התובע בתיק טרם נמסרה תגובה.