דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ב' באייר תשפ"ד 10.05.24
31.4°תל אביב
  • 27.9°ירושלים
  • 31.4°תל אביב
  • 28.5°חיפה
  • 24.4°אשדוד
  • 29.6°באר שבע
  • 29.4°אילת
  • 27.2°טבריה
  • 23.9°צפת
  • 30.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פוליטי מדיני

הסדרת חוקי יסוד והסכמה על 'עילת הסבירות': הנשיא הרצוג הציע 5 עקרונות כבסיס למו"מ על הרפורמה המשפטית

הנשיא ביקש מחברי הקואליציה שלא להביא את חוקי הרפורמה להצבעה בקריאה ראשונה, וקרא להידברות ולהסכמה | עקרונות נוספים שהציג: שינוי אופן בחירת השופטים תוך הבטחת איזון בין הרשויות, ייעול מערכת המשפט והגברת אמון הציבור | "האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. אני מוכן לעשות הכול כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת"

נשיא המדינה, יצחק הרצוג (צילום: חיים צח/לע"מ)
נשיא המדינה, יצחק הרצוג (צילום ארכיון: יונתן זינדל / פלאש 90)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ביקש בנאום מיוחד לאומה מהקואליציה ומיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שלא להעלות להצבעה בקריאה ראשונה את הצעות החוק הקשורות ברפורמה במערכת המשפט, וקרא לצדדים הפוליטיים השונים להיכנס להידברות ולחתור לפתרון מוסכם. הרצוג הציג מתווה של חמישה עקרונות שיהוו בסיס למשא ומתן על רפורמה עתידית, והציע לסייע בכך.

העקרונות שהציע הרצוג כוללים חקיקת 'חוק יסוד החקיקה' שיסדיר את היחס בין חוקים רגילים וחוקי יסוד; תכנית רב שנתית לצמצום העומס השיפוטי; תכנית מוסכמת לייעול מערכת המשפט והגברת אמון הציבור; שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים באופן שבו לאף רשות שלטונית לא יהיה בה רוב מבונה; ויצירת הסכמה בנושא השימוש בעילת הסבירות, שמאפשרת לשופטים לפסול חוקים והחלטות שלטוניות.

הרצוג הדגיש את הצורך ביצירת הסכמות במקום מאבק בין צדדים שמסכן את החברה והמדינה. "בשבועות האחרונים פעלתי בכל כוחי להביא להסכמות. אם צד אחד ינצח את השני, ולא משנה איזה, החברה הישראלית כולה תפסיד". אמר הרצוג, "צריך להפסיק את אש הקיטוב לפני שתכלה אותנו, אנחנו על סף קריסה חוקתית".

הרצוג הציג 5 עקרונות שיהיו בסיס למשא ומתן. "חמשת העקרונות הם ראשית דבר, ולא אחריתו", אמר הרצוג. "העקרונות הם בסיס להסדר. אני קורא לנציגי רשויות השלטון, יו"ר ועדת החוקה, שר המשפטים ונשיאת העליון לעצור את מחול השדים. פנו להידברות, הנמיכו החומות. אפשר להגיע להסכם תוך זמן קצר על בסיס העקרונות הללו:

  1. חקיקה של 'חוק יסוד החקיקה' שיסדיר את היחס לחוקים רגילים וחוקי יסוד – לדברי הרצוג, החוק יסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת לשופטת ויביא ליציבות חוקתית. לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם, אלא חוק יסוד שייכנס לספר החוקים אחרי ארבע קריאות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקים שיחוקקו על בסיס זה. חוקים רגילים ייפסלו ברוב מיוחס".
  2. תכנית רב שנתית להפחתת העומס השיפוטי – "אזרחי ישראל משלמים מחיר כבד על הפער בין ישראל למדינות המתוקנות בכל הקשור ליחס הכמותי בין אזרחים לשופטים. ב-OECD מספר השופטים גדולי פי שלוש מאשר בישראל. ממשלת ישראל צריכה לפתור האתגר העצום הזה וליצור רפורמה שתצמצם את הפער הזה על ידי תוכנית רב שנתית".
  3. ייעול מערכת המשפט והגברת האמון הציבורי – הרצוג הדגיש ש"בישראל נפתחים מדי שנה למעלה מ-800 אלף הליכים משפטיים והמערכת איננה עומדת בנטל. זה פוגע באמון של האזרחים מערכת. אני קורא לשר המשפטים ולנשיאת העליון להביא תוכנית לאישור הממשלה שתסייע למערכת המשפט להתייעלות שתשים סוף לעינויי הדין. אנו חייבים זאת לאזרחי ישראל".
  4. שינוי אופן בחירת השופטים תוך הבטחת איזון בין הרשויות – לדברי הנשיא, "הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישקף איזון ושוויון הגון בין הרשויות ולא יאפשר רוב מובנה לאף אחד מהמערכות הממשלתית והמשפטית. המנגנון צריך להישען על שיתופי פעולה ולא סבבים של הכלאות והטלות וטו מאידך. לכל אחד משלושת הרשויות יהיה איזון מלא בוועדה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. בין נציגי הרשות המחוקקת יהיה נציג של האופוזיציה, ולאף אחד מהמערכות לא יהיה רוב מובנה".
  5. הסכמה רחבה על השימוש בעילת הסבירות – לדברי הנשיא, ".אפשרות בלתי מוגבלת בשימוש בעילת הסבירות עלולה להפוך להתערבות בלתי מידתית בטריטוריה של הרשות המבצעת והמחוקקת. יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום ואבחנה של דרג נבחר וממונה. בהכירי את עמדות הצדדים, אני סבור שהם יכולים וצריכים ליצור הסכמה גם בנוגע לעילת הסבירות".

לדברי הנשיא הרצוג, "אני רואה ושומע את ההפגנות בכל רחבי הארץ, קהל עצום של פטריוטים שמממשים את זכות המחאה, זכות יסוד בדמוקרטיה ומחויבים באופן מוחלט לגורל העם והמדינה. אני מרגיש, כולנו מרגישים, שאנחנו נמצאים רגע לפני התנגשות – ואפילו התנגשות אלימה; שחבית הנפץ לפני פיצוץ, ושאנחנו על סף של "יד איש באחיו".

"אני מבקש, אני מתחנן, בפני כל אחת ואחד מכם, אחיי ואחיותיי הישראלים, האיומים מבחוץ גדולים דיים. אלימות מכל סוג ועל אחת כמה וכמה אלימות נגד משרתי ציבור ונבחריו היא קו אדום שאל לנו לחצות בשום פנים ואופן. בבחירה בין התפרקות לשותפות  אני בוחר בשותפות".

"מכלול הרפורמה מעלה חשש ליסודות הדמוקרטים. אנחנו מדינת חוק ועלינו להודות על כך למערכת אכיפת החוק. אני רואה במודיעין איך אויבינו שמחים על הקרע בעם".

הנשיא פנה ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת ולקואליציה, בבקשה שלא להביא את החוק לקריאה ראשונה. "ברקע של התנצחות, קיטוב, קונפליקט ומחלוקת שאינה לשם שמיים; ולשקול את העקרונות שהצעתי כאן היום כבסיס להמשך דיונים בוועדה – קואליציה ואופוזיציה כאחד".

בסיום נאומו אמר הרצוג, "האתגר הגדול מכולם הוא שמירה על עם ישראל כעם אחד. אני מחויב לכך באופן מלא, ואם אדרש אפשר שאופיע בפני הוועדה בעצמי כדי להציג לעומקם את העקרונות המוצעים. אני מוכן לעשות הכול כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!